זאב שרף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זאב שרף
Zeev Sherf 1966-01-11.jpg
תאריך לידה 21 באפריל 1906
תאריך פטירה 18 באפריל 1984 (בגיל 77)
ממשלות 13, 14, 15
כנסות 6 - 7
סיעה המערך, העבודה
תפקידים בולטים

זאב שֵׁרְף (21 באפריל 190618 באפריל 1984) היה שר, חבר כנסת, מראשי תנועת העבודה ומזכיר הממשלה הראשון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרף נולד בשנת 1906 בכפר איזוור (כיום איזווארלה סוצ'ביי ברומניה), במחוז סלטין שבחבל בוקובינה שבגבול בין אוקראינה ורומניה, אז בחלק האוסטרי של אוסטרו-הונגריה, בנם של רחל לבית פומרנץ ומאיר צבי שרף (Scharf). בשנת 1925 עלה לארץ ישראל מרומניה.

לאחר עלייתו לארץ היה שרף פעיל בתנועת הנוער של "פועלי ציון", ובמשך זמן-מה היה חבר קיבוץ שפיים. שרף היה אף ממייסדי ומראשי תנועת הנוער "הבחרות הסוציאליסטית".

במחצית השנייה של שנות ה-30 כיהן שרף כמזכיר מרכז "הפועל".

במלחמת העולם השנייה שירת שרף במפקדת "ההגנה", והיה ממפקדי הש"י (שירות ידיעות), שירות המודיעין של ארגון "ההגנה", בשנים 19491944. תחום טיפולו היה בעיקר ארגוני האצ"ל והלח"י.

בין השנים 19451947 כיהן כמזכיר המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית.

פעילותו למען הקמת המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 1947 נתמנה שרף למזכיר "ועדת המצב", שהייתה הוועדה אשר התכוננה לקראת הכרזת המדינה והכינה את הקמתו של מנגנון המדינה. בשנת 1948 נתמנה למזכיר הממשלה הזמנית, הכין וניהל את טקס הכרזת המדינה, וכיהן בתפקיד מזכיר הממשלה בין השנים 1957-1948, בממשלותיהם של דוד בן-גוריון ומשה שרת.

בשנת 1954 מונה לתפקיד הממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר לאור כוונתו להנהיג מדיניות תקיפה של גביית מסים[1]. לאחר שבע וחצי שנים, באוגוסט 1961 התפטר מתפקיד זה[2], לאחר שהתנהלות מדיניות המסים של ישראל נכנסה לשגרה[3]. עם פרישתו של טדי קולק מתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה ב-1964 מונה שרף ליועץ כללי לראש הממשלה, כמינוי זמני עד לבחירות לכנסת, ובהתנדבות, זאת על מנת שלא יהפוך לעובד מדינה ובכך תמנע ממנו האפשרות להיבחר לכנסת ותפגע הפנסיה שלו[4].

זאב שרף (עומד), בתפקידו כמזכיר הממשלה, מדווח לנשיא המדינה וליושב ראש הכנסת, בשנת 1952 לערך
זאב שרף עומד בין יו"ר הוועד הפועל הציוני ברל לוקר (משמאל) לראש הממשלה משה שרת במעמד חתימת ההסכם בין ממשלת ישראל להסתדרות הציונית

פעילות פרלמנטרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לכנסת השישית בשנת 1965 נבחר שרף לראשונה כחבר כנסת, וכיהן בכנסת עד 1973. בראשית ימי הכנסת השישית כיהן שרף כחבר בוועדת הכספים ובוועדת הפנים.

ב-22 בנובמבר 1966 התמנה שרף לתפקיד שר המסחר והתעשייה בממשלת אשכול, וב-5 באוגוסט 1968 התמנה לתפקיד שר האוצר בנוסף על תפקידו הקודם. שרף המשיך לכהן בשני תפקידים אלו גם בממשלה שהקימה גולדה מאיר לאחר פטירת אשכול.

לאחר הבחירות לכנסת השביעית, והקמת הממשלה בשנית בידי גולדה מאיר, התמנה שרף לתפקיד שר השיכון, בו כיהן לאורך כל ימיה של אותה הממשלה (עד 10 במרץ 1974). בזמן היותו שר השיכון נתן עדיפות לבעיות הזוגות הצעירים, וגם מצוקת השכונות הייתה לנגד עיניו, ולכן המליץ להקים ספריות עשירות במאגרי מידע, כדי לאפשר הכנת שיעורים גם לתלמידים ממשפחות מרובות ילדים.

תפקידים נוספים שבהם כיהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

זאב שרף נפטר בירושלים ונטמן בבית העלמין סנהדריה בעיר.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חוק ומינהל במדינה, תל אביב : י’ צ’צ’יק, [תשי"ד-1953].
  • שלושה ימים: והם ג, ד, ה באייר התש"ח - 12, 13, 14 במאי 1948, תל אביב: עם עובד, תשי"ט-1959. (מהדורה נוספת: תשכ"ו-1965.)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זאב שרף בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]