אדר היקר
אֶדֶר הַיְקָר הוא שם אחד מספריו המוקדמים של הרב קוק. שם הספר הוא ראשי תיבות של (הרב) אליהו דוד רבינוביץ' אשר היה חותנו של הרב קוק. מקור הביטוי "אדר היקר" הוא מספר זכריה, פרק י"א, פסוק י"ג: ”וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי: 'הַשְׁלִיכֵהוּ אֶל הַיּוֹצֵר אֶדֶר הַיְקָר, אֲשֶׁר יָקַרְתִּי מֵעֲלֵיהֶם'. וָאֶקְחָה שְׁלֹשִׁים הַכֶּסֶף וָאַשְׁלִיךְ אֹתוֹ בֵּית ה' אֶל הַיּוֹצֵר.” הפרק השלם בזכריה הוא משל העוסק בגאולת ה' את עמו. כמו כן, לפני המאמר הראשון בספר מצוטט פסוק מאותו פרק (פסוק ז') ודרשת חז"ל עליו.
בספר זה משרטט הרב קוק בהרחבה קווים לדמותו של חותנו, האדר"ת, תוך שהוא משלב קטעים אוטוביוגרפיים מכתבי האדר"ת, אולם רובו של הספר מוקדש לרעיונות מחשבתיים של מחברו.
מהדורות הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר נדפס לראשונה ביפו בשנת ה'תרס"ו (1906)[1] בידי שמואל קוק, אחיו של המחבר[2].
בקיץ תשכ"ז (1967), לאחר שהמהדורה הראשונה הפכה בלתי ניתנת להשגה, הדפיס מחדש בנו של הרב קוק ועורך כתביו, הרב צבי יהודה הכהן קוק, את אדר היקר כשהוא מצרף אליו כנספח עשרים איגרות פרי עטו של האדר"ת. במהדורה זו צירף הרב צבי יהודה ספר נוסף שכתב הרב קוק באותה תקופה - עקבי הצאן. הספר הכולל מאמרים בכמה תחומים, המפורסם שבהם הוא "מאמר הדור". בין המאמרים הנוספים המופיעים בספר - "הפחד" ו"הענג השמחה".
הספר יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק.
בתשע"ג יצא מהדורה של הספר עם ביאור מאת הרב שלמה אבינר[3]. בתשע"ו- מהדורה שנייה, בהוצאת ספריית חוה[4].
מתכני הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהיותו בתשתיתו ספר ביוגרפיה של האדר"ת, אחד התכנים בספר הוא ערך סיפור תולדותיהם של צדיקים. לדברי הראי"ה, עצם סיפור תולדותיהם של הצדיקים מטהר את העולם[5]:
גדול הוא ערכה של פעולת סיפור תולדותיהם של צדיקים לישראל...מעשיהם של צדיקים הם לעולם מחאה חיה נגד זוהמתה של המחשבה הרעה של שכחת ד', שהאנושיות בכללה וכנסת ישראל בפרטה, בנכשלים שבה, עלולה בכל דור להיות נוקשת בה.
תגובות לספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתגובה לספר כתב הרב אליקים געציל ליובאוונא, מחסידי ברסלב איגרת תגובה, לפיה אילו היה משתמש הראי"ה בכתבי רבי נחמן מברסלב לא היה צריך להשתמש במילים לועזיות: "אילו ידעתם את טוב הספרים האלה ואת שיחם אז לא הוכרחתם לשנות את מלבושכם כל-כך". הוא מבקש מהראי"ה שיבאר את המילים הזרות שנמצאות בספרו, ושיודיע האם כוונתו לתמוך בדרך הציונות[6].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הספר "אדר היקר", באתר "סימניה"
- צילום מהדורת ירושלים תרס"ו 1906, אדר היקר, באתר "דעת"
- אחד הצעירים, רעיונות ל"אדר היקר", השקפה, 9 בפברואר 1906, עמ' 4
- חיים מיכל מיכלין, בדבר ספר אדר היקר, השקפה, 13 בפברואר 1906, עמ' 6
- חיים יהושע קוסובסקי, הדרי לעולם, חבצלת, 15 בפברואר 1906, עמ' 6
- ישראל הלוי טלר, על "אדר היקר", השקפה, 27 בפברואר 1906, עמ' 7-8
- י"כ, יקר הערך!, חבצלת, 27 במרץ 1906, עמ' 2
- ד"ר יוסף הלוי זליגר, אדר היקר, חבצלת, 13 בנובמבר 1906, עמ' 3
- הרב הראל כהן, 76 שיעורים בכל ספר אדר היקר
- אברהם יצחק קוק (1865-1935.), אדר היקר ועקבי הצאן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב אברהם יצחק הכהן קוק | ||
---|---|---|
כתביו | אגרות הראי"ה • אורות • אורות הקודש • אורות התורה • אורות התשובה • עולת ראיה • עין איה • מאמרי הראי"ה • שמועות ראי"ה • חדריו
דעת כהן • משפט כהן • אורח משפט • עזרת כהן • שבת הארץ • כתבים נוספים |
|
ממשנתו | למהלך האידיאות בישראל • הרצאת הרב • חזון הצמחונות והשלום • מאמר הדור • יסוד כסא השם בעולם • המספד בירושלים | |
משיריו | שיר האמונה • ישמח לבי • לחשי ההוויה • כנפי רוח | |
תלמידיו | הרב צבי יהודה הכהן קוק (בנו) • הרב יעקב משה חרל"פ • הרב הנזיר • הרב שלום נתן רענן (חתנו) • הרב יצחק אריאלי • הרב אריה לוין •
הרב שאול ישראלי • האדמו"ר החלוץ • הרב משה צבי נריה • הרב יצחק הוטנר • תלמידים נוספים | |
מוסדותיו | הרבנות הראשית לישראל • ישיבת מרכז הרב • מכון הלכה ברורה ובירור הלכה • תנועת דגל ירושלים | |
כהונות ברבנות | זיימל • בויסק • יפו • מחזיקי הדת (לונדון) • ירושלים • ארץ ישראל | |
הנצחתו | בית הרב קוק • כפר הרא"ה • מוסד הרב קוק • פרס הרב קוק לספרות תורנית • פרס ירושלים לספרות תורנית • קבוצת אברהם | |
ציונות דתית • תורת ארץ ישראל • מועדי הראי"ה • משפחתו • תלמידי הרצי"ה • עוד |
כתבי הראי"ה | ||
---|---|---|
בהלכה וש"ס | דעת כהן • משפט כהן • אורח משפט • עזרת כהן • שבת הארץ • חבש פאר • עץ הדר • עיטור סופרים • טוב ראי | |
בהגות | עין איה • עולת ראיה • מאמרי הראי"ה • אדר היקר • ראש מילין • לנבוכי הדור • מדבר שור • מוסר אביך • מידות הראי"ה • עקבי הצאן • ארץ חפץ • חזון הגאולה | |
סדרת ה"אורות" | אורות (אורות ישראל) • אורות הקודש • אורות התורה • אורות התשובה • אורות הראי"ה • אורות התפילה • אורות האמונה | |
כתבים | למהלך האידיאות בישראל • הרצאת הרב • חזון הצמחונות והשלום • מאמר הדור • אגרות הראיה • שמונה קבצים • פנקסי הראי"ה • משנת הרב • המספד בירושלים • חדריו | |
שירים | נכתבו על ידו כשירים: שיר האמונה • ישמח לבי • לחשי ההויה קטעים ופיסקאות שהולחנו: כנפי רוח • יסוד כסא השם בעולם | |
הערה: חלק מספרי ה"אורות" הם ליקוטים מאוחרים ממשנתו סביב נושאים שונים, שהשתמשו אף הם בשם "אורות". |