ניר רון
ניר רון ב-2008 | |
לידה |
6 במרץ 1964 (בן 60) משמר העמק, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | מ-1990 |
עיסוק |
שחקן מדבב |
פרופיל ב-IMDb |
ניר רון (נולד ב-6 במרץ 1964) הוא שחקן ומדבב ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רון נולד בקיבוץ משמר העמק, שם גדל עד שהיה בן 22, החל ללמוד בסטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב. בצבא שירת בצנחנים וסיים את שירותו כמדריך צלפים. רון למד בניסן נתיב בשנים 1987–1990. בין חבריו לכיתה היו יואב בר-לב, חנוך רעים ומארק איווניר. ההצגה הראשונה בה שיחק ניר רון בתום לימודי המשחק הייתה "האבן והשושנים", מאת ובבימויו של מיקי גורביץ'. היא החלה כהצגת בוגרים בסטודיו ניסן נתיב והמשיכה והציגה ב-1990 בתיאטרון הקאמרי ואחר-כך בפסטיבל עכו כהצגה אורחת. ניר רון גילם את דמותו של המספר, שנהפך בסוף ההצגה למכשף השחור. ב-1992–1993 שיחק במופע המערכונים "תעלולי רשפון 2", במסגרת הקאמרי. הוא שיחק בשבע הצגות בקאמרי, חמש מהן בבימויו של מיקי גורביץ' והאחרונה שבהן הייתה "האישה המופלאה שבתוכנו", מאת ובבימויו של חנוך לוין. ההצגה הייתה קופרודוקציה של הקאמרי ותיאטרון החאן. בסוף החזרות ניגש אליו ערן בניאל, המנהל האמנותי של החאן דאז והציע לו להצטרף לתיאטרון.
ההצגה הראשונה בה שיחק בחאן הייתה "טוני היפה", מאת ובבימויו של יהושע סובול. שלושה שחקנים שיחקו את טוני היפה בשלושה גילאים שונים: רון שיחק את טוני הצעיר, יהודה אלמגור שיחק את טוני המבוגר, בימי מלחמת העולם השנייה ואבינעם מור חיים שיחק את טוני הזקן, שמתגורר בבית אבות.
ב-1996 שיחק בהצגה "אנה גלקתיה" בבימויה של אופירה הניג. רון גילם את דמותו של פרודו, פגוע קרב, שמציג עצמו לראווה לפרנסתו. חץ תקוע בראשו ואם הוא נשאל שאלות קשות החץ זז. תמורת כסף נוסף הוא מוציא את מעיו מגופו ומשיב אותם.
ב-2002 שיחק בהצגה "מילה של אהבה", מאת ובבימויו של מיקי גורביץ'. הוא גילם את דמותו של המחזאי שמספר שכל מה שעתיד לקרות בהצגה כתוב אצלו בטקסט המחזה וכך אכן קורה, השחקנים על הבמה משחקים לפי הטקסט הכתוב אצלו, בלי יכולת לשנות את הדברים.
החל משנת 2004, מהעונה השלישית מגלם רון את שמעון צמחוני, האויב המושבע של גרי מנדלבאום (יניב פולישוק) עוד מהתיכון, בסדרת הילדים המצליחה "הפיג'מות" בערוץ הילדים למשך 9 עונות.
ב-2005–2006 שיחק ניר רון בהצגה "החיים הם חלום" מאת פדרו קלדרון דה לה ברקה, בבימויו של מיקי גורביץ'. הוא גילם את דמותו של בזיל מלך פולין, שאשתו מתה במזג אוויר סוער במיוחד בזמן לידת בנם ולפני כן היא ראתה בחלומה את בנה נהפך לאדם מרושע. בזיל פירש זאת כאות משמיים, כלא את זיגיזמונד בנו (יוסי עיני) במגדל וציווה שכל הרואה אותו יומת.
ב-2009 שיחק רון בהצגת הילדים "הקץ של העץ", קופרודוקציה של החאן והמדיטק, מאת ובבימויו של יענקלה יעקובסון. הוא זכה על תפקידו בפרס הבמה לילדים ונוער לשחקן המשנה לשנת 2009/8, ביחד עם אודי רוטשילד, מטעם אסיטז' – המרכז הישראלי לתיאטרון ילדים ונוער. רון גם קיבל ציון לשבח על תפקידו בפסטיבל חיפה להצגות ילדים.
מאז מאי 2011 רון משחק בהצגת היחיד "הזהו אדם", עיבוד שלו ושל מור פרנק, שגם ביימה, לספרו של פרימו לוי, שמתאר את הישרדותו באושוויץ. המחזה מתחלק לשלוש מערכות: הראשון, מתרחש מאז שהוא יוצא מביתו ועד ימיו הראשונים במחנה בו הוא נמצא כאחד האסירים ומאבד את זהותו. השני, ארבעה סיפורים שמתארים את חיי היום-יום של המחנה. החלק השלישי מתאר את עשרת הימים האחרונים במחנה, כשהגרמנים נוטשים עם כל הבריאים ובמחנה נותרים 700 החולים ופרימו לוי ביניהם.
מאז דצמבר 2011 ניר רון משחק בתפקיד הראשי בהצגה "חוקר פרטי", מאת ובבימויו של מיקי גורביץ'. הוא מגלם דמותו של חוקר פרטי, אליו מגיעה אישה (עירית פשטן), שמבקשת ממנו שימצא את בעלה (ארז שפריר) שנעדר מביתו מזה חמישה ימים. מאז, בנם (אריאל וולף), הלך לישון במיטתם ולא קם.
ב-2014 משחק רון בחאן בהצגה "הצוענים של יפו", מאת נסים אלוני, בבימויו של יוסי פולק, בתפקיד לאון מוזיקנט. באותה שנה שיחק בסרט "זינוק בעלייה".
ניר רון משחק מאז 1991 ועד היום (אוגוסט 2012) בהצגת הילדים "מפתח הלב", אותה כתב וביים אורן נאמן והיא רצה עד כה כ-800 הצגות.
מאז 2005 עורך ניר רון מופע אימפרוביזציה בשם "על הבמה" ביחד עם ערן בן-זאב ויואב בר-לב.
רון הוא מוותיקי תחום הדיבוב בישראל, ותרם את קולו לסדרות וסרטים רבים, ביניהם "סמי הכבאי" - בדמות סמי, "אוטובוס הקסמים" - בדמות המפיק, "ראלף ההורס" ו"ראלף שובר את האינטרנט" - בדמות ראלף, "תומס הקטר וחברים" - בדמויות גורדון והמפקח הגדול (המפקח השמן), "יצאת כוכב" - בדמות דן הדוור, "החבובות", "גלקטיק פוטבול", "טבאלוגה", "וולטר מלון", "משאלתה של אנאבל", "הכוכב של אנדרה וטאטי", "מזלגוני שואל שאלה" ועוד.
תיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיאטרון החאן
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצגה | מחזאי | במאי | תפקיד | שנה | מידע נוסף |
---|---|---|---|---|---|
הדוד וניה | אנטון צ'כוב | מיכאל גורביץ' | ד"ר אסטרוב | 19 בספטמבר 2014 | |
תמונות מחיי הכפר | עיבוד של יורם פאלק לעמוס עוז | יורם פאלק | מירקין, בני אבני, הסופר אלדד רובין | 22 במרץ 2014 | |
הצוענים של יפו | נסים אלוני | יוסי פולק | לאון מוזיקנט | 4 בינואר 2014 | |
הקומדיה של קאלאנדרו | בּרנארדוֹ דוֹביצי דה בּיבּיינה | מיכאל גורביץ' | שחקן; קצין מכס; האח של קאלאנדרו | 21 בספטמבר 2013 | |
דוחקי הקץ | מוטי לרנר | רוני ניניו | חגי רוזנפלד - מחזאי ירושלמי, דתי לשעבר | 15 במרץ 2013 | |
החולה המדומה | מולייר | אודי בן-משה | דוקטור דיאפוארוס | 29 בדצמבר 2012 | |
חוקר פרטי | מיקי גורביץ' | מיקי גורביץ' | החוקר | 24 בדצמבר 2011 | |
הזהו אדם | עיבוד של מור פרנק לפרימו לוי | מור פרנק | הצגת יחיד | 28 במאי 2011 | |
הלילה השנים עשר | ויליאם שייקספיר | אודי בן-משה | מאלווליו – סוכן הבית של אוליביה | 31 בדצמבר 2010 | |
סוף משחק | סמואל בקט | נולה צ'לטון | קלוב | 24 באוקטובר 2010 | |
גן הדובדבנים | אנטון צ'כוב | מיקי גורביץ' | יפיחודוב סימיון פאנטלייץ' – מנהל חשבונות | 30 בספטמבר 2010 | |
הקסם הגדול | אדוארדו דה פיליפו | אודי בן-משה | קאלוג'רו די ספלטה | 1 באוגוסט 2009 | |
הקץ של העץ (הצגת ילדים, קופרודוקציה עם המדיטק) | יענקל'ה יעקובסון | יענק'לה יעקובסון | אשת העורב, בת העורב והפרעוש | 2009 | רון זכה בפרס אסיטז' לתפקיד משנה |
אהובת הדרקון | מיקי גורביץ' | מיקי גורביץ' | שחקן, מחזר ודרקון | 27 בדצמבר 2008 | |
בידרמן והמציתים | מקס פריש | אודי בן-משה | זמר במקהלה | 2008 | |
נישואים | ניקולאי גוגול | אודי בן-משה | קוצ'קארוב | 28 באפריל 2007 | |
אותלו | ויליאם שייקספיר | מיקי גורביץ' | לודביקו – דוכס ונציה | 3 בנובמבר 2007 | |
החיים הם חלום | פדרו קלדרון דה לה ברקה | מיקי גורביץ' | האב, המלך | 17 בספטמבר 2005 | |
חיל פרשים אנו | מיקי גורביץ' | מיקי גורביץ' | ישראל גלפרין | 14 באוגוסט 2005 | |
הזמרת קירחת יותר | אז'ן יונסקו | מור פרנק | אדון סמית | 2005 | |
לוקאס הפחדן (קופרודוקציה עם הבימה) | מתוך "לוקאס, הכלה צייד הפרפרים, המוות", מאת נסים אלוני | קארין סיגל | פלדי יו"ר המועצה | 23 באפריל 2004 | |
אושר | מיקי גורביץ' | מיקי גורביץ' | טכנאי, מנחה | 2004 | |
הקמצן | מולייר | מיקי גורביץ' | אנסלם, מר סימון, ברבונייה | 27 בדצמבר 2003 | ההצגה זכתה בשלושת פרסי התיאטרון הישראלי לעונת 2003/2004: לקומדיה, לבמאי ולמתרגם |
האשליה | פייר קורניי | יוסי יזרעאלי | אלקנדר | 2003 | |
דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו | פדריקו גארסיה לורקה | יוסי יזרעאלי | שדון | 26 במאי 2002 | |
מלחמה על הבית | אילן חצור | מיקי גורביץ' | מלכי | 2002 | |
מילה של אהבה | מיקי גורביץ' | מיקי גורביץ' | המחזאי | 26 בינואר 2002 | |
השיבה למדבר | ברנאר-מארי קולטס | אופירה הניג | פלאנטייר | 23 בדצמבר 2000 | |
נדל"ן | דייוויד מאמט | גדליה בסר | ג'ון ויליאמסון | 2001 | |
צל חולף | מיקי גורביץ' | מיקי גורביץ' | האבא | 5 באוקטובר 1999 | |
מידה כנגד מידה | ויליאם שייקספיר | גדי רול | קצף, פיגוליון | 1998 | |
נוף ילדות | דניס פוטר | בן לוין | ג'ון | 1998 | |
הנסיכה איבון | ויטולד גומברוביץ' | אופירה הניג | שר החצר | 1997 | |
אנה גלקתיה | הווארד בארקר | אופירה הניג | פרודו | 1996 | ההצגה הועלתה בפסטיבל בינלאומי בבריסל |
החתונה | ברטולט ברכט | אופירה הניג | החתן | 1995 | |
מיס ישראל | אפרים סידון ודן רונן | דן רונן | ימית – נציגת המגזר הדתי | 1995 | |
טוני היפה | יהושע סובול | יהושע סובול | טוני הצעיר | 1994 | |
הסבתות[1] | שירילי דשא | שוש | 2022 |
תיאטרון הקאמרי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצגה | מחזאי | במאי | תפקיד | שנה |
---|---|---|---|---|
האשה המופלאה שבתוכנו (קופרודוקציה עם תיאטרון החאן) | חנוך לוין | חנוך לוין | מחזר | 7 בפברואר 1994 |
אנטיגונה | סופוקלס | מיקי גורביץ' | בודוס | 14 בדצמבר 1994 |
הכבש השישה עשר | יהונתן גפן ומיקי גורביץ' | מיקי גורביץ' | נמרוד | 2 בפברואר 1991 |
ראש משוגע | פאול פורטנר ודן רונן | דן רונן | השוטר הצעיר | 26 בדצמבר 1990 |
החולה המדומה | מולייר | מיקי גורביץ' | קלאנט | 15 בדצמבר 1990 |
האבן והשושנים | מיקי גורביץ' | מיקי גורביץ' | המספר | 11 במאי 1990 |
הפקות פרטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצגה | מחבר | במאי | תפקיד | שנה |
---|---|---|---|---|
אי המטמון | רוברט לואיס סטיבנסון | לקלק, סגנו של רב החובל | 1998 | |
פינוקיו | על פי ספרו של קרלו קולודי | דניאלה מיכאלי | השועל | 1997 |
הצגת יחיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצגה | מחזאי | במאי | שנים |
---|---|---|---|
מפתח הלב | אורן נאמן | אורן נאמן | 2012-1991 |
תוכניות בידור
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצגה | סוגה | תיאטרון | שנה |
---|---|---|---|
על הבמה | מופע אימפרוביזציות | 2012-2005 | |
מעופפי רשפון 2 | מופע מערכונים | הקאמרי | 1993-1992 |
פסטיבל עכו 1990
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצגה | מחזאי | במאי | שנה |
---|---|---|---|
האבן והשושנים | מיקי גורביץ' | מיקי גורביץ' | 11 במאי 1990 |
המוזג | אברהם שושנר | רוני פינקוביץ' | 1990 |
קולנוע וטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצגה | ערוץ | במאי | תפקיד | שנה |
---|---|---|---|---|
בני ערובה, עונה 2 | ערוץ 10 | רותם שמיר | רופא | 2016 |
איש חשוב מאוד | HOT3 | שירלי מושיוף | במאי פסטיבל | 2014 |
חטופים, עונה 2 | ערוץ 2 | גידי רף | אונקולוג | 2012 |
הפיג'מות | ערוץ הילדים | רובי דואניאס | שמעון צמחוני | 2004-2015 |
סרוגים עונה 3 | yes | לייזי שפירא | רופא עור | 2011 |
קופיקו | ערוץ ג'וניור ב־yes | עדי בנימינוב | פטרוזיליה | 2009 |
ראש גדול | yes ערוץ הילדים | אבישי גולדשטיין | כהן | 2009 |
מנדלבאום בלש פרטי | ערוץ לוגי | רובי דואניאס | שמעון צמחוני | 2009 |
בעקבות הסיפורים הקסומים | ערוץ הילדים | שירלי שטרן | שאול ותפקידים נוספים | 2000 |
בנדנה ג'ונס | ערוץ הילדים | איתן דותן | 1998 | |
הפוך | ערוץ 2 | אריק רוטשטיין | המראיין | 1996 |
גינת ההפתעות | ערוץ הילדים | רוזינה | 1994 | |
הם יגיעו מחר | שמואל אימברמן | בועז | ||
החיים זה לא הכל | ערוץ 2 | עדי בנימינוב | הפסיכולוג | |
תוכנית קיץ | הטלוויזיה החינוכית | הגשת פינה "חם שמח" | ||
כראמל, עונה 3 | הטלוויזיה החינוכית | רועי שגב | אלפרד | 2024 |
קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרט | במאי | תפקיד | שנה |
---|---|---|---|
זינוק בעלייה | אורן שטרן | דוקטור כץ | 2014 |
ברוריה | אברהם קושניר | מנהל בית ספר | 2008 |
יוסל'ה, איך זה קרה? | טל רון | לייזר | 1989 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ניר רון, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- ניר רון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ניר רון, בארכיון הבימה
- ענת מוניץ, ריאיון עם ניר רון: מחזה שקיבל רגליים משלו, באתר הבמה, 22 בינואר 2012
- ניר רון בהצגת יחיד על פי "הזהו אדם?", באתר הבמה
- ראיון טלוויזיה עם ניר רון - המחזה "הזהו אדם?", בערוץ תיאטרון החאן ביו טיוב
- קורות חיים קצרים, באתר תיאטרון החאן
- ניר רון, באתר "הבמה"