הגדת ברצלונה
מידע כללי | |
---|---|
שפת המקור | עברית |
הגדת ברצלונה היא כתב יד מאויר שנוצר בשנת 1350 בערך, המכיל את נוסח ההגדה של פסח. זוהי אחת ההגדות הספרדיות שנוצרו בברצלונה בסביבות שנת 1350 יחד עם הגדת הזהב, שהופקה גם בברצלונה של ימי הביניים.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתב היד עשוי קלף, עם 161 דפי פוליו בגודל 255 על 190 מ"מ. בהגדה נעשה שימוש בארבעה סגנונות קליגרפיים שונים: אות מרובעת בשני גדלים ואחת חצי-קורסיבית, גם היא בשני גדלים. להגדה קווים ושוליים מסומנים.
כתב היד מכיל שני חלקים, שהם פרי עבודתם של שני מעתיקים שונים, שכנראה פעלו בזמנים ובאזורים שונים. שני חלקים אלו אוחדו מאוחר יותר לצורתם הנוכחית.
הקלף ששימש בחלק הראשון, הראשי, תוצרת ברצלונה, דומה לזה של כתבי יד ספרדיים אחרים, ושונה מאוד מאלה המשמשים במרכז אירופה ובאיטליה. טכניקת סימון הקווים והשוליים ששימשו בחלק זה של כתב היד הייתה נפוצה בקרב מעתיקים ספרדים, והחלה להתפשט לאחר 1271. טכניקה זו אינה שכיחה בקודקס של המאות הארבע-עשרה והחמש-עשרה. גם העובדה של יצירת הקיפולים עם ארבעה דו-פולים כדי להשיג שמונה עלים שימושיים הייתה אופיינית לקודקס הספרדי.
מלבד ההגדה עצמה בהגדת ברצלונה מספר פיוטים, מחברי חלק מהם היו תושבי העיר ז'ירונה שבספרד.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החלק הראשון והמרכזי של ההגדה מתוארך לאמצע המאה הארבע-עשרה ונעשה כנראה בברצלונה. ההרחבה נעשתה בפרובאנס בסוף המאה הארבע-עשרה או בתחילת המאה החמש-עשרה.
שני חלקי ההגדה אוחדו בבולוניה בשנת 1459, ההגדה נמכרה על ידי שלמה לטיף מירושלים לרבי משה, בנו של רבי אברהם מבולוניה בשנת 1459 תמורת חמישים דוקטים של זהב. הוא מכיל גם את אישורו של הצנזורה הכנסייתית, פריי לואיג'י, מהמסדר הדומיניקני משנת 1599.
ההגדה כיום בבעלות הספרייה הבריטית, בלונדון.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
מצה מתוך הגדת ברצלונה
-
מתוך הגדת ברצלונה
-
"עבדים היינו לפרעה במצרים" מתוך הגדת ברצלונה
-
מתוך הגדת ברצלונה
ביבליוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קאנו פרז, מריה חוסה, "תוכן ההגדה של ברצלונה" (בספרדית). מגוון לימודי ערבית ועברית. כתבי עת אלקטרוניים של אוניברסיטת גרנדה, כרך 41, 1992.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קובץ ההגדה של ברצלונה (באנגלית). הספרייה הבריטית, 2014.
- מהדורת פקסימיליה באתר facsimile-edition (כאן)