הגדת וולף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדת וולף היא כתב יד מאויר של ההגדה של פסח שנכתבה באוויניון במאה ה-14. נחשבת לאחת ההגדות העתיקות ביותר הקיימות בעולם. היא כתובה על קלף בנוסח שהיה מקובל בצפון צרפת. מעתיק ההגדה ובעליה היה יעקב בן שלמה צרפתי, שכתבים אחרים פרי עטו שמורים כיום בארכיונים וספריות ברחבי העולם. בשנת 1938 היא הוחרמה על ידי הנאצים מרשותה של הקהילה היהודית בברלין. ההגדה הועברה לוורשה ובשנת 1984 נעלמה. היא התגלתה שוב בשנת 1989, בז'נבה. לאחר מאבק משפטי קשה שארך שבע שנים היא הוחזרה לפולין, ולבסוף נתרמה על ידי פולין בראשותו של ראש ממשלת פולין צ'ימושביץ' לידיו של פרופ' ישראל שצמן, מנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמואל צוקר, "הגדת וולף - דרך ארוכה: ההגדה מהמאה ה-14 נגזלה על ידי הנאצים, נגנבה בוורשה והוחזרה לבית הספרים הלאומי", עת-מול - עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל - דו- ירחון: כרך כב גיליון 4 (132) מאי 1997, עמ' 12-13.