הטובים לתקשורת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הטובים לתקשורת הוא מאמר שכתב אורי אורבך, והופיע בספטמבר 1987 (טבת תשמ"ז) בכתב העת "נקודה"[1]. המאמר פנה לצעירי הציונות הדתית ומטרתו הייתה לשכנעם להתגייס לשירות חובה בכלי התקשורת הצבאיים. במאמר הביע אורבך את השקפת עולמו על מעורבות הציונות הדתית בחברה הישראלית בכלל ובתקשורת הישראלית בפרט. המאמר נכתב על רקע התנגדותו של אורבך לתפיסה שרווחה בציונות דתית באותה עת, ולפיה בני המגזר האיכותיים ביותר מיועדים לשירות צבאי משמעותי ביחידות קרביות. אורבך טען כי אנשי המגזר הדתי-לאומי דרושים בתקשורת לא פחות מאשר בצבא הקרבי. כותרת המאמר היא פרפרזה על הסיסמה "הטובים לטיס".

תוכן המאמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המאמר פותח אורבך בפנייה לצעירי המגזר. בפנייתו הוא מתאר את התפיסה שהייתה מצויה אז במגזר, על-פיה אנשי המגזר צריכים לבצע את מעשיהם ללא התחשבות בשאר הציבור הישראלי[דרוש מקור]. הוא מלגלג על החינוך בישיבות-התיכוניות, שהוא מנותק מהמציאות ואינו מותאם למצב שהיה קיים אז. אורבך מתאר מצב, שבו המגזר הדתי-לאומי אינו מביע את דעתו בתקשורת למעשה הוא מנתק את דעותיו משאר הציבור הישראלי תוך ויתור ונתינת במה מלאה לחברה החילונית ולדעותיה. הוא הציג את חשיבות התפקידים שפעמים רבות מוצגים דווקא כשוליים בגופי התקשורת והתנגדות לתפיסה לפיה לשדרן ולעורך חשיבות נמוכה. הוא אף מדגים כיצד המראיין יכול להטות את השיחה על-פי תפיסת עולמו, והסביר כיצד ניתן לשנות את המצב הקיים דאז בתקשורת ובו הציונות הדתית הייתה בעיקר מותקפת ומתגוננת למצב שבו עיתונאים מהציונות הדתית יתקפו חבר הכנסת מהשמאל. בעיקר הוא מביא התנגדות לתפיסת השמאל ביחסו כלפי טרור ויחסים עם הפלסטינים וערביי ישראל. בהמשך מבקש אורבך ממחנכים ואנשי המגזר להעלות את המודעות לחשיבותה של העיתונות בכל תחומי החיים. אורבך מגדיר הסיבה שאין די דתיים לאומיים בתקשורת ב"פחד במה" ו"ביישנות". הוא קורא להם לפנות לעיתונים כחלוצים בתחום שיציגו את השקפת עולמם ללא חשש.

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למאמר הטובים לתקשורת השפעה מכוננת[דרוש מקור] בציבור הדתי-לאומי. עיתונאים מהציונות הדתית, כמו עמית סגל[2], חשפו כי מאמר זה גרם להם לפנות לקריירה עיתונאית. מאז כתיבת המאמר חל שינוי במצבה של הציונות הדתית, שהפכה מעורבת יותר בפוליטיקה ובצבא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורי אורבך, דתי נורמלי: מבחר כתבים, ראשון לציון: ידיעות אחרונות ספרי חמד, 2018, עמ' 122
  2. ^ "ותודה גם על המאמר "הטובים לתקשורת", שבלעדיו, בעצם, איש מאיתנו לא היה פה"