הטובים לתקשורת

הטובים לתקשורת הוא מאמר שכתב אורי אורבך, והופיע בספטמבר 1987 (טבת תשמ"ז) בכתב העת "נקודה". המאמר פנה לצעירי הציונות הדתית ומטרתו הייתה לשכנעם להתגייס לשירות חובה בכלי התקשורת הצבאיים. במאמר הביע אורבך את השקפת עולמו על מעורבות הציונות הדתית בחברה הישראלית בכלל ובתקשורת הישראלית בפרט. המאמר נכתב על רקע התנגדותו של אורבך לתפיסה שרווחה בציונות דתית באותה עת, ולפיה בני המגזר האיכותיים ביותר מיועדים לשירות צבאי משמעותי ביחידות קרביות. אורבך טען כי אנשי המגזר הדתי-לאומי דרושים בתקשורת לא פחות מאשר בצבא הקרבי. כותרת המאמר היא פרפרזה על הסיסמה "הטובים לטיס".

תוכן המאמר

את המאמר פותח אורבך בפנייה לצעירי המגזר הדתי-לאומי. אורבך מתאר מצב שבו המגזר, בעידוד רבני הישיבות התיכוניות, אינו לוקח חלק בשיח התקשורתי ומשאיר אותו לחברה החילונית. הוא טוען כי הימנעות זו היא הרת אסון, כאשר באף אחת מרשתות התקשורת אין ייצוג עבור דעות אותן הוא מגדיר "הלאומיות והנכונות". לאחר מכין מדגיש אורבך את חשיבות התפקידים השונים בגופי התקשורת והתנגדות לתפיסה ההיררכית המוטעית, לטענתו, ולפיה לשדרן ולעורך חשיבות נמוכה. אורבך אף מדגים כיצד המראיין יכול להטות את השיח התקשורתי על-פי תפיסת עולמו, ומסביר כיצד ניתן לשנות את המצב בתקשורת, שבו הציונות הדתית בעיקר מותקפת ומתגוננת, למצב שבו עיתונאים מהציונות הדתית דווקא יהיו אלה שיתקפו חברי כנסת מהשמאל. הוא מתאר את שדרן התכניות הטיפוסי כ"כלי ריק", ציני ומחוצף, שעולמו הרוחני רחוק כמטחווי קשת מעולמם של הצעירים הדתיים-לאומיים, המלאים בתורה ובציונות, והם אלה שראויים להיות מראיינים. אורבך קורא לאותם צעירים בעלי כשרון כתיבה ויכולת התבטאות, שיודעים ומוכנים לזעוק נגד עוולות, שמסוגלים לבטא יפה "עמדות נכונות של מוסר אמיתי עם אוריינטציה יהודית", להתגייס לתקשורת כדי לחולל שינוי במדינה. בהמשך מבקש אורבך גם ממחנכים ואנשי המגזר להעלות את המודעות לחשיבותה של העיתונות בכל תחומי החיים. הוא טוען שהציבור הדתי לאומי סובל מרגש נחיתות ומפחד-במה. הוא קורא להתגבר עליהם, ולפנות לעיתונים כחלוצים בתחום שיציגו את השקפת עולמם ללא חשש. הוא חותם בקריאה: "עט לעשות!".

השפעה

”	אורי היה מעיין נובע של רעיונות וחידושים, תובנות ועקרונות. בביטוי "דתי נורמלי" הוא כונן, במחי שתי מילים בלבד, ציבור ענק שנמעך עד אז בין שני מחנות קטנטנים שעשו יותר מדי רעש. שתי מילים נוספות, "הטובים לתקשורת", הקימו דור של עיתונאים דתיים.	“
– עמית סגל, הקדמה לספר דתי נורמלי הוצאת ידיעות אחרונות 2018

למאמר הטובים לתקשורת השפעה מכוננת בציבור הדתי-לאומי. עיתונאים מהציונות הדתית, כמו עמית סגל, חנוך דאום ועוד, חשפו כי מאמר זה גרם להם לפנות לקריירה עיתונאית. מאז פרסום המאמר חל שינוי תודעתי באופי נוכחותה של הציונות הדתית, שהפכה מעורבת יותר בתקשורת הכללית. עורך מקור ראשון, אלעד טנא, טען כי המאמר (בין פועליו האחרים של אורבך) הגדיר מחדש את המגזר הדתי לאומי.

באוגוסט 2018 שרת המשפטים, איילת שקד חברת מפלגתו של אורבך במפלגת הבית היהודי, הקריאה מעל דוכן הכנסת את מאמרו של אורבך ופנתה לציבור החרדי בקריאה להצטרף ולהשתלב בכלי התקשורת הכללית.

תגובות

יאיר שלג, עיתונאי וסופר, מבקר את מאמרו של אורבך, ויוצא נגד הקריאה שלטענתו משתמעת מתוכו - לבוא אל התקשורת "מתוך עוינות ושנאה" למדיום התקשורתי. הוא טוען כי יש להגיע למקצוע מתוך אהבה והזדהות. בנוסף, מבקר שלג את ההנחה במאמרו של אורבך לפיה התקשורת היא במהותה מגרש פוליטי ואידאולוגי, ומדגיש את הפן הדיווחי והניתוחי שבתקשורת. שלג מבקר גם את תפיסת הייצוג של אורבך, וטוען כי אדם שבא לתקשורת כדי לייצג אידאולוגיה עלול להטות ולעוות עובדות ופרשנויות בשביל להתאימן לאידאולוגיה הזו ולעוות ניתוחים אמינים על-מנת שייתיישבו עם המסקנה, ובכך "ימעל באמון קוראיו". את חוסר הייצוג של דתיים בתקשורת, מסביר שלג בכך שבמגזר הדתי והימני נוטים להוקיע את מי שלא מזדהה באופן מלא עם כלל ה"מקשה האידאולוגית", בעוד שעיתונאי אמור לבטא ולייצג רק את עצמו, ולהזדהות עם מחנה פוליטי מסוים רק בנושאים בהם הוא אכן מזדהה איתו.

אמילי עמרוסי, עיתונאית וסופרת, אמרה בראיון לאתר ice כי אורבך היה "תמים מדי", וכי "גם אם יגיעו גדודי דתיים ודתיות, מוכשרים ביותר, מחוננים ביותר, העיתונות תמשיך להיות שמאל בגלל חומות בלתי עבירות של תפקידי ניהול ועריכה שבהם הקליקה שומרת על עצמה".

גדעון דוקוב, עיתונאי, טען במאמר במקור ראשון כי עלייתם של כלי התקשורת הימניים ערוץ 14 וגלי ישראל ושל אנשי תקשורת כמו ינון מגל ושמעון ריקלין, אשר נוטשים את השאיפה להיות עיתונאים הנשמעים לנורמות המקובלות בתקשורת הישראלית, מהווה גל חדש של תקשורת ימנית ומעידה על כישלון החזון שהציג אורבך במאמרו. כמו כן, טען כי משיחות שקיים עם "עשרה מאנשי התקשורת הבכירים והמוכרים בימין" נותר בו הרושם שהצלחת החזון שהציג אורבך "נעה בין כישלון חלקי לכישלון מוחלט".

קישורים חיצוניים

• אורי אורבך, הטובים לתקשורת - המאמר המכונן של אורי אורבך, באתר nrg‏, 16 בפברואר 2015, פורסם במקור בשנת 1987 – מאמר של אורבך שפורסם במקור בכתב העת "נקודה", בו קרא לבני הציונות הדתית להצטרף לתקשורת הישראלית הכללית.
• דוד אברהם‏, "המפה התקשורתית לא הייתה דומה היום בלי אורבך", באתר וואלה, 16 בפברואר 2015
• ערוץ הכנסת - איילת שקד ונאום הטובים לתקשורת של אורי אורבך ז"ל, 1.8.16, סרטון בערוץ "ערוץ כנסת", באתר יוטיוב (אורך: 13:04)
• דוד ורטהיים, ‏החזון של אורי אורבך הפך למציאות של תקשורת ימנית יותר משציפה, באתר גלובס, 27 בדצמבר 2019