הטובים לתקשורת
הטובים לתקשורת הוא מאמר שכתב אורי אורבך, והופיע בספטמבר 1987 (טבת תשמ"ז) בכתב העת "נקודה".[1] המאמר פנה לצעירי הציונות הדתית ומטרתו הייתה לשכנעם להתגייס לשירות חובה בכלי התקשורת הצבאיים. במאמר הביע אורבך את השקפת עולמו על מעורבות הציונות הדתית בחברה הישראלית בכלל ובתקשורת הישראלית בפרט. המאמר נכתב על רקע התנגדותו של אורבך לתפיסה שרווחה בציונות דתית באותה עת, ולפיה בני המגזר האיכותיים ביותר מיועדים לשירות צבאי משמעותי ביחידות קרביות. אורבך טען כי אנשי המגזר הדתי-לאומי דרושים בתקשורת לא פחות מאשר בצבא הקרבי. כותרת המאמר היא פרפרזה על הסיסמה "הטובים לטיס".[2]
תוכן המאמר[עריכת קוד מקור | עריכה]
את המאמר פותח אורבך בפנייה לצעירי המגזר. בפנייתו הוא מתאר את התפיסה שהייתה מצויה אז במגזר, על-פיה אנשי המגזר צריכים לבצע את מעשיהם ללא התחשבות בשאר הציבור הישראלי[דרוש מקור]. הוא מלגלג על החינוך בישיבות-התיכוניות, שהוא מנותק מהמציאות ואינו מותאם למצב שהיה קיים אז. אורבך מתאר מצב, שבו המגזר הדתי-לאומי אינו מביע את דעתו בתקשורת למעשה הוא מנתק את דעותיו משאר הציבור הישראלי תוך ויתור ונתינת במה מלאה לחברה החילונית ולדעותיה. הוא הציג את חשיבות התפקידים שפעמים רבות מוצגים דווקא כשוליים בגופי התקשורת והתנגדות לתפיסה לפיה לשדרן ולעורך חשיבות נמוכה. הוא אף מדגים כיצד המראיין יכול להטות את השיחה על-פי תפיסת עולמו, והסביר כיצד ניתן לשנות את המצב שהיה קיים לדעתו בתקשורת ובו הציונות הדתית הייתה בעיקר מותקפת ומתגוננת, למצב שבו עיתונאים מהציונות הדתית יתקפו חבר הכנסת מהשמאל. בעיקר הוא מביא התנגדות לתפיסת השמאל ביחסו כלפי טרור ויחסים עם הפלסטינים וערביי ישראל. בהמשך מבקש אורבך ממחנכים ואנשי המגזר להעלות את המודעות לחשיבותה של העיתונות בכל תחומי החיים. אורבך מגדיר הסיבה שאין די דתיים לאומיים בתקשורת ב"פחד במה" ו"ביישנות". הוא קורא להם לפנות לעיתונים כחלוצים בתחום שיציגו את השקפת עולמם ללא חשש.
השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| ” | אורי היה מעיין נובע של רעיונות וחידושים, תובנות ועקרונות. בביטוי "דתי נורמלי" הוא כונן, במחי שתי מילים בלבד, ציבור ענק שנמעך עד אז בין שני מחנות קטנטנים שעשו יותר מדי רעש. שתי מילים נוספות, "הטובים לתקשורת", הקימו דור של עיתונאים דתיים. |
“ |
– עמית סגל, הקדמה לספר דתי נורמלי הוצאת ידיעות אחרונות 2018 | ||
למאמר הטובים לתקשורת השפעה מכוננת בציבור הדתי-לאומי[2]. עיתונאים מהציונות הדתית, כמו עמית סגל,[3] חנוך דאום[4] ועוד, חשפו כי מאמר זה גרם להם לפנות לקריירה עיתונאית. מאז פרסום המאמר חל שינוי תודעתי באופי נוכחותה של הציונות הדתית, שהפכה מעורבת יותר בתקשורת הכללית.[5][6]
באוגוסט 2018 שרת המשפטים, איילת שקד חברת מפלגתו של אורבך במפלגת הבית היהודי, הקריאה מעל דוכן הכנסת את מאמרו של אורבך ופנתה לציבור החרדי בקריאה להצטרף ולהשתלב בכלי התקשורת הכללית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אורי אורבך, הטובים לתקשורת - המאמר המכונן של אורי אורבך, באתר nrg, 16 בפברואר 2015, פורסם במקור בשנת 1987 – מאמר של אורבך שפורסם במקור בכתב העת "נקודה", בו קרא לבני הציונות הדתית להצטרף לתקשורת הישראלית הכללית.
- דוד אברהם, "המפה התקשורתית לא הייתה דומה היום בלי אורבך", באתר וואלה!, 16 בפברואר 2015
ערוץ הכנסת - איילת שקד ונאום הטובים לתקשורת של אורי אורבך ז"ל, 1.8.16, סרטון בערוץ "ערוץ כנסת", באתר יוטיוב (אורך: 13:04)- דוד ורטהיים, החזון של אורי אורבך הפך למציאות של תקשורת ימנית יותר משציפה, באתר גלובס, 27 בדצמבר 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אורי אורבך, דתי נורמלי: מבחר כתבים, ראשון לציון: ידיעות אחרונות ספרי חמד, 2018, עמ' 122
- ^ 1 2 אורי אורבך, הטובים לתקשורת - המאמר המכונן של אורי אורבך, באתר nrg, 16 בפברואר 2015, פורסם במקור בשנת 1987
- ^ "ותודה גם על המאמר "הטובים לתקשורת", שבלעדיו, בעצם, איש מאיתנו לא היה פה"
- ^ איתמר ב"ז, מוגדר כדרמטי, באתר העין השביעית, 17 בפברואר 2015
- ^ חגית רוזנבאום, טובעים בתקשורת, 28 ביוני 2018, ערוץ 7
- ^ אור יזרעאלי, "הטובים לתקשורת" המהפכה של אורי אורבך טובה?, באתר "סרוגים", 10 בפברואר 2021