היער הלאומי אומפקווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
היער הלאומי אומפקווה
Forest trail, fern, hemlock.JPG
שביל דרך הצמחייה העבותה ביער
מידע
אזור מחוזות דאגלס, ליין
וג'קסון, אורגון, ארצות הברית
כניסה חינם
שטח 3,979 קמ"ר[1]
תאריך הכרזה 2 ביולי 1907[2]
קואורדינטות 43°13′21″N 122°15′14″W / 43.2225°N 122.254°W / 43.2225; -122.254
www.fs.usda.gov/umpqua
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מפת האזורים הסמוכים ליער הלאומי אומפקווה

היער הלאומי אומפקווהאנגלית: Umpqua National Forest) הוא יער לאומי של ארצות הברית המכסה שטח בן 3,979 קמ"ר ברכס קסקייד בדרום מדינת אורגון במחוזות דאגלס, ליין וג'קסון, וגובל בפארק הלאומי קרייטר לייק. היער מחולק מנהלית לארבעה אזורים: קוטג' גרוב (Cottage Grove – "פרדס הבקתה"), דיימונד לייק (Diamond Lake – "אגם היהלום"), נורת אומפקווה (North Umpqua – "צפון אומפקווה") וטילר (Tiller). היער מנוהל על ידי שירות היערות של ארצות הברית, כשהמשרד המנהל את היער שוכן ברוזברג.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבותיהם הקדמונים של בני שבטי האומפקווה (Umpqua), המולאלה (Molalla) הדרומיים, היונקאלה (Yoncalla) ו"חבורת קאו קריק של אינדיאנים משבט אומפקווה" (Cow Creek Band of Umpqua Tribe of Indians) חיו באזור לפני שהר הגעש מזאמה התפרץ תוך יצירת קרייטר לייק לפני כ-7,000 שנים. שבטי האינדיאנים הועברו לשמורות ב-1856. ככל שמתיישבים ממוצא אירופאי רכשו את אדמות השמורות, השבטים התפצלו למשפחות שהפכו לחקלאים וחוואים בעמק אומפקווה. למילה "אומפקווה" קיימים שני תרגומים: "מים רועמים" ו"מעבר למים".[3]

היער הלאומי אומפקווה הוקם בחקיקה של הקונגרס של ארצות הברית ב-2 ביולי 1907. עובדי שירות היערות החלו לסלול שבילים, לבנות גשרים, להילחם בשריפות, לנטר מרעה בקר ולבנות מגדלי צפייה. ב-1925 החלו פעולות של כרייה במכרות וחטיבת עצים. חיל השימור האזרחי היה פעיל ביער הלאומי אומפקווה בבניית כבישים, גשרים ומתקני נופש בשנות ה-30 של המאה ה-20.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חורשות של צוגה מערבית (Tsuga heterophylla), אשוחים, אשוח דאגלס וארזים מתחלפות ביערות מעורבים של מחטניים ועצי רחבי עלים הצומחים בגובה נמוך. עמקים של יער ראשוני של אורן הזפת וחורשות של אלונים מפרידים בין הרים דוגמת הר תיאלסן (Mount Thielsen, גובה 2,799 מטרים) והר ביילי (Mount Bailey, גובה 2,549 מטרים). תוואי נוף גאולוגיים ראויים לציון ביער הם סלעים געשיים מונוליתיים דמויי צריחים מבזלת ומאנדסיט בעלי שמות ציוריים דוגמת "סלע העיט" (Eagle Rock), "סלע העכסן" (Rattlesnake Rock) ו"האיש הזקן" (Old Man).

מחקר שנערך ביער ב-1993 העריך שסך כל השטח של יערות ראשוניים ביער הוא 2,166 קילומטרים רבועים.[4] שמתוכם 333 קילומטרים רבועים הם יערות של צוגה הררית (Tsuga mertensiana).

בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היער הלאומי אומפקווה הוא משכנם של 250 מינים של בעלי חיים. יונקים גדולים כדוגמת איילים קנדיים, איילים, דובים שחורים אמריקניים פומות ההרים, סנאים, שועלים, דביבונים מצויים ועטלפים נתמכים על ידי בתי הגידול המגוונים של היער. מדי פעם ניתן לצפות ביער בעופות דורסים דוגמת דורסי לילה, עיטים שלכים ואפילו בזים נודדים. מינים שונים של סלמון וטרוטה שוחים, ניזונים ומתרבים בנהרות ובנחלים שביער.

נופש[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילויות נופש נפוצות בקיץ ביער הלאומי אומפקווה כוללות: הליכה, קמפינג, שיט, רכיבה על סוסים, אופני הרים, טיפוס מצוקים, ציד, ודיג. פעילויות נופש נפוצות בחורף סקי נורדי וסקי במורד, כמו גם בהליכה בשלג ואופנועי שלג. על פי נתוני 2006 ביקרו ביער 799,000 מבקרים.

ב-1988 קבע חוק הנהרות של אורגון (Oregon Omnibus Wild and Scenic Rivers Act) חלק מנהר צפון אומפקווה (North Umpqua River) כנהר נופי ופראי. 42 קילומטרים של הנהר זורמים דרך היער.

הכביש המכונה "הכביש הצדדי הנופי הלאומי רוג-אומפקווה" (Rogue-Umpqua National Scenic Byway) משתרע לאורך של 279 קילומטרים דרך היער הלאומי הנהר רוג – סיסקיו והיער הלאומי אומפקווה, כמו דרך הנפות של מדפורד ורוזברג בשטחים השייכים ללשכת ניהול הקרקעות ואדמות פרטיות.

אזורי טבע בראשיתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת השטחים הפתוחים ביער הלאומי אומפקווה

בתוך היער הלאומי אומפקווה שלושה אזורי טבע בראשיתיים מוכרים רשמית שהם חלק מהמערכת הלאומית לשימור אזורי טבע בראשיתי:

  • בולדר קריק (Boulder Creek Wilderness) – אזור טבע בראשיתי המשתרע על 77 קמ"ר כ-80 קילומטרים מהעיר רוזברג. אזור פופולרי בבולדר קריק הוא "מרפסת האורן" (Pine Bench) אזור שטוח הצופה על ערוץ בולדר. מרפסת האורן הוא חורשה של אורני זפת עתיקים. באביב 1996 כלתה אש 67 קמ"ר משטח בולדר קריק. שריפה נוספת ב-2008 כלתה שוב את מרבית השטח.[5]
  • רוג-אומפקווה דיווייד (Rogue-Umpqua Divide Wilderness) - אזור טבע בראשיתי המשתרע על 130 קמ"ר שמתוכם 106.6 קמ"ר בתחומי היער הלאומי אומפקווה (כ-17% מהשטח משתרעים בשטח היער הלאומי הנהר רוג-סיסקיו). שטח זה שוכן כ-130 קילומטרים מזרחית לרוזברג ומפריד בין אגני הניקוז של הנהרות רוג ואומפקווה. גובהו נע בין 975 מטרים ל-2,096 מטרים. השטח כולל אחו תת-אלפיני ויערות ראשוניים.[6]
  • הר תיאלסן (Mount Thielsen Wilderness) - אזור טבע בראשיתי המשתרע על 223 קמ"ר שמתוכם 87.38 קמ"ר שוכנים בתחומי היער הלאומי אומפקווה (השאר שוכנים בתחומי היער הלאומי פרימונט-וינמה והיער הלאומי דשוטס. שטח זה שוכן כ-130 קילומטרים מזרחית לרוזברג וצמוד לפארק הלאומי קרייטר לייק. זהו השטח הפתוח הגדול ביותר בתחומי היער הלאומי אומפקווה. הר תיאלסן (2,799 מטרים) נוצר באותה פעילות געשית שיצרה את קרייטר לייק וכמה מהשבילים נסללו מעל שכבת פומיס עמוקה שהושקעה כשהר מזאמה התפרץ. שביל הרכס הפסיפי עובר באמצע שטח זה.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]