איו (ירח)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אִיוֹ
Io highest resolution true color.jpg
איו צולם ברזולוציה גבוהה על ידי הגשושית גלילאו,
3 ביולי 1993
גילוי
מגלה: גלילאו גליליי
סיימון מריוס
תאריך גילוי: 7 בינואר 1610
מאפיינים מסלוליים
רדיוס מסלול: 421,700 ק"מ
אקסצנטריות: 0.041
זמן הקפה: 1.769137786 ימים
מהירות הקפה: 17.334 ק"מ/שנייה
נטיית מסלול: למישור המילקה- 2.21°
לקו המשווה של צדק- 0.05°
ירח של: צדק
מאפיינים פיזיים
קוטר ממוצע: 3642.6 ק"מ
שטח הפנים: 41,910,000 קמ"ר
מסה: ‎8.9319×1022ק"ג
צפיפות ממוצעת: 3.528 גרם/סמ"ק
כוח משיכה: 1.796 מ/ש2
אלבדו: 0.63
מהירות מילוט: 2.558 ק"מ/שנייה
בהירות: 5.02

אִיוֹ הוא אחד מירחי כוכב הלכת צדק. הוא החמישי במרחקו מבין 67 ירחי צדק והשלישי בגודלו מבין ארבעת הירחים הגליליאניים. מקיף את צדק אחת ל-42 שעות.

כוח המשיכה החזק של צדק נעל את סחרורו הצירי של איו וזה מפנה רק צד אחד כלפיו כל העת. בנוסף נוצרים כוחות גאות חזקים המותחים את פני איו כלפי חוץ ופנים הלוך ושוב עד כדי 100 מטר, מתיחות אלו גורמות ליצירת חום רב המתיך את גרעינו הפנימי של איו והתוצר הוא פעילות געשית רבה על פניו.

איו הוא הגוף הפעיל ביותר מבחינה געשית במערכת השמש, והתזות ההתפרצויות הגעשיות שלו מגיעות לגובה 300 ק"מ מפניו. פעילות זאת היא הגורם לגוון הצהבהב של פניו. על-פי הנתונים הידועים כיום (2016) איו בנוי בעיקר מסלעי סיליקט מותכים, ויש לו גרעין מתכתי. גשושית המחקר גלילאו מצאה כי הירח כמעט שלא נפגע ממטאוריטים, אבל יש בו כמות גדולה של הרי געש פעילים ואף שלחה צילומי התפרצויות.

איו נקרא על שם הנימפה איו מהמיתולוגיה היוונית.

תצלום שצולם על ידי הגשושית גלילאו
התפרצות הר געש על איו. סרטון שצולם על ידי הגשושית ניו הורייזונס

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איו בוויקישיתוף
Q space.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החלל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.