המכון למדיניות העם היהודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל המכון במבנה בשכונת רחביה בירושלים
מבנה המכון בשכונת רחביה בירושלים

המכון למדיניות העם היהודיאנגלית: The Jewish People Policy Institute או בקיצור JPPI) או בשמו הקודם המכון לתכנון מדיניות העם היהודיאנגלית: The Jewish People Policy Planning Institute או בקיצור JPPPI) הוא מוסד ללא כוונת רווח שמטרתו קידום והבטחת שגשוגו של העם היהודי וישראל כמדינת הליבה שלו. המכון עוסק בחשיבה אסטרטגית ותכנון מדיניות מקצועיים בנושאי יסוד של העם היהודי. במכון מכהנים שורה של אישים מכובדים מתחומי הממשל, האקדמיה, המגזר הפרטי והקהילות היהודיות המהווים את צוות החשיבה של המכון.

נקודת המבט של המכון היא כלל-יהודית וארוכת טווח, ואבן יסוד בעבודתו היא הנחת קיומה של מדינת ישראל כמדינת הליבה של היהדות. צוות החשיבה של המכון בוחן באופן שיטתי ומקצועי את האתגרים, האיומים וההזדמנויות שאיתם מתמודד העם היהודי, ומפתח עקרונות מדיניות וחלופות אסטרטגיות. נוסף על כך, המכון עשוי להמליץ על צעדים מיידיים שיש לנקוט במטרה להבטיח את המשכיות ושגשוג העם היהודי.

המכון הוקם בשנת 2002 על ידי הסוכנות היהודית, והוא מנוהל כגוף עצמאי בלתי-תלוי. בראשו עומדת מועצת מנהלים שיושבי הראש המשותפים שלה הם השגריר סטיוארט איזנשטדט, תת-מזכיר המדינה של ארצות הברית לשעבר, והשגריר דניס רוס, אשר כיהן כשליחו המיוחד של נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה, כמנהל אגף התכנון בממשל בוש ובמגוון תפקידים נוספים.

נשיא המכון, והמנכ"ל המייסד הוא אבינועם בר-יוסף.

שלט הכניסה למכון למדיניות העם היהודי, קמפוס גבעת רם

המכון נמצא בקמפוס האוניברסיטה העברית בירושלים בגבעת רם.

מבנה המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון כפוף לאספה כללית הכוללת את נציגי הגורמים המממנים את המכון. תקציב המכון ממומן מתרומות ומחצית מהמניות נמצאות בידי הסוכנות היהודית מאז הקמתו.

בראש המכון עומדת מועצת מנהלים המנחה גם את תוכנית העבודה. חברי מועצת המנהלים הם סטוארט אייזנשטט – יו"ר משותף; דניס רוס- יו"ר משותף; לאוניד נבזלין- יו"ר עמית; אליוט אברמס; יוהנה ארביב; פרופסור ארווין קוטלר; וונדי פישר; ; ד"ר מישה גלפרין; דן הלפרין; אלן הופמן; הרב ורנון קורץ; גלן לווי; אהרון ידלין; פרופסור יהודית ליברנט; עו"ד יצחק מולכו; ד"ר סטיב נסטיר; השגריר אבי פזנר; פרופסור יהודה ריינהרץ; סאמי פרידריך; דורון שורר; ומייקל שטיינהרט.

פעילויות המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר פועלו של המכון הוא בפרסומיו השונים ובפעילויות תומכות שנועדו לסייע לתהליך החשיבה והמחקר. המכון מקיים סיעורי מוחות וקבוצות תהודה לפרויקטים השונים וכן תדרוכים לגופי העם היהודי כולל ראשי קהילות, מנהיגות מקצועית ונדבנים יהודיים. המכון גם פועל לחזק את הקשר בין התכנון לביצוע אצל גורמי ההחלטה והביצוע בעם היהודי.

כל תוצרי המכון מפורסמים בעברית ובאנגלית ולעתים גם בצרפתית.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הערכה שנתית - מסמך זה מתפרסם מדי שנה בצורה של תמצית מנהלים ומדי שנתיים כספר (ראו הערכה שנתית ל-2006). המסמך מציג הערכה וניתוח של המצב והדינאמיקות בעם היהודי בשנה החולפת, במטרה לסייע בתכנון וקביעת סדר עדיפויות תקציבי בגופי הביצוע של העם היהודי, ובכללם ממשלת ישראל.
  • פרויקט הדיאלוג- החל משנת 2014 מוציא המכון פעם בשנה דו"ח מיוחד המציג את העמדות הרווחות בקרב הקהילות המאורגנות בתפוצות לגבי נושא ייחודי הנמצא על סדר היום. עד כה פרסם המכון ארבעה דו"חות בנושאים: ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ערכים יהודיים ושימוש בכוח על ידי ישראל בעימות מזוין, המנעד היהודי בעידן של זהות גמישה וירושלים והעם היהודי.
  • ניירות עמדה - מסמכים המציגים את עמדתו של המכון בנושאי מדיניות שונים. עד כה פורסמו ניירות העמדה הבאים: "פורום היהודי עולמי", "עוצמה רכה כנכס לאומי", "אסטרטגיה נגד אנטישמיות" ו-"מפת דרכים לעם היהודי".
  • ניירות התראה - מסמכים הדנים בנושאים שיש לנקוט בגינם בפעולה מיידית. בין אלה ניתן למנות את "האנטי-יהודיות החדשה" הדן בתופעת האנטישמיות ההולכת וגוברת בעולם ובאירופה בפרט, ואת "הדמוגרפיה היהודית" הדן בנושאי הדמוגרפיה וההתבוללות בעם היהודי.

פרויקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • העם היהודי בשנת 2030 - עתידים חלופיים - פרויקט זה מתאר את עתידיו האפשריים של העם היהודי בשנת 2030 ואת התסריטים המובילים אליהם. מטרת המחקר היא פיתוח המלצות מעשיות למדיניות ואסטרטגיה שיגבירו את סיכויי מימושם של עתידים הרצויים לעם היהודי. החלופות מפותחות תוך התייחסות לדמוגרפיה, התפתחויות גאו-פוליטיות, מדע וטכנולוגיה, הזהות היהודית והיחסים בין ישראל לתפוצות, יצירתיות רוחנית ומבנה המוסדות והמנהיגות. בנוסף, התאוריות העיקריות על שגשוג ושקיעה משמשות ככלי נוסף להבנת התהליכים העוברים על העם היהודי.
במסגרת הפרויקט, התקיימו בשנים 2005 ו-2006 סעורי מוחות ובהם השתתפו אישים יהודיים בולטים מהארץ והעולם. ביניהם, ראש המטה של נשיא צרפת לשעבר ז'אק אטלי, סגן שר האוצר ותת שר החוץ האמריקאי לשעבר סטוארט אייזנשטאט, ראש הפקולטה לחקלאות יהודית בירק, היועצת לוועדת החוקה של הכנסת פרופסור רות גביזון, הפרופסור למשפט אלן דרשוביץ, רבה הראשי לשעבר של צרפת הרב רנה סירת, נשיא אוניברסיטת הרווארד היוצא ושר האוצר האמריקאי לשעבר, פרופסור לורנס סאמרס, הפובליציסט וראש המכון האמריקאי לחקר המוח בוושינגטון ויליאם ספייר, ראש פרויקט "דויד" הגב' רייצ'ל פיש, שר המשפטים לשעבר של קנדה, ארווין קוטלר, נשיא אוניברסיטת ברנדייס פרופסור יהודה ריינהארט, ראש הפקולטה למדעים באוניברסיטה העברית פרופ' חרמונה שורק, הנדבן ויוזם פרויקט תגלית מייקל שטיינהארט, ראש ישיבת ההסדר בפתח תקוה הרב יובל שרלו, השר לענייני תפוצות לשעבר נתן שרנסקי ואחרים.
  • פרויקטים נוספים - "מדיניות דמוגרפית לעם היהודי", "יחסים בין העם היהודי לבין מעצמות עולות ללא מסורת תנ"כית" - הפרסום הראשון בסדרה הוא "סין והעם היהודי – ציוויליזציות עתיקות בעידן החדש"[1]; "אסטרטגיות ביחס לאסלאם"; "זהות עולמית של העם היהודי"; "חיזוק ירושלים כבירה רוחנית-תרבותית של העם היהודי"; "תאוריות של שגשוג ושקיעה ויישומן לעם היהודי"; "מדע, טכנולוגיה והעם היהודי"; "שיפור ניהול משברים בעם היהודי"; פרויקט הדיאלוג; מבט יהודי-ישראלי על ביטחון ומדינאות; משפחה, מעורבות והמשכיות יהודית בקרב יהודי ארצות הברית (פורסם באנגלית בלבד); חינוך יהודי וזהות יהודית (פורסם באנגלית בלבד); הודו, ישראל והעם היהודי (פורסם באנגלית בלבד).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]