המנסרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המנסרה
המנסרה במכתש רמון
המנסרה במכתש רמון
מידע כללי
קואורדינטות 30°36′58″N 34°50′21″E / 30.616194°N 34.839183°E / 30.616194; 34.839183
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg


המנסרה (נקרא בטעות גם: הנגרייה) היא גבעה במכתש רמון המכוסה עמודי קוורציט בצורת מנסרות, ולהן צורה בעלת ארבע, חמש או שש פאות. גבעת המנסרה נמצאת כ-3 קילומטרים ממזרח למצפה רמון.

המנסרות נוצרו כתוצאה מסדקים שנוצרו בסלע הקוורציט בתהליך התקררותו. חלק מהמנסרות נשברו לאורך השנים והן מכסות כיום את הגבעה.

גבעת המנסרה נמצאת וכ-600 מטרים ממערב לכביש 40 ומוביל אליה שביל עפר נגיש לכל רכב היוצא מכביש 40. שביל צף נבנה כדי למנוע פגיעה במנסרות והוא מוביל אל ראש הגבעה. השביל מוקדש לזכרו של סרן גדי ערן, גאולוג שנפל במלחמת שלום הגליל.

גאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר הייתה אזור גבעת המנסרה מורכב מאבן חול. בשלב מסוים בהיסטוריה הגאולוגית הגיע מחדר מגמטי קרוב לשכבות אבן החול וחימם אותן. אבן החול שהתחממה "נאפתה", הותמרה, והפכה לסלע קוורציט קשה. לאחר התקררות הגוף המגמטי התקררו גם סלעי הקוורציט. בתהליך הקירור נוצר סידוק בסלעי הקוורציט, והן קיבלו צורת מנסרות בעלות 4–6 פאות,[1] בתהליך דומה לתופעת הסידוק בסלעי בזלת (למשל בבריכת המשושים).

כאשר נחשף מכתש רמון נסחפו השכבות הרכות שכיסו את הגבעה. שכבות רכות שהיו מסביב לשכבת הקוורציט הקשה נסחפו גם כן והמנסרה נותרה כגבעה כפי שהיא מוכרת היום.

ישנן שתי סברות לגבי הגוף המגמטי שחימם את האזור. ההשערה הראשונה הייתה שמדובר בסיל או דייק אשר חדרו לאזור וחיממו את אבן החול. עקבות של מחדרים כאלה נמצאו למרגלות הגבעה ובסביבתה הקרובה. ההנחה היא כי המגמה התקררה והוחלפה לקאוליניט אותו ניתן למצוא כשכבה בהירה למרגלות הגבעה ובסביבתה.

ההשערה שנייה היא שתהליך החימום התרחש על ידי גוף מגמטי גדול אשר חדר מתחת לפני השטח. בעוד שמחדרים כמו דייק וסיל גורמים בדרך כלל להתמרה בשטח מצומצם מאוד, חדירת גוף מגמטי גדול יכול להסביר את אספקת החום לגבעה כולה. מחקר שנערך בשנת 2020 בדק את המגנטיות באזור הגבעה ומצא עדויות להימצאות גוף מגמטי ברדיוס של כ-180 מטרים ובעומק של כ-10 מטרים מתחת לפני השטח. [2]

הגבעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים נפגעו ונשברו חלק ממנסרות הקוורציט על ידי מטיילים שצעדו על הגבעה. כדי להגן על המנסרות נבנה שביל צף העשוי פלסטיק ממוחזר בו ניתן לעלות אל ראש הגבעה.

בשל מראה המנסרות המפוזרות ברחבי הגבעה נקרא האתר לפעמים בטעות "הנגרייה", אולם שם זה אינו נכון.

במכתש רמון קיימות מספר מנסרות נוספות, ביניהן המנסרה הלבנה מול גבעת געש, המנסרה המזרחית בגבעת ארדון, והמנסרה המערבית מול מעבר רמון.[3]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עמיר אידלמן וליאור אנמר, אתרים גאולוגיים בישראל, 2014, עמ' 260–262.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמיר אידלמן וליאור אנמר, אתרים גאולוגיים בישראל, עמ' 262
  2. ^ אורי שטאובר, רועי גרנות, מקור החום במנסרת הקוורציט, מכתש רמון המרכזי, 2020
  3. ^ עמנואל מזור ושלמה שובאל, מכתש רמון כמוזיאון גאולוגי בגודל טבעי, כנס החברה הגאולוגית 1987
מקרא: (1) מעלה העצמאות, (2) "המנסרה", (3) "קיר האמוניטים" - מאובנים מתק' הטורון, (4) שן רמון - סלע מחדר מגמתי, (5) הר ארדון, (6) הר גמל, (7) "גבעת געש" - בזלת, (8) הר ערוד - בזלת, (9) "קניון הפריזמות" - משושי בזלת.