כביש 40
כביש 40 דרום, נוף מדברי טיפוסי באזור צומת טללים | |
מידע כללי | |
---|---|
כינוי | מעלה העצמאות, כביש המישור, כביש עוקף באר שבע |
סיווג | כביש ארצי |
ציר | כביש אורך |
כביש מהיר | ממחלף רהט עד מחלף קמה |
אורך | 302 ק"מ |
מיקום | |
ערים ראשיות | מצפה רמון, באר שבע, קריית גת, גדרה, רחובות, רמלה, לוד, פתח תקווה, כפר סבא |
נקודת התחלה | צומת קטורה |
נקודת סיום | צומת כפר סבא מזרח |
כביש 40 הוא הכביש השני באורכו בישראל (אחרי כביש 90), ואורכו 302 קילומטרים. הוא נמתח מצומת קטורה שבערבה, לאורך הנגב והשפלה עד כפר סבא שבדרום השרון.
מסלול הכביש מדרום לצפון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכביש מתחיל במפגשו עם כביש 90 בצומת קטורה שבסמוך לקיבוץ לוטן שבערבה. ציון דרך חשוב על הכביש הוא מחנה שיזפון, בסיס ההכשרות של חיל השריון (חטיבה 460 – בית הספר לשריון). הוא חוצה את מכתש רמון ואת העיירה מצפה רמון, ועובר דרך מספר יישובים, בהם שדה בוקר, טללים ורמת חובב. בעבר חצה הכביש את באר שבע מדרום לצפון, אך מאז 2002 הוא מאגף אותה ממזרח, וקטע הכביש העובר את העיר מסומן ככביש 406. כביש 40 עובר בסמוך לעומר וחוצה את הנגב הצפוני סמוך לרהט ולקריית גת. בקטע הכביש ממחלף רהט עד מחלף מאחז כביש 40 חופף את תוואי כביש 6 ומסומן בשילוט ככביש 6 בלבד. צפונית למחלף מאחז משמש כביש 40 ככביש אורך נוסף בין כביש 4 לכביש 6. בהמשך הוא חוצה את כביש 1 במחלף לוד ואת כביש 5 במחלף ירקון. הכביש מסתיים בצומת כפר סבא מזרח.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד לקום המדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כביש 40 מבית קמה וצפונה מבוסס על דרכי עפר ודרכים היסטוריות שהיו קיימות עוד מתחילת המאה ה-20. הקטע הצפוני של הכביש מצומת קסטינה וצפונה הוא קטע ותיק שנסלל בסוף שנות השלושים.
כך למשל קטע הכביש בין גדרה לקסטינה היה בימי המנדט הבריטי חלק מהדרך הראשית מיפו לעזה ונחשב עוד בשנות ה-30 של המאה ה-20 ל"כביש טוב"[1]. קטע הכביש מגדרה לצומת מסמייה שודרג בשנת 1965[2]. הקטע בין צומת מסמיה לצומת מלאכי נסלל בשנים 1936–1937 כחלק מסלילת כביש יפו-עזה[3]. והקטע מרמלה לצומת ביל"ו, נסלל בין אוגוסט לדצמבר 1939 כדרך נוספת על הכביש דרך ראשון לציון לכיוון דרום הארץ, באופן המקצר את הנסיעה מעזה לירושלים[4][5]. חמשת הקילומטרים הצפוניים של המקטע נסללו על ידי קבלן ערבי, ושלוש הקילומטר הדרומיים נסללו על ידי פועלי אגודת ישראל[6].
לאחר קום המדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קטע הכביש בין צומת מלאכי וצומת קמה נסלל יחד עם כביש 264 בין יולי 1949 ויוני 1951, על ידי סולל בונה שהעסיקה בסלילה עולים חדשים. אחת המטרות העיקריות של סלילת הכביש הייתה הקלה על האבטלה בקרב העולים החדשים באזור לוד ורמלה. הכביש חיבר את צומת מלאכי לכביש 25 שהיה הכביש הישן לבאר שבע, ליד משמר הנגב, ובכך קיצר את הדרך מתל אביב-יפו לבאר שבע בכ-25 קילומטרים[7].
בשנת 1950 הורחבו קטעים באורך 4 קילומטר מהכביש בין פתח תקווה ללוד ולרמלה[8].
הכביש מבאר שבע למשאבי שדה נפרץ על ידי הטורקים במהלך מלחמת העולם הראשונה כדרך גישה בין ארץ ישראל וסיני. הכביש שודרג בידי שלטונות המנדט הבריטי בימי מלחמת העולם השנייה. בפברואר 1954 נפתח החלק הדרומי של כביש 40 מכיוון צומת הנגב לאילת, דרך ירוחם, שדה בוקר ומכתש רמון באורך של 245 קילומטר[9] עד לצומת ציחור, שם נפגש הכביש עם כביש 13. בשלב שני נסלל הכביש מצומת ציחור לצומת קטורה[10].
הדרך עברה מצומת הנגב לשדה בוקר דרך ירוחם ורק דרך עפר חיברה את כביש 211 באזור אשלים עם שדה בוקר[11]. בשנת 1970, החלה הקרן הקיימת, לבקשת דוד בן-גוריון, בפריצת הכביש המחבר את משאבי שדה עם שדה בוקר[12]. בפברואר 1973 נחנך קטע הכביש המחבר את משאבי שדה עם שדה בוקר[13] ובכך יתרה את המעבר דרך ירוחם.
הכביש שימש כדרך הראשית לאילת מעל לעשור, עד השלמת סלילת כביש הערבה. בסקירה על מצבם של כבישי הנגב בינואר 1966 נכתב: "משדה בוקר עד מצפה רמון הכביש טוב למדי סלול היטב ורחב. גם המשכו ממצפה רמון הוא טוב, פרט לסיבובים של מעלה העצמאות, שבמרוצת השנים הפכו גליים ומסוכנים למדי". אולם הקטע הדרומי יותר תואר: "מצומת צחור עד אילת הכביש צר ביותר והשוליים בלתי יציבים, לא מאפשרים לסטות מן הכביש בנסיעה מהירה"[14].
העבודות לסלילתו של קטע הכביש מצומת קמה לבאר שבע הושלמו ב-1974 והוא החליף את כביש 264 כדרך הראשית לבאר שבע, תוך קיצור הדרך לעיר בעשרה קילומטרים נוספים[15][16]. הקטע בין צומת מלאכי לצומת פלוגות הורחב לארבעה נתיבים בשנת 1984, על פי הנטען היה זה לכבודו של דוד מגן כשהוא נבחר לכנסת[17].
בסוף שנות ה-70 נסלל כביש עוקף לוד שנפתח לתנועה באפריל 1980. בראשית דרכו היה כביש עוקף לוד בעל נתיב אחד לכל כיוון[18], ובהמשך הוא הורחב לדו נתיבי. הקטע בין צומת קסטינה לצומת מסמיה שודרג לשני נתיבים לכיוון בראשית שנות ה-80. על פי הדיווחים בעיתונות, הקטע הורחב לכבודו של משה קצב כשנבחר לכנסת[17].
החל משנות התשעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקטע הצפוני ביותר שבין נווה ירק לצומת כפר סבא הוא קטע חדש יחסית שנקרא בעבר כביש 55 והוא נסלל רק בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 ונחנך ב-23 במאי 2002[19]. התוואי המקורי של חלקו הצפוני של כביש 40 המשיך דרך רמתיים עד צומת רעננה משם נפגש עם כביש 4. קטע זה הוא חלק מדרך היסטורית שבין פתח תקווה לחיפה (עד סלילת כביש 4 וכביש 2), וכיום הוא מכונה כביש 402.
באוגוסט 2002 נחנך קטע מעוקף באר שבע העובר ממזרח לעיר. הוא החליף את תוואי הכביש שעבר בין שכונות צפון-מזרח העיר. הקטע שנחנך מתחיל בצומת גורל ומסתיים במחלף חטיבת הנגב, במפגש עם כביש 60. קטע דרומי יותר בעוקף באר שבע, בין חטיבת הנגב למחלף שרה, נחנך ב-1977[20].
בשנים 2008 עד 2010 שודרג קטע עוקף באר שבע. במסגרת פרויקט השדרוג הוקמו שני מחלפים חדשים שהפכו את הנסיעה בקטע לרציפה ללא צמתים מרומזרים[21].
בשנת 2015, עם פתיחתו של כביש 6 באזור, נסלל קטע של כביש 6 בשיתוף עם כביש 40 בין מחלף רהט למחלף מאחז. השלמת הקטע ממחלף רהט למחלף קמה הסתיימה בתחילת 2016 ובקטע זה הכביש הוא כביש מהיר. הקטע בין מחלף קמה למחלף מאחז טרם שודרג למעמד זה.
בשנים 2012–2022 התרחשו במקטע הדרומי של כביש 40 (מצומת קטורה ועד קריית גת) 557 תאונות דרכים, מהן 49 תאונות קטלניות שגבו את חייהם של 61 איש.[22]
תוכניות עתידיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]החברה הלאומית לדרכים מתכננת להרחיב את הכביש ולשפרו. בחלקו הצפוני מתוכנן תוואי חדש שיעקוף את פתח תקווה ממזרח. תוואי המעקף אמור להתחיל דרומית למחלף ירקון, ולהתחבר לתוואי הקיים מדרום לצומת סירקין[23].
בסמוך לתעשייה האווירית מתוכנן ביטול קטע בין צומת אל-על לצומת בדק (הקטע יהפוך לכביש פנימי פרטי של התעשייה האווירית), הכביש 40 מתוכנן לעקוף את התעשייה האווירית ממזרח, כאשר כביש 46 יהפוך לכביש 40, יורחב לכביש דו נתיבי ודו מסלולי ויתחבר לכביש 40 המקורי דרומית למחלף הטייסים העתידי. צומת בדק של כביש 40 וצומת ברקת של כביש 46 מתוכננים להתבטל. צומת אל על וצומת הטייסים ימוחלפו.
באזור רמלה ולוד מתוכננים מחלפים במקום צמתים קיימים.[24]. על פי פרסומי מפות תחומי אחריות גם מתכונן כביש תוואי שיעקוף את גדרה ממערב.
בדרום כביש 40 מוחלף לאורך כ-6 קילומטר בין מחלף נאות חובב המתוכנן עם תחילתו של כביש 6, עד צומת הנגב שיהפוך למחלף לכיוון מצפה רמון וכביש 224 לכיוון ירוחם. כמו כן ישמש המחלף את עיר הבה"דים הסמוכה. כמו כן מתוכננת הפיכתם של צומת להבים וצומת פלוגות למחלפים.
פיצול הכביש לכבישים שונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]על-פי תוכנית משרד התחבורה שעליה פורסם בסוף שנת 2018 לעדכון המספור של רבים מכבישי ישראל – כביש 40 צפוי להיות מפוצל למספר קטעים בעלי מספר שונה:
- קטע הכביש בין צומת קטורה למחלף רהט צפוי להיות מסומן ככביש 30.
- קטע הכביש בין צומת ראם למחלף מאחז צפוי להיקרא ככביש 32
- קטע הכביש החופף לכביש 6 בין מחלף רהט למחלף מאחז צפוי להיקרא כביש 6 בלבד.
- קטע הכביש בין צומת כפר סבא מזרח לצומת ניר אליהו (כביש 5504, כביש 55) צפוי להשתנות לכביש 40
רשימת צמתים ומחלפים לאורך התוואי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גדעון לוי ואלכס ליבק, כביש אחד, מאה עולמות | חלק א' | חלק ב' | חלק ג' | חלק ד' | באתר הארץ, ספטמבר–אוקטובר 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הישוב החדש – בית עפה, דבר, 19 ביולי 1939
- ^ 5 חברות הגישו הצעות לסלילת כביש מהיר, מעריב, 6 בדצמבר 1965
- ^ הממשלה מכריזה על עבודות ציבוריות חדשות, דואר היום, 20 במאי 1936
- ^ כביש חדש רמלה-רחובות, הַבֹּקֶר, 2 במרץ 1939
- ^ כביש רמלה – רחובות, הצופה, 15 באוגוסט 1939
כביש רמלה – ירושלים, דבר, 3 בדצמבר 1939 - ^ רחובות, הארץ, 30 ביולי 1939
- ^ ח. בן עדי, הכביש שקירב את תל אביב לנגב, מעריב, 25 בנובמבר 1951
נחנך כביש פאלוג'ה באר שבע, דבר, 27 ביולי 1951 - ^ כבישים חדשים בסלילתם, דבר, 17 בפברואר 1950
- ^ נפתחה הדרך החדשה לאילת, דבר, 21 בפברואר 1954
- ^ אורי דביר, מטיילים בנגב, דבר, 21 באפריל 1978
- ^ מנחם תלמי, אל שבטה ובארותיים, מעריב, 27 במרץ 1964
- ^ כביש גולדה – ב.ג. ייחנך ביום ג' הבא בשדה בוקר, דבר, 6 בפברואר 1973
- ^ נחנך כביש המקשר משאבי שדה עם שדה בוקר, דבר, 14 בפברואר 1973
- ^ כבישי הנגב מתבלים, מעריב, 27 בינואר 1966
- ^ כביש ב"ש – בית קמה ייחנך בעוד 4 חודשים, מעריב, 1 באוגוסט 1973
- ^ משולם עד, המשטרה נתבקשה למנוע תנועה בכביש בית קמה – באר שבע, דבר, 12 בפברואר 1974
- ^ 1 2 אשקלון מאמינה בגרשון שפט, מעריב, 29 ביולי 1984
- ^ עודד ניב, כביש עוקף לוד נפתח לתנועה, מעריב, 16 באפריל 1980
- ^ ספירת תנועה, א. אירועים כלליים, 2002–2008, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2009, האירוע ב-23 במאי 2002
- ^ עמוס באר, נחנך כביש עוקף באר שבע, באתר News1 מחלקה ראשונה, 12 באוגוסט 2002
- ^ כביש 40 – בין צומת גורל לצומת אוהלים, אתר החברה הלאומית לדרכים בישראל
- ^ אסנת אלגום מזרחי, תאונות דרכים בכביש 40 באר שבע דרומה, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת
- ^ אריק מירובסקי, הופקדה התכנית מעוררת המחלוקת ל-8,000 דירות במחנה סירקין, באתר גלובס, 7 בפברואר 2019
- ^ סוניה גורודיסקי, סוף לפקקים? אושרה תוכנית חדשה למחלף בצומת אל-על, באתר גלובס, 17 בדצמבר 2017