הפי
| הפי בכתב חרטומים | ||||
|
הפי (או "חעפי"; באנגלית Hapi נכתב לפעמים גם Hapy[1]), במצרים העתיקה, הייתה האלה של ההצפה השנתית של נהר הנילוס שהוליכה סחופת עשירה אל גדותיו, ותרמה לגידול היבולים בסביבה[2]. משמעות השם "הפי" היא "תנועה אחת", שכנראה התייחסה לזרם הנילוס. בין התפקידים והתארים שיוחסו להפי הם, אל הדגים והעופות בביצות הנילוס והאל האחראי על פריחת הצמחייה בנהר. הוא מתואר בדרך כלל כאיש בעל כרס גדולה, לבוש חגורה, בעל שיער ארוך ושדיים נפולים[3]. ייתכן כי במקור, הפי (או וריאציה של שם זה), היה שמו הקודם של הנילוס[2].
מיתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצפת הנילוס השנתית נחשבה כבואו של הפי. מאז ההצפה, הקרקע המדברית בדרך כלל, הפכה לפוריה ומתאימה לגידול יבולים, בשל כך הפי נחשב כסמל לפוריות. תפקידו החשוב הקנה לו לעיתים את ההגדרה "אבי האלים"[2], ונחשב לאב מסור העוזר לשמור על איזון היקום, ובגינו מערכת היקום מסודרת והרמונית[2]. הוא היה נחשב כ"ידידו של גב", אל האדמה המצרי[4], ו"אדונו של נפר", אל התבואה[5]. מקובל היה כי הוא חי בתוך מערה במקור הנילוס ליד אסואן[6]. פולחן הפי היה בעיקר באזור האי יב. כוהניו היו עורכים טקסים, בהם היו מודדים באמצעות נילומטר, את מידת זרימת המים אשר תגיע כתוצאה מהשיטפון השנתי. בתקופה מאוחרת סודרו האלים המצריים בזוגות ובשלשות, אז נחשב הפי לבעלה של נחבת.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| המיתולוגיה המצרית | ||
|---|---|---|
| הפנתאון המצרי | אוסיריס • איזיס • אכר • אמון • אמונט • אנוביס • אנוקט • אפיס • אפפ • ארבעת בני הורוס • אתום • אתון • באט • בס • בסתת • גב • הורוס • הפי • הקא • וואדג'ת • ח'ונסו • ח'נום • ח'פרי • חתחור • מות • מונתו • מין • מע'ת • מפדת • נו • נות • נחבת • נית • נפרטם • נפתיס • סאטט • סובק • סופדו • סח'מת • סת • פאחט • פתח • קבוי • קוק • קטש • רע (העין של רע) • רשף • שו • תאורת • תחות • תפנות • סרקת |    
|
| אתרים מיתולוגיים | בנבן | |
| כתבים דתיים | אמדואט • כתבי הפירמידות • כתבי סרקופגים • ספר האדמה • ספר המערות • ספר המתים (הפפירוס של אני) • ספר הנשימה • ספר השערים | |
| פולחן | מקדשים מצריים (מקדש לוקסור • כרנך • מקדשי אבו סימבל) • הפירמידות במצרים (הפירמידה הגדולה של גיזה) • הספינקס הגדול של גיזה • עמק המלכים | |
