הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטיות וסטודנטים תל-אביב
סוג |
פסטיבל קולנוע ![]() |
---|---|
מדינה |
![]() |
מיקום |
תל אביב-יפו ![]() |
מועדים | |
תאריכי פעילות |
1986–הווה (כ־37 שנים) ![]() |
www | |
![]() ![]() |
הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטיות וסטודנטים תל-אביב הוא הגדול מסוגו בעולם ונחשב לאחד החשובים בתחומו.[1]
פסטיבל הסרטים שנערך בחודש יוני, מארח בתל אביב מאות סטודנטים, מרצים ואורחי כבוד מהשורה הראשונה של תעשיית הקולנוע בעולם, לשבוע של קולנוע ומפגש תרבותי. מאות סרטים, הקרנות בכורה, אירועים קולנועיים, סדנאות, כנסים ופרויקטים מיוחדים מתקיימים זה לצד זה, ומזמינים אלפי מבקרים לאולמות סינמטק תל אביב מדי יום. החל משנת 2013 הוא מתקיים אחת לשנה, בחודש יוני, בתל אביב.
הפסטיבל נתמך על ידי אוניברסיטת תל אביב, עיריית תל אביב, מועצת הקולנוע במשרד התרבות וגופים נוספים.

הפסטיבל ה-24 יתקיים בין ה-12 ביוני ל-18 ביוני 2022.
אודות הפסטיבל[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפסטיבל נוסד בשנת 1986 ביוזמתם של סטודנטים מהחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב ובראשם לורנס פרייס, ליסה שילוח, ג'יל דמתי פיינגולד ושוקי פרידמן, במטרה לקדם ולטפח יצירה קולנועית סטודנטיאלית ישראלית ובינלאומית.
כיום נחשב הפסטיבל כגדול מסוגו בעולם, וכבמה העיקרית להצגת קולנוע צעיר בארץ. הוא מוכר באופן רשמי כפסטיבל של CILECT, ארגון הגג הבינלאומי של בתי-הספר לקולנוע וטלוויזיה, ומשתתפים בו עשרות מוסדות לימודי קולנוע מהארץ ומרחבי העולם. עד שנת 2012 נערך הפסטיבל אחת לשנתיים, בחודש יוני, אך החל מ-2013 החל הפסטיבל להתקיים במתכונת שנתית. הפסטיבל נערך בסינמטק תל אביב וברחבי העיר ואורכו כשמונה ימים.
הפסטיבל מקיים חמש תחרויות מרכזיות, התחרות הבינלאומית, התחרות הישראלית, תחרות הסרט העצמאי הקצר, נקודת תצפית: התחרות לאמנות הווידאו וקולנוע נסיוני והתערוכה והתחרות הבינלאומית למדיה דיגיטלית. במסגרת הפסטיבל מתחרים למעלה מ-200 סרטים קצרים מלמעלה מ-30 מדינות ברחבי העולם. במסגרת הפסטיבל מתקיימים אירועי קולנוע שונים: סדנאות אמן, פרויקטים חברתיים, מסיבות, תערוכות וכנסים.
הפסטיבל פועל כגוף ללא מטרות רווח, מנוהל ומופק כולו על ידי סטודנטים מהחוג לקולנוע מאוניברסיטת תל אביב. מנהלי הפסטיבל מתחלפים מדי שנתיים ונבחרים מתוך בוגרי החוג הטריים, על ידי ועדה של ראשי החוג. בין מנהלי הפסטיבל בעבר היוצרים והמפיקים שוקי פרידמן, לירן עצמור (שלטון החוק), ירון שני (עג'מי), ארנון גולדפינגר (הדירה), יריב מוזר ואחרים.
הפסטיבל מקדם ומפתח את תחום סרטי הסטודנטים בארץ ובעולם, באמצעות פרסים יוקרתיים (בשנת 2021 חולקו פרסים בשווי מצטבר של 140,000 שקלים) ובאמצעות עשרות כיתות האמן בתחומים שונים.
בפסטיבל ה-16 הוצגו 65 סרטים בתחרות הבינלאומית, 25 סרטים בתחרות הישראלית, ועוד עשרות סרטים במסגרות השונות של הפסטיבל, בהן התחרות הים-תיכונית, פרויקט אוטובוס הסרטים, הפרויקט התיעודי-חברתי, הפרויקט הישראלי-פלסטיני "ספורט", מחוות לבמאים, כיתות אומן ועוד.
בעבר, סטיב טיש כיהן כנשיא כבוד של הפסטיבל.
יעדי הפסטיבל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קולנוע וקולות אחרים - הפסטיבל רואה חשיבות עליונה במתן במה יוצאת דופן לחשיפת היצירה הקולנועית הסטודנטיאלית מהעולם כולו, כולל ממדינות שהיצירה הקולנועית בהן נמצאת בחיתוליה.
- בית בינלאומי לסטודנטים – הפסטיבל שואף להוות מקום מפגש קבוע לקירוב לבבות בין הצעירים מהתרבויות השונות, גישור על פערים תרבותיים ופיתוח הסובלנות באמצעות הקולנוע.
- ישראל שלא הכרתם – אנו רואים בפסטיבל אמצעי תרבותי וחברתי יוצא דופן, להצגת ישראל אחרת בפני העולם, ישראל הדוגלת ומשקיעה בפלורליזם, תרבות ושוויון הזדמנויות.
- התפתחות מקצועית – הפסטיבל מקפיד לקיים אירועים מיוחדים, כיתות אמן וסדנאות מקצועיות עם יוצרי קולנוע מהשורה הראשונה בעולם, מתוך מטרה לאפשר לקהל המשתתפים בהן חוויה חד-פעמית וקפיצת מדרגה מקצועית.
- קידום הקולנוע הישראלי - באמצעות התחרויות של הפסטיבל, המפגשים והאירועים, נחשף דור המחר של הקולנוע הישראלי בפני משקיעים פוטנציאליים, שיתופי פעולה אפשריים והזדמנויות משמעותיות לקידום הקריירה.
- חגיגה תרבותית לקהל הרחב – לפסטיבל קהל רחב של מבקרים, מכל שכבות האוכלוסייה ומאזוריה השונים של הארץ. אנו רואים חשיבות רבה בעצם קיומו של אירוע תרבותי זה, המציע לקהל המבקרים תכנים מרתקים בתחום הקולנוע בפרט והתרבות בכלל.

תחרויות מרכזיות הנערכות בפסטיבל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- התחרות הבינלאומית, המציגה פנורמה של כ-40 סרטי סטודנטים מכ-50 מדינות ו-70 בתי ספר. מדי פסטיבל נוהרים לתל אביב מאות סטודנטים מכל רחבי העולם, המציגים את סרטיהם בתחרויות השונות, ומתארחים לכל אורך הפסטיבל בבתיהם של סטודנטים ישראלים. שופטי התחרות בוחרים זוכים ב-6 קטגוריות - הסרט הטוב ביותר, הסרט התיעודי הטוב ביותר, סרט האנימציה\ניסיוני הטוב ביותר, הבמאי המבטיח, התסריט הטוב ביותר, והצילום הטוב ביותר.
- התחרות הישראלית, המציגה כ-20 סרטים מכל מחלקות הקולנוע בארץ. התחרות נוסדה בשנת 2000 והפכה להיות החשובה מסוגה בארץ. הסרטים מתמודדים על פרסים בשבע קטגוריות שונות – הסרט הטוב ביותר, הסרט התיעודי הטוב ביותר, סרט האנימציה\ניסיוני הטוב ביותר, התסריט הטוב ביותר, פרס הצילום ע"ש יריב מור, פרס הסרט לקידום שינוי חברתי ביוזמת הקרן החדשה לישראל ופרס חביב הקהל.
- תחרות הסרט העצמאי הקצר היא פלטפורמה להקרנת סרטים קצרים במטרה לעודד יצירה קולנועית עכשווית. התחרות מהווה במה לחשיפת התוכן העצמאי האיכותי ביותר שהופק בשנה החולפת. התחרות מעודדת יוצרי ויוצרות קולנוע לבחון את גבולות המדיום, ולהציג קולנוע אישי, מגוון, רלוונטי וחדשני. המסגרת מיועדת לסרטים קצרים בקטגוריות – עלילתי, דוקומנטרי, אנימציה – שלא נעשו במסגרת אקדמאית (לא סרטי סטודנטים). הסרטים הנבחרים יוקרנו במסגרת התחרות בפסטיבל אשר נושאת פרסים כספיים. בשנת 2021 הוקרנו 10 סרטים שנבחרו מתוך מעל 100 הגשות.
- התערוכה והתחרות הבינלאומית למדיה דיגיטלית מציגה פרויקטים שנוצרו על ידי סטודנטים במציאות מדומה, כמיצגים אינטראקטיביים, על גבי פלטפורמות רשת ובהתבסס על בינה מלאכותית. התערוכה שמה דגש על חוויות אינטראקטיביות ואימרסיביות הבוחנות את השילוב בין יצירה לטכנולוגיה בעזרת הטכנולוגיות המתקדמות ביותר. בשנת 2021 הוצגו בתערוכה 14 יצירות.
- התחרות לאמנות וידאו וקולנוע ניסיוני מתקיימת החל משנת 2019. התחרות מוקדשת לעבודות הנעות בטווח שבין אמנות פלסטית לקולנוע. מטרת התחרות היא להציג במה חדשה עבור יוצרים ויוצרות צעירים מתחומי אמנות הווידאו והקולנוע הניסיוני, אשר מאתגרים בעבודתם את שפת הקולנוע ומנסחים דרכי הבעה מקוריות ונועזות.
- התחרות הים תיכונית - בין השנים 2012–2013 קיים הפסטיבל את התחרות הים תיכונית, במסגרתה הוצגו כ-20 סרטי סטודנטים ממדינות אגן הים התיכון והמזרח התיכון. מטרת התחרות לחשוף את הקהל הישראלי לקולנוע "אחר", ים תיכוני וערבי, ולקדם שיח תרבותי בין המדינות השכנות. התחרות הראשונה הביאה ארצה 15 יוצרים צעירים בין השאר מטורקיה, מרוקו, הרשות הפלסטינית, איראן ואפגניסטן.
- שיפוט - השיפוט בתחרויות נעשה על ידי חבר שופטים מקצועי המורכב מאנשי תעשיית הקולנוע מהארץ ומהעולם. בין חברי השיפוט בשנים האחרונות נכללו הבמאים הישראלים ארי פולמן, גילה אלמגור, משה מזרחי, עמוס גיתאי, ערן קולירין (ביקור התזמורת), גור בנטוביץ' (הכוכב הכחול), תאופיק אבו ואיל (עטאש (צימאון)), מבקרי הקולנוע אורי קליין, יהודה סתיו ויעל שוב, וכן צלמים, תסריטאים ומפיקים מובילים. בין השופטים הבינלאומיים ניתן למנות את תיאו אנגלופולוס ("נוף בערפל"), לאוס קראקס ("הנאהבים מפריז"), סטפן רוזוויצקי ("הזייפנים"), יאנוש סאס ("אופיום"), בנדק פלאיגוף ("דילר"), הישאם עיוש (Heart Edges) ויאן הרלן (מפיק סרטיו של סטנלי קובריק).
- זוכים - זוכי ומשתתפי הפסטיבל בעבר נם כיום מחשובי היוצרים בארץ ועולם, ביניהם דובר קוסאשווילי וניר ברגמן, פרנסואה אוזון, תומאס וינטרברג, נילס ארדן אופלב (נערה עם קעקוע דרקון), אלן טיילור (משחקי הכס) טוד פילד ומארק כריסטופר.


אירועים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סדנאות וכיתות אמן - מארגני הפסטיבל מזמינים מדי שנה, בנוסף למתחריו, אורחים בינלאומיים רבים. במהלך השנים הגיעו לתל אביב עשרות במאים מפיקים ויוצרים, הן מתעשיית הקולנוע והטלוויזיה, והן מעולם הסרטים העצמאיים והפקות הסטודנטים, כולם יוצרים מובילים בתחומם, אשר הציגו בפסטיבל את סרטיהם והעבירו כיתות אמן וסדנאות מקצועיות לקהל הרחב. בין אורחי הפסטיבל בעבר, הבמאים - ליאו קראקס, קלייר דני, קלוד לנצמן, שנטל אקרמן, אבי נשר, מישל הזנוויציוס, פטריס לקונט, ג'ים שרידן, רוברט וייז, פאולו סורנטינו, דניס טנוביץ', ג'וזפה טורנאטורה, אמיר קוסטריצה, רוג'ר קורמן, גספר נואה, יוסף סידר וקתרין ברייה, השחקנים - ריצ'רד גיר, מרצ'לו מסטרויאני, מלאני לורן, ושרה פולי, הצלמים - פרדריק אלמס, אדם גרינברג ומייקל צ'פמן ורבים אחרים.
- אוטובוס הסרטים - בשנת 2012 יזם הפסטיבל את פרויקט אוטובוס הסרטים, מתוך אמונה בכוחה של היצירה הקולנועית לעורר שינוי חברתי. הפרויקט שואף להפיץ את העשייה הקולנועית ברחבי הארץ ולקיים מפגש בלתי אמצעי בין חבריי המסע לתושבים המקומיים דרך עשיה חברתית בתחום הקולנוע. כ-25 סטודנטים לקולנוע מרחבי הארץ יוצאים למסע בן שבוע ימים באוטובוס המצויד במסך ענק, מקרן והגברה. מדי יום הם מקיימים פעילויות תוכן ביישוב והקרנה חגיגית תחת כיפת השמיים לכלל האוכלוסייה בערב.
- מחוות והקרנות מיוחדות – הפסטיבל עורך מחוות לבמאים, פסטיבלים וגופים שונים בתחומי הקולנוע. בין השאר נערכו מחוות לבמאי פאולו סורנטינו, לקולנוע הרומני החדש, לפסטיבל הסרטים קלרמונט פראן, ולמגזין הצרפתי מחברות הקולנוע.
- אירועי פיצ'ינג -
- "קצר על הדרך" - יוזמה משותפת של הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים ושל קרן גשר לקולנוע רב תרבותי. הפרויקט נועד לחזק את מעמדו של הסרט הקצר ולאפשר ביטוי ליוצרים ויוצרות צעירים בתחילת דרכם המקצועית ולקראת סרטם הראשון באורך מלא. מבין מבין ההצעות המוגשות, כחמישה פרויקטים זוכים במענקי פיתוח וליווי לכתיבת תסריט. באירוע הפיצ'ינג, היוצרים והיוצרות מציגים את התסריטים מול שופטים, אנשי תעשייה והקהל הרחב. מבין פרויקטים אלו, שניים זוכים במענק הפקה מטעם קרן גשר לקולנוע רב תרבותי. הסרטים המופקים יוצגו בפסטיבל בטרום בכורה.
- קצר אנימציה - מענק הפקה לסרט אנימציה עצמאי קצר שניתן על ידי קרן מקור לסרטי קולנוע וטלוויזיה בשיתוף הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטיות וסטודנטים. קרן מקור מעניקה מלגת הפקה בסך 150,000 ₪ לשני פרויקטים שיבחרו במהלך אירוע הפיצ'ינג, שנערך מול פאנל שופטים. הסרטים המוגמרים יוצגו בהקרנת טרום בכורה בפסטיבל.
- "המעבדה" - סדרת סדנאות מעשיות שמיועדות ליוצרות קולנוע בתחילת דרכן אשר מתקיימות בפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטיות וסטודנטים בשיתוף הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה. במהלך שבוע הפסטיבל יוצרות קולנוע עוברות סדנאות בתחומי הבימוי, הליהוק והסאונד בליווי של יוצרות קולנוע ותיקות ואנשי תעשייה. המעבדה תומכת ביצירת סרטים עלילתיים קצרים עם נקודת מבט נשית.
- "ספיד דייטינג" - הפסטיבל ואיגוד המפיקים מקיימים מפגשים בין בוגרי בתי ספר לקולנוע טריים לבין מפיקים בכירים מהתעשייה. מטרת המפגשים היא ליצור את החיבור והממשק בין המפיקים המחפשים יצירה חדשה, ליוצרים צעירים. כל יוצר פוגש מספר מפיקים בכירים במשך רבע שעה שבה יוכל להציג את הפרויקט שהוא מעוניין להפיק בתחום הקולנוע או הטלוויזיה.
- הפקות מקור - הפסטיבל הפיק שתי סדרות סרטים –
- הסדרה התיעודית חברתית – סדרת סרטים תיעודיים קצרים שבוימו על ידי סטודנטים מן החוג לקולנוע, ועוסקים בנושאים חברתיים. הסדרה מופקת בשיתוף ערוץ 8 וקרן רבינוביץ' - פרויקט קולנוע, ומשודרת בערוץ 8 (בין הסדרות שהופקו בעבר - לחם עבודה משנת 2010, בה תועדו בעלי מקצוע שונים מכל רחבי הארץ, ואחרת, משנת 2012 – בה תועדו יוצרים ישראלים העוסקים בתרבות שוליים).
- שיתוף הפעולה הישראלי-פלסטיני - סדרת סרטים עלילתיים ודוקומנטריים של יוצרים צעירים משני צידי המתרס. יוזמת הפרויקט והמנהלת האמנותית שלו היא יעל פרלוב (פרויקט קפה שהופק בשנת 2010, ופרויקט מים משנת 2012, אשר פתח את שבוע המבקרים של פסטיבל הסרטים של ונציה).

זוכי הפסטיבל[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסטיבל | התחרות הבינלאומית | התחרות הישראלית | תחרות הסרט העצמאי הקצר | התחרות הניסיונית | התחרות למדיה דיגיטלית | |
---|---|---|---|---|---|---|
1986 - הפסטיבל ה-1 | סרט לילה - גור הלר, ישראל | |||||
1988 - הפסטיבל ה-2 | עורבים - איילת מנחמי, ישראל | |||||
1990 - הפסטיבל ה-3 | הוגו מהימרלאנד - נילס ארדאן, דנמרק | |||||
1992 - הפסטיבל ה-4 | 10:35 ביום שלישי - סיפור אהבה - אנט ק. אולסן, דנמרק | |||||
1994 - הפסטיבל ה-5 | סיבוב אחרון - תומאס וינטרברג, דנמרק | |||||
1996 - הפסטיבל ה-6 | גול עצמי - רן כרמלי, ישראל | |||||
1998 - הפסטיבל ה-7 | עם חוקים - דובר קוסאשווילי, ישראל | |||||
2000 - הפסטיבל ה-8 | בוראן - חוסיין קאראבי, טורקיה | חם - זוהר לביא, אוניברסיטת תל אביב | ||||
2002 - הפסטיבל ה-9 | עניין של גבר - סלאוומיר פאביקי, פולין | איכה - אליעזר שפירא, מעלה | ||||
2004 - הפסטיבל ה-10 | קן פראי - ג'יאנינה גריגורס, רומניה | עשה שאדע - יובל שמעוני, מכללת תל חי | ||||
2006 - הפסטיבל ה-11 | ביקור חולים - מיה דרייפוס, ישראל | יום הולדת שמח ימימה - ישי אוריין, סם שפיגל | ||||
2008 - הפסטיבל ה-12 | שאיפות גבוהות - מאזדק נאסיר, פינלנד | המנון - אלעד קידן, סם שפיגל | ||||
2010 - הפסטיבל ה-13 | סיור מודרך – בנימין פרידנברג, סם שפיגל | רגילה - אסף סבן, בית ברל ותזכור את זה - עילית זקצר, אוניברסיטת תל אביב | ||||
2012 - הפסטיבל ה-14 | נשמתה של הקשת שלי - אנריקו מריה ארטאלה, איטליה | למה השמש - אפרת קאופמן, מעלה | ||||
2013 - הפסטיבל ה-15 | בשבחי היום - אורן אדף, סם שפיגל | "ברוכים הבאים ו... משתתפים בצערכם" - לאון פרודובסקי | ||||
2014 - הפסטיבל ה-16 | דרך כל בשר- דבן ון דאם, בלגיה | גרינלנד - אורן גרנר, מנשר לאמנות | ||||
2015 - הפסטיבל ה-17 | בלקאאוט- עדי קוטנר, ישראל | בית שלישי - יאיר פרידמן, בית ברל | קפונקה - טל גרינברג | |||
2016 - הפסטיבל ה-18 | גבולות- דנה לרר, ישראל | אנה - אור סיני, סם שפיגל | עם הפנים לקיר - עלמוורק דוידיאן | |||
2017 - הפסטיבל ה-19 | גאות ושפל- לו פו-שון, טייוואן,
סייד- אלנורה אוסמונליבה, ארצות הברית |
לילה חסר שחר - שרה בוזקוב, מנשר לאמנות | תא קולי - אמיר פרכדין | |||
2018 - הפסטיבל ה-20 | בלתי נראה – ארון זנטפטרי, הונגריה | כל הכבוד - עומר בן סימון, אריה הספרי, אוניברסיטת תל אביב | אינטרגלקטיק סמוראי - הגר בן אשר | "Home Ascape"
- יותם רוזין | ||
2019 - הפסטיבל ה-21 | חממה וקלונה – אנדריאס מוגלי, שווייץ. | תמונת ניצחון - עדי משניות, אוניברסיטת תל אביב | יום רגיל - לי גילת | שלט החוצות - אור אריאלי | מציאות משתנה - נופר לאור | |
2020 - הפסטיבל ה-22 | ריו - ז'ניה קזאנקינה, רוסיה | בדילוגים קלים - גיא הודס, סם שפיגל | זכוכית בים - אלינור נחמיה | אין אגם - דניאל קגנוב | חדרו של הרמן -אנטוניו ליבררה | |
2021 - הפסטיבל ה-23 | ברזח - דרן ארסנק, גרמניה | מיועד להריסה - אילון בר טל, אוניברסיטת תל אביב | התאונה - אמרי דקל קדוש | בלתי ניתן לריפוי - סשה טמרין | חוויה בפאב הפלמי-מערבי - יורן טנדנבוק |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטיות וסטודנטים תל-אביב
הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטיות וסטודנטים תל-אביב, ברשת החברתית פייסבוק
- הזוכים בפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים 2021, ynet