הקהילה הבהאית באוסטרליה
הקהילה הבהאית באוסטרליה היא חלק מן הדת הבהאית, וכוללת את מאמיני הדת ביבשת אוסטרליה. ניצניה של הקהילה באוסטרליה היו בשנות ה-20 של המאה העשרים, בזכות מאמציהם של קלרה והייד דון, שהגיעו לסידני בשנת 1920.[1] הקהילה הבהאית באוסטרליה מונה קרוב ל-14 אלף מאמינים, נכון לשנת 2016.[2]
ראשית הקהילה האוסטרלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הייד דון הפך לבהאי בשנת 1905, לאחר שהכיר את הדת הבהאית באמצעות אישים בהאים בולטים, ביניהם' ת'ורנטון צ'ייס, לואה גטסינגר ואלה קופר, שבהמשך גם פעלו יחד אתו. הוא היה לתומך נלהב של התנועה הבהאית בקליפורניה, והראשון שלימד אותה בנבדה.[3] קלרה דון הפכה לבהאית בשנת 1907, לאחר שהייד הכיר לה את הדת. הם התחתנו בשנת 1917, לאחר מותה של אשתו הראשונה של הייד, פאני. קלרה הייתה הבהאית היחידה בוואלה-וואלה, וושינגטון במשך 5 שנים.[3] הייד היה איש עסקים, תפקיד בו עבד עד פרישתו בשנת 1933, והוא נפטר בסידני בשנת 1944. קלרה הפכה לדוברת לאחר מות בעלה, והמשיכה בקידום הדת הבהאית עד למותה בסידני בשנת 1960.[3]
לפני הגעתם של הזוג לאוסטרליה, היו מספר דיווחי תקשורת על אירועים בהאים במדינה. בשנת 1904 הכומר צ'ארלס סטרונג נאם על חייו של עבד אל-בהאא בכנסייה האוסטרלית אותה הוא הקים. רוברט סטיוארט, רופא שיניים מבריסביין, למד על הדת הבהאית מהכומר פרינס בשנת 1912, ובאותה שנה כתב ג'ון אליוט ספר על מסעותיו של עבד אל-בהאא בשם "the christian commonwealth".[4] קלרה והייד דון פגשו בעבד אל בהאא במהלך ביקורו בקליפורניה בשנת 1912.
קלרה והייד דון הגיעו אל אוסטרליה ב-10 באפריל 1920. הם טיילו ברחבי אוסטרליה וניו זילנד, והצליחו להקים קהילות בהאיות בערים הגדולות. הבהאים האוסטרליים הראשונים חוו חוסר סיפוק מהכנסיות הנוצריות הגדולות, וחיפשו אלטרנטיבות ומסורות דתיות חדשות בשנים לאחר מלחמת העולם הראשונה. הייד דון הזדהה עם אותם הסנטימנטים של אנשי הדתות החדשות, ובשנת 1922 החלו אנשי הדתות החדשות להתחבר אל המסר הבהאי שלו. דון הפיץ את הדת בערים גדולות וקטנות ביבשת אוסטרליה, ועד יולי 1923 הוא ביקר ב-225 ערים.[5] שוגי אפנדי העריך את מאמציהם, ואמר ש"זאת תמיד שמחה בלתי מתוארת".[6] בשנת 1934, הוקמו מחדש אסיפות מקומיות באדלייד, סידני ואוקלנד, וקבוצות קטנות יותר של בהאים התקיימו במלבורן, פרת', בריסביין והוברט.[7]
התפתחות והתרחבות הדת[עריכת קוד מקור | עריכה]
השנים 1947–963 סימלו את הפיתוח של המסגרת המוסדית של הדת הבהאית באוסטרליה, ברמה מקומית ולאומית, ואת ההתפשטות של הדת בתוך אוסטרליה ובאיים באוקיינוס השקט. באותן שנים מספר הקהילות המקומיות גדל מאזור ה-30 קהילות ל-110 קהילות, ומספר הבהאים באוסטרליה הגיע לכ-500 מאמינים.[8] אומנם הצמיחה הייתה גדולה, אך לא משמעותית מכמה סיבות.
ראשית, באותם ימים האוסטרלים דגלו במדיניות "אוסטרליה הלבנה", שצמצמה הגירה של לא אירופאים ומנעה מהילידים האוסטרלים את הזכות להצביע. משום שהדת הבהאית דוגלת בשוויון לכולם, הערכים שעליהם התבססו האוסטרלים היו מנוגדים לקהילה ומנעו ממנה להתרחב ולגדול בצורה משמעותית יותר.[9] הסיבה השנייה היא המבנה הדתי הבהאי, שהיה שונה ממבנה הכנסייה. מרבית האוסטרלים קישרו את המילה "דת" למסורות קתוליות ופרוטסטנטיות, ההתקלחויות ביניהן, והסמכות שהייתה לאנשי הדת ששכנו בבניינים ארכיטקטוניים. מבנה הדת הבהאית הסתכל מעבר לחלוקה של הדת למסורות שונות, והתייחסה לנצרות כנצרות אחת מקורית, העריכה דתות אחרות כמו אסלאם, בודהיזם והינדואיזם, והחליפה את הסמכות של אנשי הדת בסמכות של חברים שנבחרים בצורה דמוקרטית.[9] הסיבה השלישית היא התרבות החילונית שהפכה לפופולרית בקרב אוסטרלים לאחר מלחמת העולם השנייה, בעוד הבהאים חיו חיים יותר רוחניים ומשמעתיים – הימנעות מאלכוהול וסמים ונאמנות לבני הזוג.[9]
הקהילה עברה שינוים פנימיים בין השנים 1947–1953, ולאחר מותו של הייד דון ובחירת חברים חדשים רבים לאספה הרוחנית הלאומית באמצע שנות ה-40, סגנון ההנהגה והאסטרטגיה הארגונית החלה להתפקס בהשגת יעדים וניסוח הליכים מנהליים.[10] רכישת מטה דו-קומתי בפדינגטון בשנת 1944 נתנה לקהילה מוקד לתפקוד מנהלי ולאירועים קהילתיים. בשנות ה-50 אחת מהמטרות של הקהילה הבהאית האוסטרלית הייתה רכישה עתידית של אתר תפילה, ובעקבות רדיפת הבהאים באיראן בשנות ה-50 וביטול בניית בית התפילה שם, שוגי אפנדי החליט להקים שני בתי תפילה במקפלה ובסידני. בית התפילה נחנך בשנת 1961, לאחר בנייה של ארבע שנים.[11]
בנוסף, הקהילה הבהאית האוסטרלית התפרסמה בזכות מאמציה להפיץ ספרות בהאית וחינוך בהאי. החל משנות ה-50 פורסמו עיתונים וספרות בהאית בנושאים רבים, לדוג' חברה, דת והומניטריות. פורסמו ספרים בנושאים בהאים, וקרן להוצאה לאור בהאית הוקמה בשנת 1975.[12] במספר ערים הוקמו בתי ספר מיוחדים לחינוך ילדים ומבוגרים, וועדת החינוך הבהאית הוציאה שני כרכי קוריקולום ללימודים בהאים. חלו תוכניות מיוחדות לילדים וצעירים, והכנס הראשון ללימודים בהאים התקיים בירינבול בתחילת שנות ה-80.[13]
מעמד חוקי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1957 הוכרו ימי החג הבהאים על ידי משרד החינוך במדינת ויקטוריה ועל ידי הרשויות בדרום אוסטרליה ובשנת 1963 קיבלו 19 אסיפות מקומיות קיבלו חוקיות להתאגדות.[14] ההכרה בדת וההגנה המשפטית שזכו לה קבוצות דתיות רבות, אפשרו לאסיפות כמו האסיפות המקומיות להחזיק בקניין קרקע והכרה בטקסי נישואים בהאים והליכה קבורה בהאים.[14] רוב החוקים הנוגעים למעמד אישי נכנסו לתוקף החל מהקמת האספה הלאומית ב-1934, והוא עצמו זכה לחוקיות בשנת 1961.[14]
פועלה של הדת באוסטרליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבהאים האוסטרליים פועלים במספר מישורים. בתחום הפיתוח החברתי והכלכלי הפעולות שלהם כוללות מאמצים פשוטים כגון ניקיון קהילתי, ביקורי חולים וקמפיינים להעלאת מודעות לנושאים חשובים. חלק מן המאמצים מתפתחים לפרויקטים מתמשכים יותר, למשל גינות קהילתיות, קורסי הורים וסיוע בהדרכה.[15] מלבד הפרויקטים החברתיים, הבהאים באוסטרליה מעורבים גם בשיח פומבי, המיועד להתגברות על אתגרים חברתיים, ופיתוח חשיבה חדשה. אחת הדרכים בהן עושה זאת הקהילה הבהאית באוסטרליה היא סמינרים לתלמידי תואר ראשון ושני, הנערכים על ידי המכון ללימודים לשגשוג גלובלי (ISGP) במספר מקומות באוסטרליה. באמצעות סמינרים אלו הסטודנטים תורמים לשיח הרווח בתחומם ובחברה כולה.[16]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The Australian Baha'i Community
- Baha'i Library Online
- Department of Local Government, Sport and Cultural Industries
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Hassall, "Outpost of a World Religion’: The Bahaá Faith in Australia 1920–47", p. 318
- ^ Baha'i
- ^ 1 2 3 Hassall, "Outpost of a World Religion’: The Bahaá Faith in Australia 1920–47", p. 318.
- ^ Hassall, "Outpost of a World Religion’: The Bahaá Faith in Australia 1920–47", p. 319.
- ^ Hassall, "Outpost of a World Religion’: The Bahaá Faith in Australia 1920–47", p. 320.
- ^ Australia: History of the Bahá'í Faith
- ^ Hassall, "Outpost of a World Religion’: The Bahaá Faith in Australia 1920–47", p. 328.
- ^ Hassall, "The Baha'i Faith in Australia 1947–1963" ,p. 564
- ^ 1 2 3 Hassall, "The Baha'i Faith in Australia 1947–1963", p. 565
- ^ Hassall, "The Baha'i Faith in Australia 1947–1963", p. 567
- ^ Australia: History of the Bahá'í Faith
- ^ Australia: History of the Bahá'í Faith
- ^ Australia: History of the Bahá'í Faith
- ^ 1 2 3 Hassall, "The Baha'i Faith in Australia 1947–1963", p.576.
- ^ Engaging in social and economic development
- ^ Participating in public discourse
