עלייה לרגל (בהאים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקדש הבאב והגנים בהאים בחיפה
מקדש הבהאא אוללה באל-באהג'ה בעכו
האתרים הקדושים לדת הבהאית בחיפה ובגליל המערבי

העלייה לרגל בדת הבהאית מתבססת בהווה על ביקור המאמינים במקומות הבהאים הקדושים הכלולים במרכז הבהאי העולמי, והשוכנים בחיפה ובעכו. שני האתרים החשובים הם מקדש הבאב בחיפה ואל-באהג'ה בעכו.

מצוות העלייה לרגל –"מסע למקדש או מקום מקודש או מקום מיוחד ולא רגיל".‏[1] בלוח שנכתב על ידי עבד אל-בהאא הוא כתב "מקומות קדושים הם ללא ספק מרכז ההשתפכות של מקומות אלוהיים, מפני שעם הכניסה למקומות המוארים המקושרים לקדושים מעונים ולנשמות הטהורות ועל ידי הקפדה על יראת כבוד, פיזית ורוחנית, הלב פועם באהבה רבה"‏[2]

הציווי הדתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המצווה – לדת הבהאית השפעות שונות מדת האסלאם, הדת השלטת באזור שבו התפתחה הדת הבהאית. אחת מהמצוות שעברו לדת הבהאית מהאסלאם היא מצוות העלייה לרגל.‏[3]

בהאא – אללה, מייסד הדת הכריז בכתבי הקודש כי "חובה לעלות לרגל לאחד משני הבתים המקודשים, אך לאיזה בית, זאת החלטה של המאמין"‏[4]שני הבתים המקודשים הם ביתו בבגדאד ובית הבאב בשיראז כמקומות עלייה לרגל, מצוות העלייה לרגל היא חובה לכל בהאי אשר יכול להרשות לעצמו את העלייה לרגל, אין צורך ללכת לשני המקומות אלא לבחור אחד מהם כאשר הבחירה נובעת בעיקר ממניעים כלכליים.‏[5]

מאוחר יותר הכריז עבדול בהאא על מקדש הבאב בחיפה ועל אל-באהג'ה בעכו כאתרי עלייה לרגל, אך להכרזה זו לא נלוו הוראות טקסיות. בהווה, ובשל התנאים הפוליטיים והצבאיים בעיראק ובאיראן, שאינם מאפשרים עלייה אליהן לרגל, מתייחס המושג בעיקר לביקור באתרים הקדושים בישראל. הביקור באתרים הקדושים בישראל לא נועד להחליף את הביקור בבתי הבהאא אללה והבאב, מתוך תקווה שהאפשרות לבקר בשני האחרונים תתחדש בעתיד.

כיום העלייה לרגל היא רק לישראל, תהליך העלייה לרגל הוא תהליך מסודר, הבהאים נרשמים ומחכים לתורם, העליות לרגל נערכות בין החודשים אוקטובר ליולי, כל עלייה לרגל מסתכמת בתשעה ימים בהם מגיעים למקדשים של בהאא-אללה ושל הבאב וסיור במקומות הקדושים לדת הבהאית ובנוסף לכך מפגש עם בית הצדק העולמי ומרכז הלימוד הבינלאומי.

הסיבה לכך שהעלייה לרגל כיום מתבצעת רק בישראל למרות שהמצווה היא לעלות לעיראק ואיראן היא בעקבות המצב הביטחוני אשר לא מאפשר עלייה לרגל בטוחה לארצות אלה כיום. בנוסף לכך שני האתרים אשר אליהם מצווים לעלות בארצות אלו נהרסו במהלך השנים.

העלייה לרגל לאתרים בארץ ישראל והביקור בה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המרכז הבהאי העולמי

בארץ ישראל מצוות העלייה לרגל כוללת שני מקומות:

·        חיפה: מקדש הבאב - מקום מנוחתו האחרון של הבאב.

·        עכו: אל- בהאג'ה, תא הכלא שבו שהה בהאא-אללה.

מעבר לתא הכלא שבו שהה בהאא – אללה ניתן לבקר גם בבתים שונים בהם גרו בהאא – אללה ועבד אל – בהאא. לאחר הביקור במקומות הקדושים רשאים ואף רצוי כי עולי הרגל יערכו ביקורים באזורים אשר קדושים לקהילה הבהאית כדוגמת בתיהם של עבד אל-בהאא, בהאא – אללה ושוגי אפנדי, הארכיון הבינלאומי שם ניתן לראות תמונה של בהאא – אללה ודיוקן מוקטן של הבאב.‏[6]

אתרי עלייה לרגל בהאים מחוץ לארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיראק - ביתו של בהאא אללה בבגדד הידוע גם כ"בית הרם" (Bayt-i-A'zam) או "בית האלוהים" - המקום בו התגורר משך שמונה שנים, בין השנים 1853 ל-1863. הבית שוכן סמוך לגדה המערבית של החידקל. בשנות ה-20 הוחרם המבנה על ידי השלטונות השיעים, ולמרות קביעת חבר הלאומים שיש להשיבו לידי הקהילה הבהאית, הדבר טרם התרחש.

איראן - בית הבאב בשיראז - ב-23 במאי 1844 הכריז עלי מוחמד (הבאב) כי הוא "המובטח". הבית נפגע בשריפה בשנות ה-40 שנגרמה כתוצאה מהתקפה עליו, וב-1955 הוא נהרס, אך נבנה מחדש. ב-1979 נהרס הבית בשנית במהלך המהפכה האיראנית וב-1981 נסלל כביש במקום בו ניצב. כיום שוכן מסגד בסמוך לאתר.

תהליך העלייה לרגל  [עריכת קוד מקור | עריכה]

העלייה לרגל היא מסע מאורגן של תשעה ימים אשר במהלכו המאמינים עוסקים בתפילות ומדיטציה. קבוצות העלייה לרגל מוגבלות במספר האנשים וימי הביקור, נכון להיום הקבוצות מונות 150 איש לתקופת זמן של תשעה ימים. לפני המסע מגישים בקשה לעלייה לרגל בטופס אינטרנטי (https://bahai.bwc.org/pilgrimage/main/apply.asp) והמסע כולו מתואם על ידי מרכז המבקרים הבהאי בחיפה. אסור לבוא לאזור העלייה לרגל יותר מיום לפני העלייה לרגל ואסור להישאר אחרי. המאמינים שולחים טופס בקשה להרשמה לעליית לרגל ונכנסים לרשימת המתנה, כעבור כמה חודשים המאמינים מגיעים לראש רשימת ההמתנה ואז נשלח טווח של 12 תאריכים ב-12-15 חודשים הבאים אשר על המאמינים לתעדף ולהחזיר ביחד עם טפסים נוספים. כאשר כל הטפסים התקבלו ועובדו עולה הרגל יקבל את אחד התאריכים שבחר.‏[7]

טקסים בזמן העלייה לרגל – בזמן העלייה לרגל המאמינים לוקחים חלק בתפילות ומדיטציות קבוצתיות. במהלך הביקור בכל אתר על העולים לשמור על השקט ולהגיע בלבוש מכובד וכאשר נמצאים במקדשים בהאאים יש לחלוץ את הנעליים. המצווה הראשונית והחשובה ביותר של המבקרים היא להתפלל במקדשים של בהאא-אללה, הבאב ועבדול-בהאא.‏[8]

שהות בארץ לפני או אחרי העלייה לרגל  - ניתן לשהות בארץ למטרות אחרות מלבד עלייה לרגל אך במקרה כזה יש להגיש טופס בקשה לבית הצדק העולמי אשר יקבע את כמות הזמן אשר מותר למאמין לשהות בארץ בהתאם לסיבה לשמה הגיע.  לפני העלייה לרגל יש לקצר את זמן השהות,  במידה ומאמין מגיע לישראל לפני תחילתה המסודרת של העלייה לרגל הוא צריך להישאר באזור תל אביב או על ציר נהריה תל אביב על מנת להיות מוכן לעלייה לרגל אך לא להגיע לאזור חיפה או עכו לפני 20:30 ביום שלפני תחילת העלייה לרגל ולא להישאר באזור אחרי שקיעת השמש ביום שלאחר העלייה לרגל.‏[9]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Definition of PILGRIMAGE, www.merriam-webster.com
  2. ^ Pilgrimage | What Bahá’ís Believe, www.bahai.org
  3. ^ Paula Hartz, , Baha'i Faith 3rd ed, Infobase publishing, 2009
  4. ^ Michael McMullen, The Baha'i – The religious construction of a global identity, Piscataway, 2000
  5. ^ Michael McMullen, The Baha'i – The religious construction of a global identity, Piscataway, 2000
  6. ^ Peter Smith, , An Introduction to the Baha'i Faith, Cambridge University Press, 2008
  7. ^ Frequently Asked Questions and Answers, bahai.bwc.org
  8. ^ What is Pilgrimage?, bahai.bwc.org
  9. ^ Frequently Asked Questions and Answers, bahai.bwc.org