בית התפילה הבהאי בפרנקפורט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית התפילה הבהאי בפרנקפורט
House of Worship Germany 2007.jpg
מידע על המבנה
סוג בית תפילה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר הופהיים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניהגרמניה  גרמניה
קואורדינטות 50°06′47″N 8°23′48″E / 50.11305556°N 8.39666667°E / 50.11305556; 8.39666667
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אולם המבנה
מראה הכיפה מבנים ובמרכזה "השם הגדול"

בית התפילה הבהאי בפרנקפורט (גרמנית Haus der Andacht) הוא אחד משמונת בתי התפילה הבהאים ברחבי העולם. הוא שוכן בהופהיים, פרבר של פרנקפורט, כ-28 ק"מ מערבית למרכזה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש אפריל 1953 הכריז שוגי אפנדי, מנהיג הדת הבהאית באותה עת, כי בית התפילה הבהאי הראשון באירופה יוקם סמוך לפרנקפורט שבגרמניה. לאחר תחרות נבחרה ב-1956 הצעתו של האדריכל טויטו רוכול (Teuto Rocholl), אולם דיונים ממושכים התקיימו בעניינה, ורק ב-אפריל 1960 ניתן האישור הסופי להקמת המבנה. ב-20 בנובמבר 1960 הונחה אבן הפינה לבית התפילה, ושנתיים לאחר מכן, ב-16 בנובמבר 1962, נערכה חגיגה לציון השלמת גג המבנה. בית התפילה נחנך ב-4 ביולי 1962, וב-1987 הכירה בו מדינת הסה כמבנה בעל ערך תרבותי.

המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה בנוי מקומת יסוד בשטח של 29,068 מ"ר ובקוטר של 48 מטר, ומעליה כיפה. קוטרה של הכיפה הוא 25 מטר בבסיסה וגובה המבנה כולו הוא 28 מטר[1]. שלוש קבוצות של תשעה עמודים נושאות את משקלה של הכיפה, העשויה מתשע צלעות. בכל צלע שלוש רצועות אנכיות ובכל אחת מהן קבועים 20 חלונות בצורת מעוין ההולכים ונעשים קטנים כלפי מעלה. סך הכל קבועים בכיפה 540 חלונות המאפשרים כניסת אור לחלל האולם ומשחקי אור וצל[2]. בחלקה העליון של הכיפה קבועה מנורה שבמרכזה עיטור קליגרפי של "השם הגדול". בקומת המרתף של המבנה מוצגת תערוכה אודות הדת הבהאית, ובה מוצגים, בין היתר, כתבים בהאים ומידע אודות בתי התפילה הבהאים האחרים ברחבי העולם. בסמוך לבית התפילה שוכן מרכז מבקרים ובו מידע על הדת ומצגת וידאו. המבנה מצטיין באקוסטיקה יוצאת דופן, ומדי פעם שרות בו מקהלות, הניצבות לאורך היקפו של האולם וסביב קהל המאזינים היישוב במרכזו. בכל קיץ מתקיים בסמוך למבנה אירוע המושך כ-3,000 מאמינים בהאים מכל רחבי אירופה[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]