הרפובליקה הקטלאנית (2017)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרפובליקה הקטלאנית
República Catalana (קטלאנית)
República Catalana (ספרדית)
Republic Catalonha (אוקסיטנית)
Flag of Catalonia.svg Seal of the Generalitat of Catalonia.svg
דגל סמל
Map of Catalan Republic.svg
המנון לאומי "הקוצרים" (Els Segadors)
יבשת אירופה
שפה נפוצה קטלאנית, ספרדית, אוקסיטנית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
ברצלונה
41°23′N 2°11′W / 41.383°N 2.183°W / 41.383; -2.183
משטר רפובליקה שהוכרזה על ידי הממשל של פודג'מון
ראש המדינה
נשיא
סגן הנשיא
נשיא
קרלס פוג'דמון
אוריול ז'ונקראס
הקמה
משאל העם על עצמאות קטלוניה שנוהל בניגוד לחוקת ספרד

הכרזת עצמאות


השהייה זמנית של האוטונומיה של הקהילה הקטלונית האוטונומית וקביעת תאריך לבחירות למוסדות הקהילה האוטונומית של קטלוניה

1 באוקטובר 2017

27 באוקטובר 2017

28 באוקטובר 2017
פירוק
בריחת הנשיא ומספר שרים לבלגיה. מעצרם של שאר השרים במדריד

הקמת ממשלה גולה
30 באוקטובר 2017

2 במרץ 2018
30 באוקטובר 2017
ישות קודמת קטלוניהקטלוניה  קטלוניה
ספרדספרד  ספרד
ישות יורשת קטלוניהקטלוניה  קטלוניה
ספרדספרד  ספרד
מטבע אירו (דה פקטו) ‏ (EUR)
אזור זמן UTC +1
סיומת אינטרנט .cat
קידומת בינלאומית +34 93 (אזור ברצלונה)

+34 97 (שאר קטלוניה)

הרפובליקה הקטלאניתקטלאנית ובספרדית: República Catalana, באוקסיטנית: Republica Catalonha) הייתה מדינה לא מוכרת קצרת יומין שהכריזה על קיומה אך לא התקיימה בפועל. היא הוכרזה בסתיו 2017 על ידי הפרלמנט של קטלוניה ופוזרה תוך ימים ספורים. היא הייתה אמורה להחליף בשטחי קטלוניה את הקהילה האוטונומית של קטלוניה שבמסגרת ממלכת ספרד, ובירתה הייתה אמורה להיות ברצלונה. ב-27 באוקטובר 2017 הצביע הפרלמנט של קטלוניה בעד עצמאות מספרד, תוך הפרת חוקת ספרד משנת 1978. לאחר שלושה ימים, ב-30 באוקטובר, בוטל הניסיון עם הוצאת צווי מעצר למנהיגים המקומיים.

העימות עם ספרד לעצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משאל העם על עצמאות קטלוניה

קָטָלוּנְיָה היא קהילה אוטונומית בספרד. בירתה היא ברצלונה. היא אוחדה בסוף המאה ה-15 עם ממלכת אראגון וממלכת קסטיליה ומהווה חלק מספרד של העת החדשה. תושבי האזור הם לרוב קטלאנים אתניים, בעלי מורשת לשונית, תרבותית והיסטורית ייחודית. למרות ההשתייכות לספרד, לכל אורך ההיסטוריה היו לתושבי החבל שאיפות בדלניות.

במהלך השנים 2004 ו־2005 התקיימו חרמות הדדיים בין הלאומנים הקטלנים לבין הציבור הספרדי. אלו ניסו לסכל את מועמדות העיר מדריד למשחקים האולימפיים ב־2012, והספרדים הגיבו בהחרמת השמפניה הקטלאנית, הקאווה. בתחילת 2006 הגיעה הממשלה הספרדית להסדר עם קטלוניה כי הם יוכרו כ"אומה" שתמשיך להיכלל בספרד.

אחד הביטויים התקשורתיים הבולטים למתח שבין השלטון הספרדי המרכזי במדריד לבין התודעה העצמאית המתפתחת בקטלוניה, ובירתה ברצלונה, היא משחקי הכדורגל הדרמטיים שזכו לכינוי "הקלאסיקו", המתקיימים בין קבוצת הכדורגל ריאל מדריד לברצלונה. משחקים אלו, בין שתי קבוצות הנמצאות בצמרת ליגת העל הספרדית, זוכים בשיאי צפייה גבוהים במיוחד ובתשומת לב עולמית, והם מעוררים מתח רב בקרב האוהדים, בין היתר בגלל המתיחות ההיסטורית והפוליטית שבין הקבוצות, בארסה המייצגת את ברצלונה הקטלאנית וריאל מדריד המייצגת את מדריד ה"ספרדית". יו"ר התאחדות הכדורגל הספרדית הודיע כי ברצלונה לא תוכל לשחק בליגה הספרדית אם קטלוניה תזכה בעצמאות.

ב־9 בנובמבר 2014 נערכה הצבעה בפרלמנט הקטלאני בדבר קיום משאל עם בנושא היפרדות קטלוניה מספרד, בו הצביע רוב בעד קיומו.[1] למשאל עם מסוג זה אין מעמד חוקי בספרד, ומנהיג המפלגה היוזם את המשאל עלול להישפט בעטיו. מפלגת האיחוד הדמוקרטי הקטלאני שהנהיגה את קטלוניה לאורך שנות השלטון הדמוקרטי, אימצה בשנים האחרונות עמדה יותר רדיקלית המצדדת בעצמאות מספרד. בבחירות שנערכו בספטמבר 2015, היא זכתה יחד עם כוחות בדלניים אחרים, ברוב גדול בפרלמנט הקטלוני.[2]

ב־1 באוקטובר 2017 נערך לפי החלטת הממשל הקטלאני בראשות מפלגת האיחוד הדמוקרטי של קטלוניה משאל עם על עצמאות מספרד, תוך הפרת חוקת ספרד. משאל העם הוחרם על ידי המתנגדים לעצמאות. ממשלת ספרד פעלה לסיכול המשאל בהתאם והפעילה בקטלוניה כוחות משטרה, שהשתמשו במקומות אחדים בכוח רב, ו-844 אזרחים נפצעו. אף על פי כן השתתפו 42% מתושבי קטלוניה במשאל העם, ובסיום ספירת הקולות הודיעה הממשלה הקטלונית כי 90 אחוזים מהמצביעים הצביעו בעד עצמאות, עם שיעור הצבעה של 42.34%.[3] פרט למפלגת האיחוד הדמוקרטי הקטלאני נתמך המשאל על ידי המפלגה הקטלונית האירופאית-הדמוקרטית (PDeCAT), השמאל הרפובליקני של קטלוניה (ERC), וסיעות עצמאיות, וכן על ידי מפלגת השמאל הפרו-קטלאנית PAC. מפלגות האופוזיציה, כולל המפלגה הסוציאליסטית בקטלוניה, מפלגת "סיודדאנוס" ומפלגת העם (הנמצאת בשלטון במדריד) החרימו את המשאל, וטענו שאין לו בסיס, כי חוקי קטלוניה דורשים רוב של שני שלישים בפרלמנט המקומי לכל שינוי במצב החוקי והמדיני של האזור. בית המשפט החוקתי של ספרד פסק כי המשאל אינו חוקתי וממשלת ספרד הודיעה כי לא תכיר בו, משום שחוקת ספרד אינה מאפשרת לשום אזור לקיים משאל לעצמאותו ללא הסכמת מדריד ומתן אפשרות הצבעה לשאר ספרד. קיומו על ידי הממשלה הקטאלונית הובילה למשבר חוקתי בספרד.

אחרי משאל העם, ב-10 באוקטובר 2017, הודיע נשיא החבל כי הוא מעכב זמנית את הכרזת העצמאות לצורך משא ומתן עם ממשלת ספרד. ממשלת ספרד ביקשה הבהרה לגבי הכרזת העצמאות והנהגת קטלוניה לא הייתה מוכנה להענות לדרישה ודרשה שממשלת ספרד תיענה להצעת המשא ומתן שלה. ב-27 באוקטובר 2017 הצביע הפרלמנט של קטלוניה בעד עצמאות, שהוכרזה כמה דקות לאחר ההצבעה.

מיד באותו יום, ב-27 באוקטובר 2017 הודיע ראש ממשלת ספרד מריאנו רחוי על הדחתו של נשיא קטלוניה קרלס פוג'דמון ופיזור הפרלמנט המקומי בעקבות הכרזת העצמאות. ראחוי ציין כי באופן זמני ממשלת ספרד תהיה המנהיגה החוקית של קטלוניה וכי שרי הממשלה הספרדית ימלאו את מקומם של מנהיגי קטלוניה עד לארגונן של בחירות חדשות. סגניתו של ראחוי מונתה על ידי ממשלת ספרד לתפקיד מושלת החבל בפועל. ממשלת ספרד הודיעה על קיום בחירות חדשות בקטלוניה במהירות האפשרית, ב-21 בדצמבר 2017.[4] ב-30 באוקטובר 2017 נודע כי פוג'דמון יחד עם כמה מחברי ממשלתו נמלטו לבלגיה.

במרץ 2018, פודג'מון הכריז על הקמת ממשלה גולה לרפובליקה בבריסל.[5]

פוליטיקה וממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרפובליקה החדשה לא הספיקה להתקיים ממש.

יחסי חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף מדינה החברה בארגון האומות המאוחדות לא הכירה ב"רפובליקה הקטלאנית". חירט בורז'ואה, נשיא הממשלה הפלמי הביע את תמיכתו בהכרזת העצמאות, אך הודה שאין לו יד בדבר, ורק הממשל הפדרלי הבלגי יכול להכיר בעצמאות קטלוניה. ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת, ליטא, בולגריה, איטליה, אסטוניה, אירלנד, ארגנטינה, אנדורה, קולומביה, צ'כיה, קנדה, קפריסין, מקסיקו, נורווגיה, פנמה, פולין, פורטוגל, סרביה, טורקיה ואוקראינה הכריזו כי הן לא רואות ברפובליקה הקטלאנית ישות לגיטימית.

פירוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף כי לא התקיימה למעשה, ניתן לראות ב-30 באוקטובר באותה שנה, שלושה ימים לאחר ההכרזה על ייסודה, כמועד שבו פורקה הגרסה מ-2017 של "הרפובליקה הקטאלנית". במועד זה הכריזה ממשלת ספרד כי מנהיגי החבל נחשבים כבוגדים במולדת. הנשיא הנבחר ומספר שרים נמלטו לבלגיה. שאר השרים נעצרו והועברו למדריד, הוחזקו במעצר עד תום משפטם של מנהיגי קטלוניה, שנים עשר הורשעו, ועל תשעה מתוכם נגזרו עונשי מאסר בפועל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרפובליקה הקטלאנית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]