השמן והרזה (סרט)
 | |
| כרזת הסרט בעברית | |
| בימוי |
ג'ון ס. ביירד  |
|---|---|
| הופק בידי | פיי וורד |
| תסריט |
ג'ף פופ |
| עריכה |
Úna Ní Dhonghaíle Billy Sneddon |
| שחקנים ראשיים |
סטיב קוגן רופוס ג'ונס Stephanie Hyam ריצ'רד קאנט Susy Kane נינה אריאנדה שירלי הנדרסון דני יוסטון ג'ון סי. ריילי ג'ון הנשו |
| מוזיקה |
רולף קנט |
| צילום |
לורי רוז |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| חברת הפקה |
BBC Films Fable Pictures Sonesta Films אנטרטיינמנט ואן |
| חברה מפיצה |
אנטרטיינמנט ואן Films Sony Pictures Classics |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
25 באפריל 2019 |
| משך הקרנה |
98 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט תיעודי, סרט דרמה, סרט ביוגרפי |
| תקציב | 10 מיליון דולר[1] |
| הכנסות | 26.3 מיליון דולר[2] |
| הכנסות באתר מוג'ו | stanollie |
| https://www.sonyclassics.com/stanandollie/ האתר הרשמי | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
השמן והרזה (באנגלית: Stan & Ollie) הוא סרט ביוגרפי דרמטי קומי בבימויו של ג'ון ס. ביירד על פי תסריט מאת ג'ף פופ. הסרט מבוסס על השנים המאוחרות בחייהם של הצמד הקומי לורל והארדי, ומככבים בו סטיב קוגן בתפקיד סטן לורל וג'ון סי. ריילי בתפקיד אוליבר הארדי. הסרט הוצג לראשונה באוקטובר 2018 בפסטיבל הסרטים של לונדון. הסרט יצא בארצות הברית ב-28 בדצמבר 2018 ובבריטניה ב-11 בינואר 2019.
הסרט מתמקד בפרטי היחסים האישיים של הצמד הקומי, תוך הצגת יציאתם לסיבוב הופעות באולמות מיוזיק הול ברחבי הממלכה המאוחדת ואירלנד במהלך 1953, זאת במקביל למאמצם ליצור סרט קולנוע נוסף בכיכובם.
בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-76 ריילי היה מועמד לפרס השחקן הטוב ביותר בסרט קומי או מוזיקלי. בטקס פרסי האקדמיה הבריטית לקולנוע ה-72 הסרט מועמד בשלוש קטגוריות, ביניהן פרס הסרט הבריטי הטוב ביותר, והשחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי (עבור סטיב קוגן).
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1937, במהלך צילומי הסרט "אי שם במערב" בכיכובם של "השמן והרזה", מסרב סטן לורל לחדש את החוזה שלו עם המפיק האל רוץ', מאחר שהוא סבור כי לצמד מגיע תגמול כספי גבוה יותר. אוליבר הארדי, עם זאת, מחליט שלא לעזוב את רואץ' ואף משתתף לצידו של הארי לנגדון בסרט "זנוביה". ללא הארדי, אולפני פוקס המאה ה-20 מסרבים להחתים את לורל, שמרגיש נבגד.
בשנת 1953 יוצא הצמד הקומי לסיבוב הופעות באולמות מיוזיק הול ברחבי הממלכה המאוחדת ואירלנד, זאת במקביל למאמצם ליצור סרט קולנוע נוסף בכיכובם, עיבוד קולנועי קומי לרובין הוד. יחסי ציבור גרועים בבריטניה, תחת ניהולו של המפיק ברנרד דלפונט, מובילים להופעה של הצמד באולמות כמעט ריקים מאדם, ונראה כי דלפונט מתעניין יותר בכוכב העולה נורמן וויזדום. עם זאת, לאחר שדלפונט מארגן מספר הופעות פומביות של השניים, המופע זוכה לפרסום וכתוצאה מכך הקהל ממלא את האולמות.
במהלך סיבוב ההופעות, ממשיך לורל לדרבן את הארדי להמשיך לכתוב את התסריט לסרט אודות רובין הוד, תוך שהוא מנסה ללא הצלחה ליצור קשר עם המפיק בלונדון באמצעות הטלפון. כאשר סיבוב ההופעות מגיע ללונדון, מגיע מגיע לורל אל משרדו של המפיק, ומתבשר שהפרויקט בוטל משום שהמפיק לא הצליח לגייס את הכספים הדרושים להפקתו. לורל לא מגלה זאת להארדי, והשניים ממשיכים יחד בכתיבת התסריט.
אל סיבוב ההופעות של הצמד מצטרפות נשותיהם, אידה לורל (נינה אריאנדה) ולוסיל הארדי (שירלי הנדרסון), ושני הזוגות מתאכסנים במלון סבוי. במהלך מסיבה לכבודם, לאחר ערב פתיחה מוצלח בלונדון, מתח מתגלה בין שתי הנשים, ובהמשך - לורל והארדי מתעמתים זה עם זה אודות האירועים שהתרחשו בשנת 1937 ושתוארו בפרולוג של הסרט. לאחר הוויכוח, הארדי עוזב בזעם את המסיבה, ואשתו ממהרת להצטרף אליו.
למרות המתח שביניהם, הם ממשיכים להגיע לאירועי היחצ"נות השונים של סיבוב ההופעות שלהם, לרבות השתתפות בתחרות יופי בוורת'ינג. לפני התחרות, הארדי סרב לדבר עם לורל, למרות ניסיונותיו של האחרון. כאשר מגיע רגע ההכרזה על הזוכה בתחרות, מתמוטט הארדי מהתקף לב ורופאו מצווה עליו לנוח במיטתו. כאשר נודע להם שהארדי לא יוכל להמשיך בסיבוב ההופעות, מציע דלפונט שקומיקאי אנגלי מקומי יתפוס את מקומו. לורל מגיע לבקרו והארדי מודיע לו על כוונתו לפרוש ולשוב לארצות הברית עם אשתו בהקדם האפשרי. השניים מתפייסים.
בליל המופע הבא מבין לורל שזה יהיה בלתי אפשרי מבחינתו לעבוד עם מי שדלפונט שכר להחליף את הארדי, והוא מבטל את המופע. הוא משוחח עם אשתו, ומספר לה על כוונתו לבטל את סיבוב ההופעות, ולשוב לאמריקה. בעודו אורז לעזוב נכנס הארדי אל חדרו, ומודיע לו שהחליט להמשיך עם סיבוב ההופעות, בניגוד לעצת רופאיו. שני הזוגות שטים יחד לאירלנד, ובמהלך הנסיעה מודה לורל בפני הארדי שהסרט שעליו הם עובדים לא יופק. הצמד מגיע לאירלנד, מתקבל בברכה וממשיך בסיבוב ההופעות למרות בריאותו של הארדי.
הסרט מסתיים עם אפילוג, שבו נכתב כי סיבוב ההופעות הזה היה הפעם האחרונה שהצמד עבד יחד. בריאותו של הארדי המשיכה להתדרדר לאחר מכן, והוא נפטר בשנת 1957. לאחר מותו סירב לורל לעבוד עם קומיקאים אחרים ופרש אף הוא, עד למותו שמונה שנים לאחר מכן, בשנת 1965. במהלך שמונה שנים אלו המשיך לורל לכתוב מערכונים עבור לורל והארדי.
שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם השחקן/ית | שם הדמות | אודות הדמות |
|---|---|---|
| סטיב קוגן | סטנלי לורל | |
| ג'ון סי. ריילי | אוליבר הארדי | |
| שירלי הנדרסון | לוסיל הארדי | אשתו של אולי |
| נינה אריאנדה | אידה לורל | אשתו של סטן |
| רופוס ג'ונס | ברנרד דלפונט | אמרגנם של לורל והארדי |
| דני יוסטון | האל רואץ' | מפיק קולנוע |
| ג'וזף בולדרמה | ג'יימס וו. הורן | |
| ג'ון הנסלו | נובי קוק | |
| קית' מק'פרסון | ג'יימס פינלייסון | |
| ריצ'רד קאנט | הארי לנגדון | |
| סוזי קיין | סינתיה | מנהלת ההפקה של מר מיפין |
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
בינואר 2016 פורסם כי ג'ון סי. ריילי וסטיב קוגן יגלמו את הצמד השמן והרזה בסרט ביוגרפי שיבויים על ידי ג'ון ס. ביירד.[3] הסרט נכתב על ידי ג'ף פופ, שכבר שיתף פעולה בעבר עם קוגן בכתיבת התסריט לסרט "פילומנה", עליו היו השניים מועמדים לפרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר.[4] פופ תיאר את הצמד כ-"גיבוריו".[5]
צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלב הצילומים בממלכה המאוחדת החל באביב 2017. הצילומים התקיימו בדאדלי שבמערב המידלנדס, אנגליה, כמו גם בברמינגהאם, בהייז ובבריסטול שבדרום-מערב אנגליה.[6] כמו כן, נעשה שימוש בלוקיישנים שונים לאוך מסילת הרכבת שבלסטרשייר.[7]
שעות הצילומים במהלך כל יום היו מוגבלות, משום שג'ון סי. ריילי נזקק לארבע שעות בכיסא האיפור מדי יום.[1]
הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט הוצג לראשונה באוקטובר 2018 בפסטיבל הסרטים של לונדון. חברת ההפצה Entertainment One Films הפיצה את הסרט בבריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, ספרד ובנלוקס. חברת ההפצה Sony Pictures Classics רכשה את זכויות ההפצה של הסרט בארצות הברית, אמריקה הלטינית, מזרח אירופה, סין ודרום אפריקה.[8]
תגובות וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הקרנת הבכורה של הסרט בפסטיבל הסרטים של לונדון באוקטובר 2018, קיבל הסרט ביקורות חיוביות מצד המבקרים.[9][10][11] על פי אתר האינטרנט Rotten Tomatoes, לסרט דירוג של 93% על פי 203 ביקורות, עם ציון ממוצע של 7.49 מתוך 10. על פי דעת הרוב, הסרט הוא "מחווה לזוג בדרנים אהובים עם הצצה מחבקת מאחורי הקלעים - ומבט מרגש על היתרונות ועל החסרונות שבשיתוף פעולה יצירתי".[12] על פי אתר האינטרנט Metacritic, לסרט ציון משוקלל של 75 מתוך 100, המבוסס על 41 ביקורות, רובן חיוביות.[13]
גיא לודג' מוראייטי כתב: "התיאור החמוץ-מתוק של שיתוף הפעולה האחרון של הצמד הקומי לורל והארדי בסרטו של ג'ון ס. ביירד הוא מחווה נעימה ואמיצה".[14] טוד מק'קארתי מההוליווד ריפורטר שיבח את השחקנים הראשיים, וכתב: "רוב הזמן, אתה מרגיש כאילו אתה מסתכל על הצמד האמיתי, בשל עבודתם היסודית של השחקנים בהופעתם הפיזית". הוא סיכם: "כל מה שהסרט מציע הוא ברור ומעל פני השטח, ההנאות ממנו פשוטות וכנות בבימויו הקשוב של הבמאי ג'ון ס. בירד".[15]
פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פרס | תאריך | קטגוריה | מועמד/ים | תוצאה | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
| Boston Society of Film Critics Awards | 16 בדצמבר 2018 | השחקן הטוב ביותר | ג'ון סי. ריילי | זכייה | [16] |
| פרס באפט"א לקולנוע | 10 בפברואר 2019 | השחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי | סטיב קוגן | מועמדות | [17] |
| הסרט הבריטי הטוב ביותר | ג'ון ס. ביירד, פיי וורד, ג'ף פופ | מועמדות | |||
| האיפור הטוב ביותר ועיצוב השיער | מארק קולייר, ג'רמי וודהד, ג'וש ווסטון | מועמדות | |||
| פרסי הקולנוע הבריטי העצמאי | 2 בדצמבר 2018 | השחקן הטוב ביותר | סטיב קוגן | מועמדות | [18] |
| שחקנית המשנה הטובה ביותר | נינה אריאנדה | מועמדות | |||
| הליהוק הטוב ביותר | אנדי פריור | מועמדות | |||
| עיצוב התלבושות הטוב ביותר | גאי ספראנזה | מועמדות | |||
| האיפור ועיצוב השיער הטובים ביותר | מארק קולייר, ג'רמי וודהד | מועמדות | |||
| העיצוב האמנותי הטוב ביותר | ג'ון פול קלי | מועמדות | |||
| פריצת הדרך הטובה ביותר של מפיק/ה | פיי וורד | מועמדות | |||
| Critics' Choice Movie Awards | 13 בינואר 2019 | השחקן הטוב ביותר בקומדיה | ג'ון סי. ריילי | מועמדות | [19] |
| פרס גלובוס הזהב | 6 בינואר 2019 | השחקן הטוב ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי | ג'ון סי. ריילי | מועמדות | [20] |
| San Diego Film Critics Society Awards | 10 בדצמבר 2018 | שחקנית המשנה הטובה ביותר | נינה אריאנדה | מקום שני | [21] |
| עיצוב התלבושות הטוב ביותר | גאי ספראנזה | מועמדות | |||
| העיצוב האמנותי הטוב ביותר | ג'ון פול קלי | מקום שני | |||
| מכלול העבודות הטוב ביותר | ג'ון סי. ריילי (גם עבור האחים סיסטרז וראלף שובר את האינטרנט) |
זכייה |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של השמן והרזה- אתר האינטרנט הרשמי של השמן והרזה
"השמן והרזה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"השמן והרזה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"השמן והרזה", באתר Box Office Mojo (באנגלית)- "השמן והרזה", באתר Metacritic (באנגלית)
"השמן והרזה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעל שוב, "השמן והרזה" הוא סרט מלא אהבה על שני כוכבים דועכים, באתר Time Out תל אביב, 13 ביוני 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Gray, Tim (6 בדצמבר 2018). "'Stan & Ollie' Director Faced Challenge of Introducing Comedy Duo to Modern Audiences". Variety. נבדק ב-20 בדצמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Stan & Ollie (2018)". The Numbers. נבדק ב-20 ביוני 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Jaafar, Ali (18 בינואר 2016). "Steve Coogan And John C. Reilly To Star As Stan Laurel And Oliver Hardy In Jon S. Baird's 'Stan & Ollie'". Deadline Hollywood. נבדק ב-19 באוגוסט 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Lee, Benjamin (18 בינואר 2016). "Steve Coogan and John C Reilly to play Laurel and Hardy in biopic". The Guardian. נבדק ב-19 באוגוסט 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Steve Coogan and John C Reilly to star in Laurel and Hardy film". BBC. 18 בינואר 2016. נבדק ב-19 באוגוסט 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Young, Graham (4 באפריל 2017). "Movie Stan and Ollie with Steve Coogan to be filmed in Midlands and you can apply to be in the cast". Birmingham Mail. נבדק ב-19 באוגוסט 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Snow, Maia (5 בפברואר 2019). "Great Central Railway transformed into movie set for hit film Stan and Ollie". Leicestershire Live. נבדק ב-18 באפריל 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Kay, Jeremy (9 בספטמבר 2018). "SPC 'Stan & Ollie' TIFF deal confirmed as distributor picks up 'Maiden'". Screen Daily. נבדק ב-3 באוקטובר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Macnab, Geoffrey (21 באוקטובר 2018). "Stan & Ollie review, LFF: Insightful and endlessly touching". The Independent. נבדק ב-18 באפריל 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "John C Reilly deserves an Oscar for Stan & Ollie". Evening Standard. 22 באוקטובר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Bradshaw, Peter (21 באוקטובר 2018). "Stan & Ollie review – melancholy twilight of comedy gods Laurel and Hardy". The Guardian.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Stan & Ollie (2018)". Rotten Tomatoes. Fandango Media. נבדק ב-12 ביולי 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Stan & Ollie reviews". Metacritic. CBS Interactive. נבדק ב-11 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Lodge, Guy (7 בנובמבר 2018). "London Film Review: 'Stan & Ollie'". Variety. נבדק ב-18 באפריל 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ McCarthy, Todd (7 בנובמבר 2018). "'Stan & Ollie': Film Review London 2018". The Hollywood Reporter. נבדק ב-18 באפריל 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Burr, Ty (16 בדצמבר 2018). "Boston Society of Film Critics announces winners". The Boston Globe. אורכב מ-המקור ב-2020-05-29. נבדק ב-17 בדצמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "EE British Academy Film Awards Nominees in 2019". BAFTA. 9 בינואר 2019. נבדק ב-23 בינואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sheehan, Paul (2 בדצמבר 2018). "2018 British Independent Film Awards: Full list of winners led by 'The Favourite'". goldderby.com.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Nordyke, Kimberley (10 בדצמבר 2018). "Critics' Choice Awards: 'The Favourite' Leads With 14 Nominations". The Hollywood Reporter. נבדק ב-10 בדצמבר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "2018 Nominees" (PDF). HFPA. בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "2018 San Diego Film Critics Society's Award Nominations". 7 בדצמבר 2018. נבדק ב-8 בדצמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה)