לדלג לתוכן

התרגום השומרוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

התרגום השומרוני הוא תרגום ארמי-שומרוני לתורה. כיוון שהשומרונים אינם מכירים בקדושתם של ספרים נוספים, הרי שהוא מקיף את כלל כתבי הקודש השומרוניים. שפת התרגום היא ארמית שומרונית.

לפי מסורות שומרוניות, התרגום נתחבר בידי הכהן נתנאל שמת בסביבות שנת 20 לפני ספירה[1].

לפי אברהם טל, מסתבר כי התרגום השומרוני נוצר בסביבות המאה השלישית, בתקופה בה התחזקה באופן גדול השפעת הארמית על התרבויות בארץ ישראל, ובסמוך להופעת התרגומים הירושלמים, בעלי מבנה לשוני הדומה לתרגום השומרוני[2].

התרגום הוא תרגום מילולי (בדומה לתרגום אונקלוס ובשונה מתרגומי ארץ-ישראל היהודיים).

פרשנות מיוחדת אפשר לראות במשמע ״כרוז״ הניתן בתרגום למילה היחידאית ״אברך״ בבראשית, מ"א, מ"ג, בניגוד למובנים אחרים המופיעים בתרגומים היהודיים ודומה לפרשנות בתרגום השבעים[3]. מתברר אפוא כי השומרונים הסתמכו מדי פעם על תרגום יווני לתורה כשתרגמו את הטקסט העברי לארמית ונתקלו במילה קשה ונדירה. הדבר מתגלה בפסוקים נוספים ומתבטא אף בתעתיק מילים יווניות בתוך הטקסט הארמי, כגון ״מרצף״ שהיא מילה יוונית באותיות עבריות המתרגמת ״אמתחת״[4].

לתרגום חדרו מילים יווניות המעידות שהתרגום נערך במאות ה-1–4, בתקופה שבה הייתה השפעה חזקה של היוונית על הארמית[5][6].

עותק נוסף של התרגום כלול במעין וולגטה שומרונית מראשית המאה השלושה עשרה בה נכללו הנוסח העברי (השומרוני), תרגום ערבי, והתרגום הארמי. כתב היד נקנה בדמשק ב-1631 וניתן במתנה לקרדינל ברבריני בשנת 1649 (עתה בספריית הוותיקן)[7].

שימוש והשפעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זאב בן חיים פרסם את "מליץ", מילון שומרוני בן שלוש טורים - עברי, ארמי וערבי[8]. לדעת בן-חיים, ההחלק העברי-ארמי חובר קודם התערערות מעמד הארמית השומרונית במאה ה-11 בהתבסס באופן מוחלט על התרגום השומרוני, בעוד הטור הערבי הוסף לאחר מכן[9].

יש הטוענים כי נעשה שימוש בתרגום בקמעות שומרוניים[10].

בפיוטים שומרוניים, בעיקר מימי הביניים המאוחרים, קיים שימוש נרחב בציטוטי התרגום השומרוני, לצד השימוש במקרא עצמו ובפיוטים קדומים[11].

תולדות המחקר של התרגום השומרוני מתחילות בהבאת עותק ראשון לאירופה על ידי בני הקהילה השומרונית בדמשק ב-1616. כתב יד זה שימש כמקור לשתי מהדורות אירופיות-נוצריות, הראשונה בפריז על ידי מורינוס בפוליגלוטה של פריז ב-1645. והשנייה על ידי וולטון בפוליגלוטה של לונדון ב-1657 בכתב אשורי (כתבי היד כתובים בכתב שומרוני). מהדורה יהודית של התרגום יצאה על ידי אלחנן בריל בתרל"ה (1875), מבוססת על מהדורתו של וולטון.[12]

כתב יד זה, שנכתב ב-1514, לאחר שהארמית השומרונית כבר לא הייתה שפת דיבור רשמית, סבל מהשפעות של שתי השפות ששימשו את השומרונים באותה תקופה - עברית שומרונית וערבית, אך עקב אי היות הדבר גלוי לחוקרים גרמו השיבושים השונים לחוקרים לתלות את אשמת השיבושים בכותיות, מקורם של השומרונים. רק ב-1868 עמד שמואל כהן על סיבת השיבושים והכיר במקוריות הארמית השומרונית[12].

בין השנים 1872 ועד 1891 פרסם יוליוס היינריך פטרמן (אנ') מהדורה ביקורתית ראשונה לתרגום השומרוני, בהתבסס על ארבעה כתבי יד שומרונים שהעתיק בהיותו בשכם[13]. פטרמן מת במהלך העבודה, והמדורה הושלמה על ידי פולרס. למרות שהמדורה שיפרה את הנוסח של התרגום, הרי שהנוסח בה עדיין בעל סימני ערביזציה, ואינו נסמך על כתבי היד המובחרים ביותר. המדורה פורסמה בכתב שומרוני.

ב-1875 פרסם אברהם אליהו הרכבי קטעים של התרגום השומרוני מספריית פטרגורד.

בשנים 1980–1983 הוציא לאור אברהם טל מהדורה ביקורתית של התרגום השומרוני, בכתב אשורי.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אברהם טל, התרגום השומרוני לתורה: מהדורה ביקורתית, כרכים א-ג, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, תש"ם-תשמ"ג.
  • שמואל אחיטוב, חיים רבין (ע), שלישי - התרגום השומרוני, תרגומי המקרא: פרקי מבוא, כרך ב, ירושלים: ספריית מוסד ביאליק, תשמ"ד 1984, עמ' 45 - 49

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Catholic Encyclopedia - Samaritan Language and Literature
  2. ^ אברהם טל, The Literature of the Jewish People in the Period of the Second Temple and the Talmud, כרך 1 Mikra, עמ' 189-190
  3. ^ CHRISTIAN STADEL, A Septuagint Translation Tradition and the "Samaritan Targum" to Genesi 41:43‏, JSTOR 23488263
  4. ^ Israel Science Foundation/הקרן הלאומית למדע, התרגום הארמי השומרוני לתורה כעדות לאופן הבנתה, באתר isf.org.il
  5. ^ אילה ליונשטם. "שֹׁמְרוֹנִים", האנציקלופדיה העברית, כרך לב (תשמ"א), עמ' 139-124
  6. ^ אברהם טל. התרגום השומרוני לתורה: מהדורה ביקורתית, א-ג (מקורות ומחקרים בלשון העברית ובתחומים הסמוכים לה), תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, בית הספר למדעי היהדות, תש"ם-תשמ"ג.
  7. ^ רפאל ויס, גרסאות בכ"י ברבבריני (של החומש השומרוני), לשוננו לה, תשר-טבת, תשל"ה‏, JSTOR 24357843
  8. ^ אין לבלבל עם "מליץ" של פנחס הכהן בן יוסף הרבן, מילון עברי-ערבי מהמאה ה-14.
  9. ^ הספר נדפס בתוך בן חיים, עברית וארמית נוסח שומרון, כרך ג, ספר ב, עמ' 11, 71
  10. ^ ANIT HAMBURGER, A Greco-Samaritan Amulet from Caesarea‏, JSTOR 27924762
  11. ^ Moshe Florentin, Embedded Midrashim in Samaritan Piyyutim‏, JSTOR 25470184
  12. ^ 1 2 אברהם טל, התרגום השומרוני לתורה - ייחודו וגלגוליו (לקראת מהדורה חדשה), דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות, תשל"ג 1973‏, JSTOR 23515533
  13. ^ H. PETERMANN et.C. VOLLERS, Pentateuchus Samaritanus ad fidem libroum manuscriptorum opud Nablusianos repertum, ברלין, 1872-1891