מקדש השומרונים בהר גריזים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
Wiki Loves Monuments Logo Hebrew-800px.png
Wikimediaisrael-logo.png
הערך בשלבי עבודה במסגרת התחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת - תחרות כתיבת ערכים
נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך 19 בנובמבר 2021. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב.
אתר הכנסייה - מתחתיו אולי שרידי ההעתק לבית המקדש

מקדש השומרונים בהר גריזים הוא המקום בו שכן לפי העדויות מקדש לעדה השומרונית על פסגת הר גריזים. לפי האמונה השומרונית, המקדש בהר גריזים הוא "המקום אשר יבחר יהוה"[1] המוזכר בתורה, ולא בית המקדש היריב שבהר הבית בירושלים.[2]

העיקר החשוב ביותר באמונה השומרונית הוא שביום הדין יוקם המקדש.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – מעמד הר גריזים והר עיבל, משל יותם

במקום התרחש על פי התורה מעמד הר גריזים והר עיבל. בספר דברים (פרק י"א, פסוקים כ"ט-ל'; פרק כ"ז, פסוק י"ב) נאמר כי משה צווה את בני ישראל שבסמוך לכניסתם לארץ ישראל, יקיימו את מעמד הר גריזים והר עיבל, בו יכרתו ברית עם אלוהים על מצוות התלויות בארץ המופיעות בספר דברים, שעליהן לא כרתו ישראל ברית עם אלוהים עד כה (לעומת שאר המצוות עליהן נכרתה ברית המופיעה בפרשת בחוקותי). בספר יהושע, פרק ח', פסוק ל"ג מתואר ביצוע המעמד ”כָל-יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן נֶגֶד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה, כַּגֵּר כָּאֶזְרָח--חֶצְיוֹ אֶל-מוּל הַר-גְּרִזִים, וְהַחֶצְיוֹ אֶל-מוּל הַר-עֵיבָל: כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה, לְבָרֵךְ אֶת-הָעָם יִשְׂרָאֵל--בָּרִאשֹׁנָה: וְאַחֲרֵי-כֵן, קָרָא אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, הַבְּרָכָה, וְהַקְּלָלָה--כְּכָל-הַכָּתוּב, בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה: לֹא-הָיָה דָבָר, מִכֹּל אֲשֶׁר-צִוָּה מֹשֶׁה--אֲשֶׁר לֹא-קָרָא יְהוֹשֻׁעַ, נֶגֶד כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְהַגֵּר, הַהֹלֵךְ בְּקִרְבָּם.“

על הר גריזים נשא יותם בן גדעון את משל יותם לפני בעלי שכם על דרך מינויו של שופט חדש לאחר מות אביו, השופט גדעון, לאחר שהמליכו עליהם את אבימלך בן גדעון.[3]

איור מהמאה ה-19 של כלי המשכן בהר גריזים. לפי המסורת השומרונית, לאחר סגירת המשכן הטמין עוזי הכהן הגדול כלים אלו במערה

לפי המסורת השומרונית, התקיים משכן על הר גריזים מזמן כניסת בני ישראל לארץ כנען. לפי מסורת זו, הוא נסגר 261 שנה לאחר כניסת בני ישראל לארץ כנען בעקבות הקרבת הקרבנות שלא בהר גריזים והפילוג בין עוזי בן בחקי (כהן הר גריזים) לבין עלי הכהן שנטש את המקדש בהר גריזים ועבר למשכן שילה.[4]

הקמת המקדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי אמונת השומרונים ב"גבעת עולם" הוצבה אבן השתייה

תיאוריו של יוסף בן מתתיהו הם עדות להקמתו ולחורבנו של המקדש השומרוני על הר גריזים.[5]

קיימות מספר דעות מהו זמן הקמת המקדש השומרוני:

  • בספרו קדמוניות היהודים מספר יוסף בן מתתיהו שאנשי ירושלים כעסו על מנשה הכהן הגדול על שנשא לאישה את בתו של סנבלט מושל שומרון, בניגוד לחוקי התורה האוסרים על כוהן לשאת אישה זרה. הם דרשו ממנו לעזוב את אשתו השומרונית או שלא יוכל לזבוח במקדש בירושלים. מנשה סיפר לחותנו על הדילמה שהוא עומד בפניה וטען כי הוא אמנם אוהב את אשתו, אך אינו רוצה לאבד בגללה את המשרה החשובה של הכוהן הגדול בירושלים. בעקבות זאת, סנבלט הבטיח לחתנו היהודי, מנשה, לבנות מקדש בהר גריזים על פי תבנית המקדש בירושלים ולמנות אותו לכוהן הגדול במקדש ולמושל על ארץ שומרון. לדברי יוסף בן מתתיהו, ההבטחה מומשה בזמן כיבוש הארץ בידי אלכסנדר מוקדון (332 לפנה"ס),[6] כאשר השומרונים בראשותו של סנבלט הגישו סיוע לאלכסנדר הגדול בעת המצור על צור.[7] לפי דבריו, כאשר הגיע אלכסנדר מוקדון אל למבואות צור, אסף סנבלט מנהיג השומרונים את צבאו ויצא אל צור כדי להודיע על כניעתו, ובאותה הזדמנות ביקש ממנו אישור לבנות מקדש על הר גריזים.[8]
  • ממצאים ארכיולוגים מראים כי המקדש קדם ביותר ממאה שנה לימיו של אלכסנדר מוקדון. לפי הממצאים הוא הוקם בתחילת ימי בית המקדש השני, בזמנו של נחמיה, באמצע המאה החמישית לפנה"ס, והנישואים שעליהם מספר בן מתתיהו נערכו בימי סנבלט החורני, שחי בימי נחמיה. רמז לכך נמצא בספר נחמיה: "ּומִבְּנֵי יֹויָדָע בֶּן אֶלְיָשיב הַכֹּהֵן הַגָּדֹול חָתָן לְסַנְבַלַּט הַחֹֹרנִי וָאַבְִריחֵהּו מֵעָלָי" (ספר נחמיה, פרק י"ג, פסוק כ"ח).[9][10][11]
  • לדעת יהושע גוטמן הקמת המקדש השומרוני קשורה למאורעות מימי ארתחששתא השלישי בשנת 350 לפנה"ס. כישלונו של המלך לכבוש את מצרים בשנת 351 לפנה"ס עורר מרידה בערי קיפרום ובערי פיניקיה בהנהגתו של תנית מלך צידון ובסיועו של פרעה נכתנבו השני מלך מצרים. לדעת גוטמן הצטרפו היהודים להתקוממות. עדות לבך הוא מצא אצל אוסביוס מקיסריה ובכרוניקות מאוחרות אחרות, שמצוין בהן חורבן יריחו והגליית תושביה בידי הפרסים להורקניה שלחוף הים הכספי, וייתכן שבמהלך המאורעות חרבו עוד ערים בארץ ישראל. אירועים אלה הביאו לערעור היחסים בין היהודים לשלטון הפרסי, ועקב כך גם התעוררו בקרב השומרונים תקוות שמקדש ירושלים יאבד את מעמדו המיוחד והם יוכלו להקים את מקדשם באישור השלטון הפרסי.[12]
  • יצחק מגן וחנן אשל העלו את "תאוריית שני המקדשים". בהתבסס על ממצאי החפירות הארכאולוגיות שנערכו עד אז בהר גריזים ועל פי מטבעות שומרוניים - המאירים באור חדש את עדותו של יוסף בן מתתיהו - טענו יצחק מגן וחנן אשל לקיומם של שני מקדשים שומרוניים. המקדש הראשון הוקם בידי סנבלט השני בעיר שומרון, באמצע המאה הרביעית לפנה"ס, שנים מעטות לפני כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון, כפי שמספר יוסף בן מתתיהו,[13] מקדש זה נהרס שנים מעטות לאחר בנייתו יחד עם חורבן העיר שומרון בידי המוקדונים, ועל כן הוא נשכח ואינו נזכר במסורות השונות. המקדש השומרוני השני הוקם במאה השנייה לפנה"ס, עם הקמת העיר ההלניסטית בהר גריזים. מקדש זה נהרס בידי יוחנן הורקנוס הראשון ברבע האחרון של המאה השנייה לפנה"ס, כשמונים שנה לאחר שנבנה.[14]

המקדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתחם המקודש נבנה במקום הגבוה ביותר בהר גריזים, פתוח וצופה אל שכם העתיקה, אל העמקים ממזרח, אל הר עיבל ואל הצומת המרכזי של השומרון. ההר אינו מתאים לבניית עיר מרכזית, הוא גבוה, קר וצחיח, ללא מקורות מים ולא מתאים לחקלאות. יישוב הר גריזים נעשה מסיבות דתיות פולחניות, ולא משיקולי איכות חיים.[15] לפי הממצאים הארכיולוגיים, המקדש הוא המבנה הראשון שנבנה על הר גריזים, וסביבו נבנתה עיר גדולה.[16]

לפי יצחק מגן, המקדש הראשון על הר גריזים נבנה מאבני גוויל שפורקו מהשכבה העליונה של הסלע, ותוכניו הייתה דומה למקדש בירושלים. לאחר שהמקדש נבנה מחדש בוצעו בו שינויים והוא נבנה בסגנון יווני.[17]

בית מקדש השומרוני הפך למרכזם הדתי והמדיני של בני העדה השומרונית. בימי התקופה הפרסית וההלניסטית בארץ ישראל נמשך מצב זה בו ניצב על הר גריזים מקדש וסביבו הייתה עיר גדולה.[18]

יוסף בן מתתיהו סיפר שתלמי הראשון כבש את שומרון ולקח ממנה שבויים למצרים. בין יהודי מצרים לשומרוני מצרים פרצו חילוקי דעות אם לשלוח את הקרבנות לירושלים או להר גריזים.[19] פולמוס נוסף בין העדות התרחש בזמן תלמי השישי.[20]

הרדיפות של אנטיוכוס הרביעי פגעו בשומרונים כמו בשאר היהודים, אולם הם ככל הנראה נכנעו. לפי יוסף בן מתתיהו הם ביקשו מאנטיוכוס שיקרא את מקדשם על שם אלוהי יוון.[21] אנטיוכוס קרא למקדש "מקדש זאוס מכניס האורחים".[22]

באי דלוס נמצאו שתי כתוביות יווניות המזכירות תרומות שהרימו שומרונים להר גריזים. הם מתוארכות לשנים 250 ו-150 לפני הספירה.[23][24] בכתובות נכתב כי הישראלים של דלוס מכנים את עצמם "שומרונים" ומעלים קרבן ל"הר גריזים".[25]

קרבן פסח בהר גריזים בשנות ה-90 של המאה ה-19

חכמי התלמוד סברו שבמקדש השומרונים הייתה דמות יונה, שסימלה את אלת הכותים, והם היו עובדים אותה.[26]

במגילות קומראן נמצאה מגילה המתייחסת ככל הנראה למקדש הר גריזים. במגילה, ששמה "תפילת יוסף", מתואר שבט יוסף כחסר כוח "מוטל בארצות לא י[דע...]", בעוד "[... נבלים ישבים בארצם] ועשים להם במה על הר גבה" ומדברים "להכעיס ללוי וליהודה ולבנימן". מהדירי התעודה רואים בה ביטוי לפולמוס עם השומרונים, הבונים מקדש על הר גריזים ומתנכלים לשבטים שנותרו מרוכזים סביב ירושלים.[24]

מקורות נוספים לקיום המקדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד בספר קדמוניות היהודים של יוסף בן מתתיהו, הוזכר המקדש בספרים נוספים.

  • המקדש נזכר גם בספר חשמונאים ב שם נאמר שאנטיוכוס אפיפנס מינה שני אחראים למקדשים, את פיליפוס הפריגי למקדש בירושלים ואת אנדרוניקוס למקדש בהר גריזים.[27] במקום נוסף מוזכר כי שם המקדש שונה ונקרא על שמו של זאוס כסנוס מכניס האורחים.[28]
  • אוסביוס מקיסריה הביא קטע מספר של מחבר שומרוני לפיו אברהם נתכבד בכבוד אורח מטעם מקדש של עיר הר גריזים, שתרגומו "הר של עליון". מטעם מלכי-צדק שהיה כהן לאל עליון וגם מלך, קיבל מתנות“. גם אם טקסט זה משובש, הוא מעיד כי על הר גריזים עמדו עיר ומקדש, שהמחבר מייחס את ראשיתי לימי אברהם.[25]

חורבן המקדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף המאה השנייה לפני הספירה חרבה העיר בידי השליט החשמונאי[29] יוחנן הורקנוס הראשון.[30] הוא הגיע בשנת 128 לפני הספירה והרס את המקדש עד היסוד.[31] לפי המקורות היהודיים החורבן התרחש בכ"א בכסלו, ובשל כך נקבע במגילת תענית "יום הר גריזים" שנאסר במספד ובתענית.[32]

המקדש התקיים כ-200 שנה, ומעולם לא נבנה מחדש.[21]

בתקופה הרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתקופה הרומית בארץ ישראל הוצב ככל הנראה מזבח רומי במתחם המקדש. במאה ה-5 לספירה בנה ככל הנראה זנון, קיסר האימפריה הביזנטית מתחם מבוצר ובמרכזו כנסייה מתומנת מפוארת.[33] הכנסייה הביזנטית הוקדשה למאריה תיאותוקוס, יולדת ישו.[25]

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנימין מטודלה כתב על השומרונים כי הם "עושים זבח ומעלים עולה בכנסת שלהם בהר גריזים", וטוענים כי "הוא בית המקום ברוך הא".[34]

שרידי המתחם העתיק על הר הגריזים, כנראה המקדש השומרוני.

ההר נשאר עד היום קדוש בעיני השומרונים, המייחסים לו את קדושת הר המוריה ומכנים אותו "הר המבחר",[35] ואף מראים על סלע בראש ההר כעל מקום עקדת יצחק. בערב חג הפסח עולים הם אל הר גריזים להקריב קרבן הפסח על מזבח המיועד לכך, ולאכלו, ככתוב בתורה, צלי אש.

השומרונים עולים אל המקדש בשלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות. בתקופת חודש ניסן, יממה לפני ליל הסדר היהודי, עוטים זקני העדה את הגלימה המסורתית, וכוהני הדת אוחזים בסכינים ומשספים את גרונות בהמות זבח הפסח.

הטקס הוא ססגוני, סוער ומלא התלהבות דתית, תוך קריאות רמות ונשיאת כפיים לאל, שוחטים בני העדה השומרונית קורבן פסח כאשר עשרות כבשים נשחטות במהלך הטקס.

הקרבת קרבן פסח על הר גריזים במקום בו שכן המקדש

העיקר החשוב ביותר באמונה השומרונית הוא שביום הדין יוקם המקדש.[36]

ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחפירות הארכאולוגיות בהר גריזים נמצא מתחם גדול המזוהה כמקדש השומרונים. לפי החפירות, נראה שעל הר גריזים נבנו שני מקדשים. הראשון בהמאה ה-5 לפנה"ס, והשני, גדול יותר, בראשית המאה ה-2 לפנה"ס. מסביב למקדש הוקמה עיר גדולה ששטחה למעלה מ-400 דונם ושאוכלסה נאמדת בלמעלה מעשרת אלפים איש. בחפירות נתגלו למעלה מארבע מאות אלף שברי עצמות קורבנות שכללו את בעלי החיים שהקריבו: כבשים, עזים, מעט פרות ותורים – בני-יונה. למעלה מ-90% מהעצמות הן עצמות עיזים וכבשים, והשאר פרים ויונים.[37]

בחפירות נתגלו כשבעה-עשר אלף מטבעות זהב, כסף וברונזה, אלפי כלי חרס, כלי אבן, כלי נחושת כסף וזהב.[38] דבר היכול להעיד על הבאת מתנות לבית המקדש.[39]

בתקופת בית המקדש השני שמרו בני ישראל בקפידה רבה על דיני טומאה וטהרה.[40] לפי חז"ל דקדקו הכותים (השומרונים) בהלכות אלו אף יותר משאר עם ישראל.[41] בכל מבני המגורים שהקיפו את מקדש הר גריזים, בהם התגוררו ככל הנראה משפחות כוהנים, היו אמבטיות, כדוגמת ירושלים. קרוב לוודאי שגם במקדש עצמו היו אמבטיות, מלבד אלו שבבתים הפרטיים.

בכניסה לבית הבד ממערב למקדש נמצאה אמבטיה גדולה, בה רחצו העובדים לפני הכניסה. השומרונים הקפידו על ייצור יין ושמן בטהרה. עדות נוספת היא העדר כמעט מוחלט של כלים מיובאים על הר, מחמת החשש מטומאת נוכרים.[42]

תגלית המעידה על קיומו של מקדש בראשות כהן גדול היא פעמון קטן מזהב בעל ענבל של כסף, שככל הנראה היה שייך לאפוד של הכהן גדול.[43]

בכתובות רבות הכתובות בכתב עברי עתיק שהתגלו באזור המקדש מופיעים שמות הכהנים ותאריהם. נמצאו גם כתובות רבות המוכיחות באופן ברור את קיומו של המקדש. בין הכתובות ניתן למצוא כתובת אחת בה מופיע הנוסח דכרן טב קדם אלהא באתרא דנה. המונח "לפני האלוהם" מכוון לנוכחות אלוהית פיזית - כלומר מקדש. כתבות אחרת כתוב: ”קדם אדני“. בכתובת המזכירה במפורש קיומו של מקדש נכתב: ”אשר הקריב יוסף על אשתו ועל בניו לפני אדני במקדש“.[44][45][46]

שלילת קיומו של המקדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם חוקרים שכפרו בקיומו של מקדש הר גריזים. לדעתם, במחצית הראשונה של המאה הרביעית לפנה"ס לא עמדו לרשות השומרונים אמצעים מספקים לבניית מקדש. טענה זו בעייתית מפני שהיו מקדשים נוספים בתקופה זו, כמו מקדש חוניו ומקדש יב.[47]

טענה נוספת הציג פנחס חורגין. הוא קשר את התנגדותם של השומרונים למקדש ירושלים בכך שהם התנגדו עקרונית לכל מקדש. הם נימקו את התנגדותם בכך שהם שרויים בתקופת הסתר הפנים. לדעתו, הסתפקו השומרונים בהקמת מזבח.[48]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר דברים, פרק י"ב, פסוק ה'
  2. ^ UNESCO World Heritage Centre, Mount Gerizim and the Samaritans, UNESCO World Heritage Centre (באנגלית)
  3. ^ ספר שופטים, פרק ט', פסוק ז'
  4. ^ משכן האל בהר גריזים, שומרונים | השומרונים | קהילה שומרונית, ‏2020-05-03
  5. ^ מנחם מור, משומרון לשכם: העדה השומרונית בעת העתיקה, ירושלים תשס"ג-2003, מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, עמוד 69
  6. ^ קדמוניות, 11, 306-324
  7. ^ קדמוניות יא, 325-322, בתרגומו של שליט, קדמוניות היהודים.
  8. ^ קדמוניות יא, 324-321
  9. ^ ד"ר יצחק מגן, בעקבות המקדש האבוד, בשביל הארץ, ‏אפריל-מאי 2013
  10. ^ יצחק מגן, הר גריזים, עיר מקדש, רשות העתיקות
  11. ^ מאייר, ראשית הנצרות, חלק ב, עמ' 9, הערה 2
  12. ^ יהושע גוטמן, כיבושי אלכסנדר מוקדון, עמודים 292-293
  13. ^ קדמוניות יא 324-321
  14. ^ יצחק מגן, עיר מבוצרת, עמ' 96. חנן אשל, תפילת יוסף מקומראן, עמ' 132-131
  15. ^ לקריאה נוספת: יצחק מגן, הר גריזים - עיר מקדש: סיכום שמונה עשרה שנות חפירה, בתוך קדמוניות, 120 (ה'תשס"א), עמ' 75.
  16. ^ לקריאה נוספת: יצחק מגן, הר גריזים - עיר מקדש: סיכום שמונה עשרה שנות חפירה, בתוך קדמוניות, 120 (ה'תשס"א), עמ' 98-97.
  17. ^ לקריאה נוספת: יצחק מגן, הר גריזים - עיר מקדש: סיכום שמונה עשרה שנות חפירה, בתוך קדמוניות, 120 (ה'תשס"א), עמ' 97.
  18. ^ יצחק מגן, עיר מבוצרת מן התקופה ההלניסטית בהר גריזים, קדמוניות, 75-79, התשמ"ו
  19. ^ קדמוניות יב, 7-10
  20. ^ קדמוניות יג, 74-79
  21. ^ 1 2 יצחק בן-צבי, ספר השומרונים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים ה'תשל"ו, עמוד 9
  22. ^ ריינהרד פאמר, Was There an Altar or a Temple in the Sacred Precinct on Mt. Gerizim?, המחלקה לקלאסיקה ולימודי דת של אוניברסיטת אוטווה, עמ' 7
  23. ^ אפרים שטרן (עורך ראשי), האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיולוגיות בארץ ישראל, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה - הוצאת משרד הביטחון, כרך ראשון, 1992, ערך "גריזים, הר", עמוד 351
  24. ^ 1 2 מנחם מור, המקדש השומרוני על הר גריזים, בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו לח, 1993, עמ' 313–327
  25. ^ 1 2 3 לקריאה נוספת: יצחק מגן, הר גריזים - עיר מקדש: סיכום שמונה עשרה שנות חפירה, בתוך קדמוניות, 120 (ה'תשס"א), עמ' 108.
  26. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף י"ט, עמוד א'
  27. ^ חשמונאים ב, ה, כב-כג
  28. ^ חשמונאים ב, ו, ב
  29. ^ משה בר-אשר ומשה פלורנטין, מחקרים בשומרונות בעברית ובארמית, ירושלים ה'תשס"ה, מוסד ביאליק, עמוד 57
  30. ^ יצחק מגן, יצחק מגן, מקדש יהוה בהר גריזים. בתוך: ארץ ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה', כרך עשרים ותשעה, ירושלים ה'תשס"ט, עמוד 277
  31. ^ Mount Gerizim National Park, תיירות שומרון, ‏2018-06-07 (בAmerican English)
  32. ^ מגילת תענית, פרק ט'. בתלמוד הבבלי, מסכת יומא, דף ס"ט, עמוד א', יש גורסים שהיה זה בכ"ה בטבת, אך כמה מכתבי היד מתאימים לגרסת מגילת תענית.
  33. ^ Andreas J. M. Kropp, A Roman altar on Mount Gerizim: Rediscovering a civic icon on tetradrachms of Neapolis (Samaria), Journal of Roman Archaeology 34, 2021-06, עמ' 220–236 doi: 10.1017/S1047759421000106
  34. ^ יצחק בן-צבי, ספר השומרונים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים ה'תשל"ו, עמוד 27
  35. ^ גריזים, אנציקלופדיה יהודית דעת
  36. ^ יצחק בן-צבי, ספר השומרונים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים ה'תשל"ו, עמוד 142
  37. ^ יצחק מגן, מקדש יהוה בהר גריזים ובירושלים. בתוך: ארץ ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה בשיתוף המכון לארכיולוגיה האוניברסיטה העברית בשרושלים, כרך עשרים ותשעה, ירושלים ה'תשס"ט, עמ' 295-294
  38. ^ הר גריזים (הרגריזים), שומרונים | השומרונים | קהילה שומרונית, ‏2020-05-06
  39. ^ Intertestamental Period: Sacred Precinct on Mount Gerizim - Associates for Biblical Research, biblearchaeology.org
  40. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק א', הלכה ה' תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף כ"ג, עמוד א' ועוד.
  41. ^ בתוספתא מקוואות ו א נאמר כי ”ארץ הכותים – טהורה. מקוותיה ומדוריה ושביליה - טהורות“. ראו גם בתלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק א', הלכה ה' תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ד', עמוד א'
  42. ^ יצחק מגן, מקדש יהוה בהר גריזים ובירושלים. בתוך: ארץ ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה בשיתוף המכון לארכיולוגיה האוניברסיטה העברית בשרושלים, כרך עשרים ותשעה, ירושלים ה'תשס"ט, עמ' 293
  43. ^ יצחק מגן, מקדש יהוה בהר גריזים ובירושלים. בתוך: ארץ ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה בשיתוף המכון לארכיולוגיה האוניברסיטה העברית בשרושלים, כרך עשרים ותשעה, ירושלים ה'תשס"ט, עמ' 291
  44. ^ לקריאה נוספת: יצחק מגן, הר גריזים - עיר מקדש: סיכום שמונה עשרה שנות חפירה, בתוך קדמוניות, 120 (ה'תשס"א), עמ' 113.
  45. ^ יוסף נוה ויצחק מגן, כתובות ארמיות ועבריות מן המאה הב' לפסה"נ בהר גריזים, 'Atiqot / עתיקות 32, 1997, עמ' 37–56
  46. ^ יצחק מגן, לבנה צפניה, חגי משגב, Y. Magen, The Hebrew and Aramaic Inscriptions from Mt. Gerizim / הכתובות הארמיות והעבריות מהר גריזים, Qadmoniot: A Journal for the Antiquities of Eretz-Israel and Bible Lands / קדמוניות: כתב-עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא לג, 2000, עמ' 125–132
  47. ^ מנחם מור, המקדש השומרוני על הר גריזים, בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו לח, 1993, עמ' 314 הערה 10
  48. ^ מנחם מור, משומרון לשכם: העדה השומרונית בעת העתיקה, מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, ירושלים תשס"ג (2003), עמוד 69