אנדרה וילאש בואש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף וילאש בואש)
אנדרה וילאש בואש
Luís Villas-Boas
מידע אישי
לידה 17 באוקטובר 1977 (בן 46)
פורטו שבפורטוגל
שם מלא לואיש אנדרה דה פינה קבראל א וילאש-בואש
גובה 1.82 מטר
קבוצות כמאמן
1998 - 1999
2009 - 2010
2010 - 2011
2011 - 2012
2012 - 2013
2014 - 2016
2016 - 2017
2019 - 2021 		איי הבתולה הבריטיים
אקדמיקה
פורטו
צ'לסי
טוטנהאם הוטספר
זניט סנקט פטרבורג
שאנגחאי SIPG
אולימפיק מרסיי

לואיש אנדרה דה פינה קבראל א וילאש-בואש (בפורטוגזית: Luís André de Pina Cabral e Villas-Boas; נולד ב-17 באוקטובר 1977) הוא מאמן כדורגל פורטוגלי. הקיצור הנודע של שמו הוא AVB. בואש הוא המאמן הצעיר ביותר בהיסטוריה שזכה בתואר אירופאי, כאשר רשם עם קבוצת פורטו הפורטוגזית בשנת 2011 זכייה במסגרת הליגה האירופית.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בואש שימש בין היתר כסקאוט בצ'לסי וכעוזר מאמן של מוריניו, באינטר מילאנו. ב-1998, בגיל 21 בלבד, קיבל בואש את משרת האימון הראשונה שלו, כשמונה למאמנה של נבחרת איי הבתולה הבריטיים בכדורגל. בעונת 2009–2010 מונה למאמנה של אקדמיקה מהליגה הפורטוגלית. ביוני 2010 מונה למאמנה של פורטו. הוא זכה בקבוצה בשנה זו בטרבל היסטורי, שכלל עונה ללא הפסד בליגה הפורטוגלית, וזכייה בליגה האירופית לאר ניצחון במשחק הגמר, 1-0 על ספורטינג בראגה. בכך, היה וילאש בואש למאמן הצעיר ביותר שזוכה בתואר אירופי משמעותי.

לאור הצלחה זו, בחודש יוני 2011 מונה למאמנה של קבוצת צ'לסי[1], תפקיד בו כיהן כשמונה חודשים עד לפיטוריו במרץ 2012[2], והחלפתו בעוזרו, רוברטו די מתאו. לאחר הפיטורים, האשים בואש את בעלי צ'לסי, רומן אברמוביץ', בכך שלא נתן לו מספיק גיבוי, ולראייה כי הקבוצה שבנה בואש זכתה בסוף העונה בגביע האנגלי ובליגת האלופות[3].

ביולי 2012 מונה בואש למאמנה של טוטנהאם הוטספר לשלוש שנים[4].

בואש מסומן בכלי התקשורת כ"יורש" של המאמן הפורטוגלי ז'וזה מוריניו, בזכות אופיו ויכולותיו הרטוריות, וכן בזכות התקדמותו המהירה אשר מזכירה מאוד את התקדמותו של מוריניו, מעבר מפורטו לצ'לסי לאחר זכייה בתואר אירופי.

ב-16 בדצמבר 2013 פוטר וילאש בואש מטוטנהאם הוטספר לאחר יכולה רעה של הקבוצה, ובשיאה התבוסה 0–5 לליברפול[5].

במרץ 2014 מונה למאמנהּ הראשי של קבוצת זניט סנקט פטרבורג הרוסית. ב-10 בספטמבר 2015 הודיע וילאש בואש כי יעזוב את הקבוצה בתום העונה, לאחר שזכה עם הקבוצה באליפות ליגת העל הרוסית בכדורגל ובגביע הרוסי בכדורגל. במאי 2016 עזב וילאש בואש את הקבוצה והודיע שלא ייאמן עד סוף שנת 2016 וכי הוא לוקח שנת שבתון.

בנובמבר 2016 חתם וילאש בואש על חוזה לשנתיים בקבוצת שאנגחאי SIPG מהליגה הסינית הראשונה[6], בנובמבר 2017 הוא עזב את תפקידו כמאמן הקבוצה.

ב-28 במאי 2019 וילאש בואש מונה למאמנה של אולימפיק מרסיי מהליגה הצרפתית.

ב-2 בפברואר 2021 הודיע במהלך במסיבת עיתונאים הודיע שהוא מציע את התפטרותו בשל חוסר שביעות רצונו ממדיניות המועדון לאחר שהוחתם שחקן במועדון ללא אישורו[7]. כעבור מספר שעות הודיע המועדון על השעייתו באופן מיידי[8].

קריירה כנהג מוטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 בנובמבר נודע בכלי התקשורת שוילאש בואש יתחרה במירוץ דקר ראלי 2018 כאשר הוא נוהג ב"טויוטה הילוקס" ומונע על ידי האופנוען לשעבר "רובן פאריה". הוא פרש מהתחרות לאחר שהראלי שלו התרסקה בדיונה.

ב-16 וב-17 במרץ 2018 הוא השתתף במירוץ שטח אחר כאשר הוא נוהג ב"מאבריק".

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זניט סנקט פטרסבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדרה וילאש בואש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רשמית: אנדרה וילאש בואש חתם בצ'לסי, באתר וואלה!‏, 22 ביוני 2011
  2. ^ "אנדרה וילאש בואש פוטר מצ'לסי", מאתר nrg, מיום 04 במרץ 2012
  3. ^ דייויד הייטנר, גרדיאן, וילאש-בואש: "אברמוביץ' נטש אותי", באתר הארץ, 12 ביולי 2012
  4. ^ הפך לתרנגול: וילאש בואש מונה למאמן טוטנהאם, באתר ONE‏, 3 ביולי 2012
  5. ^ ynet ספורט, אנדרה וילאש בואש סיים את דרכו בטוטנהאם, באתר ynet, 16 בדצמבר 2013
  6. ^ מערכת אתר ערוץ הספורט, ‏וילאש בואש חתם בסין, ירוויח 12 מיליון יורו בעונה, באתר ערוץ הספורט, 4 בנובמבר 2016
  7. ^ Alex Richards, Andre Villas-Boas suspended by Marseille after "unacceptable" press conference, mirror, ‏2 בפברואר 2021 (באנגלית)
  8. ^ "Marseille suspend boss Villas-Boas". BBC Sport (באנגלית בריטית). נבדק ב-2021-02-02.


מאמני זניט סנקט פטרבורג
פ. בוטוסוב (1935) • פיליפוב (1936–1938) • בוריס איווין (1938) • ייגורוב (1938–1940) • פיליפוב (1940) • ק. למשב (1944–1945) • מ. בוטוסוב (1946) • טלאנוב (1946–1948) • ק. למשב (1949–1950) • לסין (1950–1951) • ו. למשב (1952–1954) • ליוקשינוב (1955–1956) • אלוב (1956–1957) • ז'רקוב (1956–1960) • בונדרנקו (1960) • יליסייב (1961–1964) • פיודורוב (1964–1966) • אלוב (1967) • פליאן (1968–1970) • גוריאנסקי (1970–1972) • זונין (1973–1977) • מורוזוב (1977–1982) • סאדירין (1983–1987) • גולובב (1987) • זאווידונוב (1988–1989) • גולובב (1989) • קונקוב (1990) • בולאבין (1990) • מורוזוב (1991) • מלניקוב (1992–1994) • סאדירין (1995–1996) • בישובץ (1997–1998) • דווידוב (1998–2000) • מורוזוב (2000–2002) • ביריוקוב (2002) • רפופורט (2002) • פטרז'לה (2002–2006) • אדבוקאט (2006–2009) • ספאלטי (2009–2014) • סמאק (2014) • וילאש בואש (2014–2016) • לוצ'סקו (2016–2017) • מאנצ'יני (2017–2018) • סמאק (2018–)
מאמני צ'לסי
רוברטסון (1905—1906) • לואיס (1906—1906) • קאלדרהד (1907—1933) • נייטון (1933—1939) • בירל (1939—1952) • דרייק (1952—1961) • דוקרטי (1961—1967) • סקסטון (1967—1974) • סוארט (1975) • מקרידי (1975—1977) • שליטו (1977—1978) • בלנצ'פלאואר (1978—1979) • הרסט (1979—1981) • גולד (1981) • ניל (1981—1985) • הולינס (1985—1988) • קמפבל (1988—1991) • פורטרפילד (1991—1993) • וב (1993) • הודל (1993—1996) • חוליט (1996—1998) • ג'אנלוקה ויאלי (1998—2000) • ריקס (2000) • ראניירי (2000—2004) • מוריניו (2004—2007) • גרנט (2007—2008) • סקולארי (2008—2009) • וילקינס (2009) • הידינק (2009) • אנצ'לוטי (2009—2011) • וילאש בואש (2011—2012) • די מטאו (2012) • בניטס (2012—2013) • מוריניו (2013—2015) • הידינק (2015—2016) • קונטה (2016—2018) • סארי (2018—2019) • למפארד (2019—2021) • טוכל (2021—2022) • פוטר (2022—2023) • למפארד (2023) • פוצ'טינו (2023—)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אנדרה_וילאש_בואש&oldid=37193504"