ויסוקה מזובייצק

**ויסוקה מזובייצק**
**Wysokie Mazowieckie**
סמל ויסוקה מזובייצק סמל ויסוקה מזובייצק	דגל ויסוקה מזובייצק דגל ויסוקה מזובייצק
	בית התרבות בויסוקה מזובייצק
	בית התרבות בויסוקה מזובייצק
מדינה	פולין
פרובינציה	פודלסיה
נפה	ויסוקה מזובייצק
ראש העיר	ירוסלאב סקרקו
תאריך ייסוד	1492
שטח	15.24 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	9,155 (31 במרץ 2021)
‑ צפיפות	608.2 נפש לקמ"ר (2010)
קואורדינטות	52°55′9″N 21°30′52″E / 52.91917°N 21.51444°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.wysokiemazowieckie.pl
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת פולין רגילה) ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי ויסוקה מזובייצק

ויסוקה מזובייצק (בפולנית: Wysokie Mazowieckie) היא עיר בפרובינציית פודלסיה שבפולין, הממוקמת 49 קילומטרים דרומית מערבית לבירת הפרובינציה ביאליסטוק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיעוד לכפר בשם ויסוקה קיים מ-1203 וב-1492, בתקופת שלטונו של קז'ימייז' הרביעי, מלך פולין התפתח הכפר לכלל ישוב עירוני קטן, שהוכר רשמית על ידי השלטונות. בהמשך, בראשית המאה ה-16 הוענקו ליישוב זכויות מגדבורג והוא זכה למעמד עירוני.^[1] במהלך המאה ה-16 חל בעיירה פיתוח מואץ והיא הפכה לאחד היישובים המרכזיים באזור פודלסיה. בהמשך, נכללה ויסוקה בשטחי האיחוד הפולני-ליטאי ובאמצע המאה ה-17 במהלך המלחמה הצפונית הקטנה, פלשו השוודים לאזור והעיירה חרבה בקרבות. ב-1795 לאחר החלוקה השלישית של פולין עברה ויסוקה לחזקת פרוסיה. ב-1800 נמנו במקום 864 תושבים. במהלך המאה ה-19 שוקמה העיירה, חל בה פיתוח כלכלי וב-1869 מנתה אוכלוסייתה 2,865 נפשות.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה מנתה אוכלוסיית העיירה 4,000 נפשות, מחציתם יהודים. ב-10 בספטמבר 1939 נכבשה ויסוקה מזובייצק על ידי הוורמאכט, תוך שנגרמו נזקים כבדים למבנים ותשתיות בשל הלחימה העזה. יהודי ויסוקה גורשו למחנות ההשמדה. ב-1946 נמנו בעיירה 2,121 תושבים ורק החל מאמצע שנות ה-50 הוחל בשיקום משמעותי בשטחה.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין 1970 ל-1996 עלתה כמות האוכלוסין בעיירה מ-5,345 תושבים ל-9,423 תושבים, עלייה בשיעור של 76.29 אחוזים. בין 1996 ל-2001 חלה עלייה מתונה בשיעור של 1.92 אחוזים ומשנה זו התהפכה המגמה ועד ל-2010 חלה ירידה מתונה של 2.82 אחוזים. 52 אחוזים מתושבי העיר הן נשים ו-48 אחוזים הם גברים.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יסוד הקהילה והתבססותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית ימי הקהילה והתבססותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי הנראה התיישבו יהודים בוויסוקה מזובייצק בשלהי המאה ה-16, אך תיעוד ראשון להתיישבות יהודים במקום מצוי בפנקסי ועד ארבע ארצות מ-1723. בוויסוקה התגוררו עשר משפחות ולהן בית כנסת אחד, שהוקם כפי הנראה ב-1722. בית הכנסת נבנה מעץ, צורתו מרובעת והוא היה בעל גג רעפים משולש. ב-1765 כבר מתועדת במקום קהילה עצמאית. אזור המגורים של הקהילה היה בחלק הצפון מערבי של ויסוקה והוא הובדל משאר העיירה על ידי נחל ברוק שהוא יובלו של הבוג המערבי. במחצית השנייה של המאה ה-18, הוקם בוויסוקה בית עלמין ראשון שמוקם בסמוך לבית הכנסת וב-1838 הוקם בית עלמין נוסף. ב-1879 הוקם מבנה בית הכנסת החדש במקומו של בית הכנסת הישן שניזוק בשריפה ומצבו לא אפשר את המשך השימוש בו.

ב-1857 מנתה הקהילה 1,053 נפשות, שהיוו 57.73 אחוזים מכלל תושבי העיירה, ב-1897 היו בוויסוקה 1,910 יהודים וב-1921 מנתה הקהילה 1,898 נפשות שהיוו 59 אחוזים מתושבי העיירה.^[2],^[3] בני הקהילה היו סוחרי ירקות ופירות, חנוונים, סוחרי דגן, עצים ובעלי חיים. נמנו מקרבם גם בעלי מלאכה זעירה כגון חייטים, שענים, וזגגים. יהודי ויסוקה נחלקו בין חסידים למתנגדים. המתנגדים היו הרוב בקהילה והם נהגו להתפלל בבית הכנסת ובבית המדרש הסמוך. החסידים התפללו בשטיבלים, שהגדול מכולם היה של חסידי גור.

המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת העולם הראשונה כבש הצבא הגרמני את העיר וצבא האימפריה הרוסית נסוג בשיטת האדמה החרוכה, כאשר כוחות קוזקים הציתו אש בחלק מבתי העיירה. בעת הכיבוש הגרמני, חלה פריחה תרבותית בקהילה היהודית הוקם תא של אגודת מכבי, נוסדה להקת תיאטרון מקומית והוקמה ספרייה ובה גם ספרים בעברית. החלה פעילות ציונית בעיירה והוקם סניפים של תנועות צעירי ציון ופועלי ציון. ב-1920, לאחר הקמת הרפובליקה הפולנית השנייה חלה הרעה ביחס השלטונות והאוכלוסייה המקומית כלפי המיעוט היהודי הגדול בפולין.

בשלהי 1920, במהלך המלחמה הפולנית-סובייטית התחוללו שוב פרעות ביהודי העיר. בעקבות האירועים עלו מקצת מבני הקהילה לארץ ישראל. בשנים אלו הידרדר מאוד המצב הכלכלי של בני הקהילה והוקמו מוסדות סעד ורווחה להקלת מצבן של המשפחות העניות מקרבה. במקביל, התגברה הפעילות הציונית ונוסד תא של תנועת החלוץ ובהמשך גם תא של תנועת בית"ר. חלק מחברי תאים אלו עלו לארץ ישראל. ב-14 בספטמבר 1936 התחולל פוגרום בוויסוקה במסגרתו נפגעו בתי עסק של בני הקהילה ונפצעו 23 מבניה. האירועים האנטישמיים נמשכו גם בשנים הבאות והעניין הגביר את זרם הגירת יהודי העיירה, אשר חלקם עלו לארץ ישראל.

שואת יהודי ויסוקה מזובייצק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרוץ מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה כ-2,000 נפשות. ב-10 בספטמבר 1939 נכבשה ויסוקה על ידי הוורמאכט. בית העלמין העתיק בן המאה ה-18 חולל ונהרס לחלוטין בידי הגרמנים. במהלך הקרבות לכיבוש העיר נחרב מבנה בית הכנסת. חלק מבני העיירה נמלטו ממנה. ב-12 בספטמבר רוכזו הגברים היהודים בכנסייה המקומית ולאחר שלושה ימים גורשו לגטו בזמברוב. במהלך הגירוש נורו למוות חלק מהגברים. מזמברוב הועברו המגורשים ללומז'ה. חלק מגברי הקהילה הצליחו להימלט מהמעצר בלומז'ה וחלקם גורשו למחנות ההשמדה. ב-26 בספטמבר 1939 הועברה ויסוקה מזובייצק לידי הצבא האדום מתוקף הסכם ריבנטרופ–מולוטוב. הסובייטים סייעו בשיקום העיירה וחלק מבני הקהילה שנמלטו ממנה שבו להתגורר בה. כשהחל מבצע ברברוסה התגוררו בוויסוקה 1,100 יהודים.

ב-24 ביוני 1941 נכבשה ויסוקה מזובייצק בידי הגרמנים ומייד לאחר הכיבוש הוחל ברדיפת יהודי העיירה, אשר חויבו לענוד טלאי צהוב, הוטלו עליהם מגבלות מסחר ותנועה ובאוגוסט הם רוכזו בגטו שהוקם בעיירה. ב-1 בנובמבר 1942 נמלטו כ-500 יהודים מגטו ויסוקה ובעקבות האירוע, נסגר הגטו למחרת היום, ובני הקהילה הנותרים גורשו לגטו בזמברוב. בין ה-11 ל-17 בינואר 1943 נשלחו יהודי ויסוקה מזמברוב למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נרצחו רובם.^[2] ב-15 בינואר 1945 הובלו מעט מבני הקהילה שנותרו בחיים, במסע רגלי מאושוויץ למחנה מאוטהאוזן. בספר הזיכרון לבני הקהילה שיצא לאור ב-1975 קיים תיעוד לגבי 1,018 נפשות שנרצחו במהלך השואה. בין 2006 ל-2007 בוצעו פעולות שיקום נרחבות בבית העלמין היהודי "החדש" בוויסוקה.