ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/טיוטות ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/טיוטה:וואכט נאכט

וואכט נאכט או ברית יצחק (מכונה גם תיקון אליהו) הוא הלילה שקודם ליום בו נערכת ברית מילה, ואשר ללילה זה מספר מנהגים ייחודיים בעיקר על פי הקבלה ותורת החסידות; המנהג הבולט הוא להישאר ערים בלילה זה, ולעסוק בתורה. על שם כך נקרא הלילה בשם זה, כלומר: לילה עֵר.

מנהגי הלילה

המנהג הבולט של הלילה הוא שאבי התינוק נשאר ער בלילה זה, לומד נושאים הקשורים לברית מילה, ואומר תהילים ותפילות נוספות. מנהג זה קיים הן בקהילות אשכנזיות, והן בקהילות יוצאי ארצות האסלאם.

המקור למנהג זה הוא בספר הזוהר, בו מסופר על רבי אבא ובנו רבי יעקב הזדמנו לפונדק, ובעל המקום ביקש מהם שיישארו למחרת לברית המילה שיערוך. בלילה זה כינס בעל הפונדק את ידידיו, ויחד עסקו בתורה כל הלילה. בספר הזוהר מסופר כי רבי שמעון בר יוחאי ותלמידיו עסקו משך כל לילה זה בלימוד התורה.

אזכור המנהג מופיע מראשית ימי האחרונים, כמו אצל רבי משה מאט, בן המאה ה-16, בספר מטה משה (מטה משה חלק שביעי - עניני מילה, פרק רביעי אות ב.).

מטעמי המנהג, הוא לפי שבלילה זה התינוק נתון בסכנה מפני סטרא אחרא, ובעיקר מפני לילית שרוצה להרוג את התינוק, ועל כן יש להישאר ערים בסמוך לו, וללמוד ולהתפלל לשמירתו (של"ה, מסכת חולין, עניני מילה, ובקיצור של"ה, עניני מילה, עמוד צ"ה). יש המציינים כי מקור המנהג היה בתקופות שנאסר קיום ברית מילה, ועל כן היו עורכים טקס גדול בלילה שלפני הברית, על מנת לעמעם קיום הברית ביום המחרת. יש שכתבו כי טעם המנהג הוא מחמת הפסוק "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" שממנו משמע כי כל אותו היום יש לעסוק בו במצוות מילה, אך מכיוון שאין מלים בלילה, על כן לומדים ענייני מילה בלילה (זכר דוד). בשם רבי יצחק מאיר אלתר מגור נאמר כי נוהגים כך מחמת שנדרשת השתוקקות למצווה כבר בלילה שלפני קיום המצווה.

סדר התפילות והלימוד ללילה זה מופיעים בסידורי תפילה שונים. רבי יעקב עמדין מביא סדר כזה בסידורו לוח ארש, וכותב כי לימוד בסדר זה מסוגל להביא קדושה לתינוק ולכל הלומדים.

יש שכתבו כי המנהג הוא להיות ערים משקיעת החמה ועד חצות הליל (רבי אהרן ברכיה ממודנה, בעל המעבר יבוק, בפירושו על שיר השירים), ויש שכתבו כי יש להיות ערים כל הלילה עד קיום ברית המילה (של"ה; ביל לחם יהודה רסה, ב).

מנהגי קהילות אשכנזיות

בקהילות אשכנזיות, בעיקר אלו המשתייכות לתנועת החסידות מכונה לילה זה "וואכט נאכט" (=לילה ער), והוא בעל מאפיינים ייחודיים.

בתחילת הלילה מביאים ילדים לטקס קרישמע ליינען, בו אומרים הילדים קריאת שמע סביב למיטת התינוק.

יש שנוהגים לקיים סעודה בלילה זה, ולהזמין אליה ידידים קרובים ובני משפחה. יש המקפידים שיהיו מניין נוכחים בסעודה זו.

במספר קהילות חסידיות נוהגים לספר סיפורי מעשיות הקשורים לברית המילה, ובפרט את הסיפור על משפחה שמתו ילדיה בלילה שלפני הברית על ידי מכשף זדוני שהופיע כחתול, והבעל שם טוב נקלע לבית משפחה זו בליל הוואכט נאכט של אחד הילדים, והציל אותם מאותו המכשף. יש המספרים את מעשיות אלו בתוך סעודת הוואכט נאכט.

ביהדות מזרח אירופה היה נהוג לומר בעת לידת תינוק: "וואו פוהל נעגעלאך אויפ'ן דאך, זאל זיין אזוי פוהל מלאכים אויפ'ן וואך" או "וואו פוהל טשוועקעס עס זיינען אין דאך, אזוי פוהל מלאכים זאל'ן שטיין אויף דער וואך" (בתרגום: כמה מסמרים שיש בגג, כך יהיו מלאכים רבים על המשמר). גרסה הומוריסטית מאוחרת גורסת: "וואו פוהל חובות אויף די דירה, אזוי פוהל מלאכים אויף די שמירה" (בתרגום: כמה חובות שיש על הדירה, כך יהיו מלאכים רבים במשמר).

מנהגי קהילות ארצות האסלאם

בקהילות מיהדות ארצות האסלאם מכונה לילה זה "ברית יצחק", והוא בעל מאפיינים מיוחדים.

בקהילות יוצאי צפון אפריקה וכן בקהילות עתיקות בארץ ישראל, נוהגים לאסוף מניין אנשים, עמם לומדים יחד הלכות, מדרשים, קטעי קבלה וסיפורי מעשיות הקשורים לברית מילה, וכן כאלו העוסקים במילת אברהם ויצחק המופיעים בספר הזוהר (בעיקר מפרשת בראשית ומסוף פרשת לך לך). קריאת הלכות המילה נעשית על ידי אבי התינוק או סבו. לרוב כל אלו נקראים מתוך הספר "ברית יצחק" המלקט את כל טקסטים אלו.

בקהילות של יהודי עיראק נוהגים לערוך טקס מיוחד המכונה "ליל עקד אלאס" (ليل عقدالآس; ליל החזקת הדסים). בטקס זה שואלים מבית הכנסת את כיסא של אליהו כשהוא עטוף בקטיפה, על הכיסא מניחים חומש וספר הזוהר, ובארבע פינות הכיסא קושרים ענפי הדס ומקשטים אותו גם ברימוני ספר תורה, בפרחים ובמיוחד בפיגם מצוי. כיסא זה משמש למחרת בברית המילה. במהלך החגיגה מחולקים רחת לוקום וכעכים למשתתפים.

יש מעדות המזרח שעורכים סעודה בלילה זה.