ארוחה

"ילדים וארוחת צהריים", ציור מאת מארק לואי בנז'מן ווטייה, משנת 1857

ארוחה היא פרק זמן במהלך היום המוקדש לאכילת מזון, בקבוצת אנשים או ביחידות. ארוחות הן מנהג תרבותי המבוסס על צורך פיזיולוגי – רעב המתעורר בכמה פרקי זמן במהלך היום. ארוחות מותאמות לשעות היום בה הן נאכלות, למנהגי החברה שאליה משתייכים הסועדים ולעיתים גם לעונת השנה או לאירוע מיוחד (חג, מסיבה, יום הולדת וכדומה).

ברוב החברות המודרניות מתקיימת שגרה של שלוש ארוחות במהלך היום – ארוחת בוקר, ארוחת צהריים וארוחת ערב. בנוסף להן, או במקומן, קיים מגוון של ארוחות ביניים.

ארוחות נאכלות לרוב בבתים ובמגוון סוגי מסעדות, אך ניתן לאכלן בכל מקום, בין השאר בחיק הטבע, למשל בפיקניק, על שפת הים או כארוחת מנגל, ואף תוך כדי נסיעה או הליכה ברחוב.

ארוחה אמורה להשביע, בניגוד לחטיף הנאכל כדי לדחות מעט את הרעב או התיאבון, לפיכך היא גם גדולה יחסית. מזון הנאכל בכמות קטנה ושלא בזמני הארוחות נחשב לרוב כחטיף.

סדר הארוחות במהלך היום

ארוחת בוקר, ציור של האמנית זינאידה סרבריאקובה משנת 1914

• ארוחת בוקר – נאכלת בדרך כלל תוך שעה–שעתיים מהיקיצה. יש הסבורים שזו הארוחה החשובה ביותר ביום.
• ארוחת עשר או הפסקת קפה – לרוב ארוחה קלה או חטיף.
• בוהריים (נקראת גם בוצר) – ארוחת בוקר מאוחרת ומורחבת, לרוב מחליפה הן את ארוחת הבוקר והן את ארוחת הצהריים.
• ארוחת צהריים – ארוחת אמצע היום. בישראל היא לרוב הארוחה העיקרית.
• שעת התה (נקראת גם תה מנחה) – ארוחה קלה או חטיף בין ארוחת הצהריים לארוחת הערב.
• ארוחת ערב – ארוחה הנאכלת בשעות הערב.
• ארוחת לילה – לרוב מתקיימת רק אם ארוחת הערב נאכלת מוקדם מאוד או אינה נאכלת כלל. לעיתים נאכלת כארוחה מלאה או קלה בתום בילוי לילי. בניגוד לכך, עשויה גם להיות רק חטיף קל לפני השינה. בספרד הארוחה נאכלת בסביבות 21:00 - 22:00 במקום ארוחת ערב, וארוחת ביניים קלה של טאפס נאכלת לרוב בשעות אחר הצהריים המאוחרות.

מבנה

מבנה הארוחה משתנה בין תרבויות, זמנים ומעמדות חברתיים, אך במרבית המסגרות החברתיות הארוחה נחשבת לאירוע מובנה, הכולל סדר מסוים של מנות. במקרים רבים נפתחת הארוחה במנה "קלה" (כגון מרק, סלט או מתאבנים), ממשיכה במנה עיקרית המכילה לרוב מקור עיקרי לחלבון (כגון בשר, קטניות או תחליפיהם), ולעיתים מסתיימת בקינוח מתוק. בין המנות עשויים להופיע שלבי ביניים (כגון גבינות, ריענון חיך או שתייה מתאימה), בהתאם לנורמות התרבותיות.

במסגרות פורמליות או חגיגיות, עשויות להתלוות לארוחה נורמות מוגדרות של סידור השולחן, כללי התנהגות וזמנים קבועים. לעומת זאת, ארוחות יומיומיות רבות מאופיינות בפשטות רבה יותר, ולעיתים אינן כוללות חלוקה ברורה למנות. במסורות מסוימות נהוג להגיש את כל המזון בו-זמנית, בעוד שבאחרות מקפידים על רצף קבוע.

ארוחה מערבית חגיגית

אולם הארוחות הרשמיות של גירטון קולג'

ארוחה חגיגית או ארוחת גורמה עשויה לכלול מנות רבות. בעולם המערבי סדר המנות קבוע למדי:

• מתאבנים לעיתים בליווי יין, קוקטיילים או אפריטיף
• מרק
• מנה ראשונה שתכולתה עשויה להיות סלטים (אם כי ישנן תרבויות בהן הסלט או מנות ירק מבושל יוגשו לאחר או לצד המנה העיקרית^{[דרוש מקור]}), מאפים ותבשילים כגון פשטידה, בורקס, קרפ, גרטן, לביבות. גם דגים מוגשים לעיתים כמנה ראשונה.
• מנה עיקרית, הכוללת בשר ו/או דג, בליווי ירקות
• מגש גבינות מלווה ביינות תואמים ולעיתים גם בפירות. (בארוחות כשרות שלב זה לא מתקיים, על מנת לא לערב בשר בחלב).
• קינוח קר או חם, לעיתים מלווה ביין קינוח
• ממתקים, משקאות חמים כגון קפה ומשקאות דיז'סטיף כגון קוניאק, ברנדי, ליקר וכדומה

לעיתים מוגש בין המנות סורבה או מנקה חך אחר.

היבטים חברתיים

מעבר להיבט התזונתי, משמשות ארוחות מזה אלפי שנים כמרחב חברתי משמעותי. במרבית התרבויות, הארוחה מהווה הזדמנות למפגש, שיחה וחיזוק קשרים בין בני משפחה, קהילה או קבוצות אחרות. ישנן מסורות רבות בהן אכילה משותפת היא ביטוי לאירוח, לאירוע טקסי או לחגיגה. גם בחיי היומיום, ארוחות משפחתיות תורמות ללכידות בין-דורית ולהעברת ערכים תרבותיים. במסגרות מוסדיות, כמו בצבא, במקומות עבודה או בבית ספר, הארוחה יוצרת לעיתים תחושת שייכות וקהילה. הארוחה הקולקטיבית ממלאת תפקיד מרכזי בבניית זהות חברתית ובתחזוק מערכות יחסים בין בני אדם.

בהקשר החברתי, ניתן להבחין בכמה סוגים של ארוחות הנבדלים זה מזה בעיקר באווירה המקובלת:

• ארוחה רשמית מתקיימת לרוב באירועים רשמיים. כוללת הגשת מנות לפי סדר, כלים מתואמים, לבוש ייצוגי, כללי נימוס ברורים.
• ארוחה משפחתית מתקיימת בבית, לרוב עם בני משפחה גרעינית כאירוע יומיומי, או מורחבת, פעמים רבות כארוחת חג או יום מנוחה. בארוחה משפחתית היבטים של קשר, שיחה ושגרה. בארוחות אלו באות לידי ביטוי מסורות משפחתיות כמו מאכלים מסוימים, ברכות, סדר ישיבה והתנהגות ליד השולחן, ועוד.
• ארוחה חברתית (בלתי-פורמלית) עם חברים, עמיתים או מכרים. האווירה משוחררת, לעיתים כוללת שיחות קלילות, מוזיקה, שתייה.
• ארוחה זוגית או רומנטית מחייבת אווירה אינטימית, שקטה, לעיתים עם מוזיקה רכה או תאורה עמומה. משמשת ליצירה או חיזוק של זוגיות.
• ארוחה חגיגית או טקסית קשורה לאירוע דתי, לאומי או תרבותי. האוכל, הסדר, הברכות והמשמעות הסמלית יוצרים אווירה מובנית וייחודית.

מנהגים והבדלי תרבויות

ישנם מקומות שבהם נהוג ללוות את הארוחה בשתיית יין

ארוחה בסגנון יפני

מנהגי אכילה וארוחות משתנים בין אזורים ומדינות, ואף בתוכם. הם מושפעים מתרבות האזור, מעמד חברתי, דת, השכלה, חינוך ומנהגים משפחתיים. מגורמים אלו נגזרים כללי נימוסים והליכות שעשויים להיות שונים ואף מנוגדים בקרב קבוצות שונות. דוגמאות להבדלים כאלו:

• בתרבות המערבית נהוג להשתמש בסכו"ם. במזרח הרחוק משתמשים בצ'ופסטיקס. בחלק ממדינות העולם השלישי (אך לא רק בהן) אוכלים בידיים.
• החומרים מהם עשויים כלי האוכל משתנים בתרבויות שונות. במערב נהוג לאכול בכלי זכוכית או חרסינה^{[דרוש מקור]}, ילדים צעירים אוכלים מכלי פלסטיק, ובנסיבות מסוימות אוכלים מכלים חד-פעמיים. בהודו נשמרים כלי החרסינה לאירועים מיוחדים, ובארוחות השגרתיות משתמשים בכלי מתכת – צלחת טאלי. נאמני האידאולוגיה האנתרופוסופית מעדיפים להשתמש בכלים מחומרים טבעיים כגון עץ.
• בחלק מהתרבויות אוכלים מכלים אישיים (צלחות וקערות) בעוד בתרבויות אחרות אוכלים מכלי מרכזי משותף.^{[דרוש מקור]} גם בתרבויות בהן אוכלים מכלים אישיים, ישנם מאכלים הנלקחים מכלי משותף, בעיקר מאכלים הניתנים לאכילה בנגיסות בודדות כגון מתאבנים וחטיפים.
• ישנן תרבויות בהן מקפידים לא להתחיל לאכול עד שכל הסועדים התיישבו,^{[דרוש מקור]} אך בתרבויות אחרות אין זו סוגיה מהותית. בנוסף, ישנן תרבויות בהן ממתינים להוראת המארח לפני שיושבים לשולחן.^{[דרוש מקור]}
• ישנן דתות בהן מברכים או מתפללים בקול בתחילת הארוחה או שומרים על פרק זמן קצר של דומייה המאפשר תפילה בדממה.^{[דרוש מקור]}
• בתקופת המקרא אכלו שתי ארוחות ביום: ארוחת בוקר בשדה וארוחה עיקרית בערב במקום הלינה. ארוחת הערב הייתה בעיקרה תבשיל עשוי דגנים או קטניות (למשל נזיד העדשים שמכין יעקב). על ארוחותיהם של העשירים ניתן ללמוד מן הפרקים המספרים על שלמה המלך.
• ארוחת בוקר ישראלית מלאה אופיינית כוללת מוצרי חלב, ביצים, ירקות ולחם. ארוחת בוקר אנגלית הארוחה המסורתית כוללת בעיקר מאכלים מטוגנים, ביניהם ביצים, שעועית, מוצרי בשר ובצק. לעומתה, ארוחת בוקר קונטיננטלית כוללת קפה, שוקו או מיץ, דברי מאפה כגון קלי, קרואסון או בריוש, לעיתים עם ממרח מתוק כמו ריבה או קרם שוקולד. ביפן ארוחת הבוקר כוללת אורז ומרק. במצרים ארוחת הבוקר כוללת פול מדמס.

ראו גם

• משתה
• סעודת מצווה
• ארוחה מפסקת
• ישנוניות לאחר הארוחה

קישורים חיצוניים

• סעודות, דף שער בספרייה הלאומית
• "מהי שעת הארוחה?" – היסטוריון בוחן את התפתחות זמני הארוחות.
• "ארוחות קטנות או גדולות?" – השוואה של מספר הארוחות הנלקחות ביום