ונדי הילר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ונדי הילר
Wendy Hiller
ונדי הילר, 1953
ונדי הילר, 1953
לידה 15 באוגוסט 1912
ברמהול, מנצ'סטר רבתי
פטירה 14 במאי 2003 (בגיל 90)
בקונשפילד, אנגליה
מקום קבורה Church of St Mary, Radnage עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1936–1993 (כ־57 שנים)
בן או בת זוג רונלד גאו (19371993) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אוסקר
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דיים ונדי מרגרט הילראנגלית: Wendy Margaret Hiller; ‏15 באוגוסט 1912 - 14 במאי 2003) הייתה שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אנגלייה זוכת פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר לשנת 1958 על הופעתה בסרט "שולחנות נפרדים".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הילר נולדה בברמהול שבמנצ'סטר רבתי למרי סטון ולפרנק וואטקין הילר. החלה את דרכה כשחקנית בתיאטרון הרפרטוארי שבמנצ'סטר בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 במחזה "האהבה על הצדקה" עליו קיבלה ביקורות אוהדות ברחבי אנגליה.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלה להתפרסם לראשונה בשנת 1938 בזכות הופעתה בסרטו של לסלי האווארד המבוסס על המחזה "פיגמליון". בסרט הופיעה הילר בתפקיד מוכרת הפרחים אלייזה דוליטל והייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר. בהמשך דרכה התפרסמה בזכות הדרמות הבריטיות "המלח של המלך", "אני יודעת לאן אני נוסעת" בתפקיד הצעירה ההרפתקנית ג'ואן ובסטר ובסרטו של ריצ'רד ברוקס "משהו בעל ערך" לצידם של רוק הדסון וסידני פואטייה.

בשנת 1959 זכתה הילר בפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר על הופעתה בדרמה של דלברט מאן "שולחנות נפרדים" בתפקיד מנהלת בית המלון פאט קופר. ב-1960 שיחקה הילר בסרטו של ג'ק קארדיף "בנים ואוהבים" בתפקיד גברת מורל ועל הופעתה הייתה מועמדת לפרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר.

ב-1963 הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב על תפקידה בדרמה "צעצועים בעליית הגג" של ג'ורג' רוי היל בה שיחקה בתור אנה אחותו של הנשוי הטרי ג'וליאן ברנירס. ב-1966 שיחקה הילר בדרמה הקלאסית של פרד זינמן "אדם לכל עת" שזכתה בשישה פרסי אוסקר. הופעתה בתפקיד אליס מור זיכתה את הילר במועמדות שלישית בקריירה לפרס האוסקר ושנייה בקטגוריית שחקנית המשנה.

ב-1974 השתתפה הילר במותחן המסתורין של סידני לומט "רצח על האוריינט אקספרס" בתפקיד הנסיכה הרוסייה נטליה דראגומיירוף ובדרמה "ספינת הארורים". ב-1980 הופיעה בסרטו השני והמצליח של דייוויד לינץ' "איש הפיל" בתור האחות הראשית בבית החולים בו מאושפז איש הפיל (ג'ון הארט). ב-1982 שיחקה בדרמה "לעשות אהבה" בתור וויני שכנתם המבוגרת של זאק וקלייר אליוט. ב-1986 הייתה מועמדת לפרס האקדמיה הבריטית לשחקנית הטלוויזיה הטובה ביותר על הופעתה בסרט "All Passion Spent". ב-1987 התפרסמה הילר בפעם האחרונה בעיבוד הטלוויזיוני לספר "אן מאבונלי" ובדרמה הבריטית "התשוקה הבודדה של ג'ודית הרן".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1971 קיבלה הילר את תואר מסדר האימפריה הבריטית ובשנת 1975 הוכתרה כדיים.

הילר נישאה בשנת 1937 למחזאי ולתסריטאי רונלד גו, לזוג נולדו בת, אן ובן אנטוני. בעלה נפטר בשנת 1993 והילר פרשה לאלתר מתחום המשחק מיד לאחר מכן. לאחר מותו של בעלה חייה הילר חיים אנונימיים למדי מחוץ לאור הזרקורים. הילר הייתה פעילה בשנותיה האחרונות במציאת כישרונות משחק צעירים חדשים והייתה לנשיאת חברת התיאטרון "Chiltern Shakespeare Company".

הילר נפטרה בגיל 90 בביתה שבבקונשפילד בנסיבות טבעיות.

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ונדי הילר בוויקישיתוף