יוסף גרוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסף גרוס
Joseph Gross.jpg
לידה 28 בפברואר 1934 (בן 86) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה
אוניברסיטת לונדון
אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע עורך דין, פרקליט, חוקר משפט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יוסף גרוס (נולד בתל אביב ב-28 בפברואר 1934) הוא עורך דין ישראלי, פרופסור מן המניין (אמריטוס) בפקולטה למשפטים ובפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, מייסד ויו"ר משרד עורכי הדין גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעל תואר ראשון מבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה (1955), תואר שני מטעם אוניברסיטת תל אביב (1958), ותואר שלישי (1962) מטעם אוניברסיטת לונדון. שלושת התארים במשפטים.

חבר בלשכת עורכי הדין בישראל משנת 1959, ובלשכת עורכי הדין במדינת ניו יורק משנת 1989.

בין השנים 19641979 כיהן כיועץ המשפטי של דיסקונט השקעות. בשנת 1979 ייסד משרד עורכי דין עצמאי.[1]

המשרד, שעסק בדיני חברות ושוק ההון היה מראשוני ומובילי ההנפקות הישראליות בחו"ל, והנפיק את אלסינט, אלרון ואלביט בבורסה בניו יורק.[1]

בתחילת שנת 2001 התמזג משרד עורכי הדין גרוס, חודק, גרינברג ושות', עם משרד קלינהנדלר, הלוי ושות', המשרד המאוחד נקרא גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'.

גרוס מונה למרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב בשנת 1969[2]. בהמשך היה פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים ובפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. כיהן כסגן דקאן הפקולטה למשפטים. בשנת 1978 כיהן כחוקר אורח באוניברסיטת הרווארד, ארצות הברית.

בשנת 1991 היה שותף להקמת קרן הון הסיכון תעוזה והיה בעל מניות בחברת הניהול של הקרן[3].

היה חבר ויו”ר הוועדה המייעצת לממשלה בנושא חברות ממשלתיות. כיהן במספר ועדות ממשלתיות: הוועדה לניסוח חוק החברות החדש; יו”ר הוועדה לחוק המיזוגים וההגבלים העסקיים; וחבר ועדת הרפורמה במיסים. היה יו"ר דירקטוריון במספר חברות ציבוריות: בנק כרמל, שניב וכלל גמל. כמו כן כיהן כדירקטור במספר רב של חברות, בין היתר: חברת החשמל ומפעלי ים המלח.

שימש כמרצה בפקולטה לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן, בבית הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה ובפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. הוא המנהל האקדמי של תוכנית להב לדירקטורים ונושאי משרה בכירים בפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל אביב.[4]

בשנת 2011 קיבל את אות יקיר מקצוע לשכת עורכי הדין, ובשנת 2014 זכה בעיטור Honoris Causa של לשכת עורכי הדין.

בשנת 2015 פורסם לכבודו ספר יובל, "ספר יוסף גרוס - מחקרים בדיני חברות ומשפט עסקי", בעריכתם של אהרן ברק, יצחק זמיר ודוד ליבאי.

בין הספרים הרבים שפרסם: אחריות דירקטורים ונושאי משרה, חוק החברות

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף גרוס נולד וגדל בתל אביב. בנערותו למד במדרשייה התיכונית פרדס חנה

מאחר שסיים את לימודי התיכון מוקדם יחסית החל לעבוד כמורה בבית ספר עממי בשכונת התקווה בתל אביב ובמקביל למד משפטים. לאור הצורך במורים באותה התקופה דחה הצבא את שירותו הצבאי עד לאחר לימודיו. הוא שירת בפרקליטות הצבאית, יצא לקורס קצינים, ושירת כתובע וכסנגור פיקודי[5].

בשנת 1960 היה לישראלי הראשון שזכה למלגת לימודים באוניברסיטת LSE בלונדון[6], לשם נסע ללימודי דוקטורט בהנחייתו של פרופ' לורנס גאואר, מהמובילים בתחום החברות בעולם.

גרוס נשוי לצביה גרוס, לשעבר היועצת המשפטית של משרד הביטחון. ואב לשלושה - רז, ורדית ואייל גרוס שהינו פרופסור מן המניין למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

פעילות אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1965 עד 2005 היה גרוס פרופ' מין המנין בפקולטה למשפטים ובפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, כשבין השנים 1975-1979 כיהן כסגן דיקן הפקולטה למשפטים.

בנוסף הוא היה מרצה בכיר לכלכלה באוניברסיטת בר אילן (1968-1972), פרופ' מן המניין במסלול האקדמי המכללה למנהל בפקולטה לניהול (2007-2010), מרצה מין החוץ בפקולטה למשפטים של המרכז הבינתחומי (החל מ 2006) ומרצה מין החוץ באוניברסיטת בר אילן, תוכנית אקזקיוטיב לתואר שני (החל מ 2007). מאז 1980 הוא המנהל האקדמי של הקורס להכשרת דירקטורים של להב באוניברסיטת תל אביב[7], שמכשיר מדי שנה מאות דירקטורים מהמגזר הפרטי והציבורי.

כתבי עת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עורך בפועל של "הפרקליט" בהוצאת לשכת עורכי הדין, 1962-1978

חבר מערכת ב"תאגידים" כתב עת משפטי לענייני תאגידים, מ 2005 ועד היום

תפקידים אקדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבר ועדת המינויים האוניברסיטאית, אוניברסיטת תל אביב, 1975-1979

יו"ר ועדת המשנה של המל"ג למכללות למנהל עסקים, 1979-1982

נשיא בית הדין לענייני משמעת, המכללה האקדמית ת"א יפו 1979-2001

נשיא בית הדין לעניני משמעת סטודנטים באוניברסיטת תל אביב, 1980-1983

נשיא ערכאת ערעור ושיפוט סגל אקדמי באוניברסיטת תל אביב, 1983-1989

יו"ר הועדה לתואר שני ושלישי אוניברסיטת תל אביב, 1983-1997

חבר ועדת המחקרים לפרויקט השלום, אוניברסיטת תל אביב 1980-1995

יו"ר ועדת המל"ג להענקת תואר שני במקרקעין במכללת נתניה, 2012-2013


פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' גרוס כיהן בוועדות ציבוריות רבות וביניהן:

פעילות ציבורית נוספת:

חבר בדירקטוריונים רבים של חברות ציבוריות.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חברות - החוק ותקדימיו (תאגידים, 1970).
  • Company Promoters (אוני' ת"א, 1972).
  • דיני ניירות ערך ובורסה (אוני' ת"א, 1973).
  • הדירקטור בחברה הממשלתית (משרד האוצר - רשות החברות הממשלתיות, מהד' ראשונה 1977, מהד' שנייה 1982).
  • מיסוי חברות - חברת מעטים וחברה משפחתית (המכון למחקר עסקים, אוני' ת"א, מהד' ראשונה 1979, מהד' שנייה 1980, מהד' שלישית 1986).
  • תכנון המס בניירות ערך ובהשקעות (המכון למחקר עסקים, אוני' ת"א, 1984).
  • מיסוי חברות (אוני' ת"א, 1985).
  • דיני מיסים - פרקי הוראה (4 מהדורות, 1985-1990).
  • מס ערך מוסף (יחד עם ד"ר אבי אלתר) (אגודת הסטודנטים אוני' ת"א, 1987).
  • דירקטורים ונושאי משרה (אוני' ת"א והוצאת כתר, 1989).
  • ישראל - משק וכלכלה (עורך, 1989).
  • הדירקטור - החוק והפרקטיקה (עורך) (המרכז הישראלי לניהול, מהד' ראשונה 1992, מהד' שנייה 1997).
  • מדריך למנהלי חברות (8 מהדורות, 1990-1998).
  • עקרונות דיני המיסים (תאגידים, 1999).
  • חוק החברות החדש (תאגידים, מהד' ראשונה 1999, מהד' שנייה 2000, מהד' שלישית 2003, מהד' רביעית 2007 מהד' חמישית נבו 2016).
  • דיני המס החדשים (תאגידים, 2003).
  • דירקטורים ונושאי משרה בעידן הממשל התאגידי (לשכת עורכי-הדין, מהד' ראשונה 2010, מהד' שנייה 2011, מהד' שלישית 2017).
  • עקרונות ועיקרים במיסוי הכנסה - 3 כרכים (יחד עם שגיא גרשגורן) (האוני' הפתוחה, 2011).

כן פרסם למעלה מ-170 מאמרים מקצועיים בישראל, אנגליה וקנדה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]