חורבת צונם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חורבת צונם או חורבת (א-)צֻוַּאנה[1]ערבית: אבן צור) המכונה גם העיר האבודה[2] היא אתר ארכאולוגי השוכן בגליל העליון, 6 ק"מ צפונית למעלות-תרשיחא, בין היישובים אבן מנחם וגורנות הגליל.

באתר חורבות של עיר ביזנטית ששטחה כ-15 דונם, בהן בניינים נפולים, בית בד, בורות מים, חצובים בעלי קשתות, קברים, שברי עמודים, שרידי מסגד ממלוכי וחרסים מהתקופה הרומית.[3]

בשנות ה-50 נסקר האתר על ידי יוחנן אהרוני, שמצא כי המקום היה מיושב מהתקופה הרומית ועד התקופה המוסלמית המוקדמת.[4]

האתר מהווה מוקד משיכה למטיילים, וב-2020 האתר אמור להיכנס לתוכנית העבודה של קק"ל, אך הוא צפוי להישאר "צנוע ואינטימי".[5][6] מרבית האתר מכוסה בחורש המורכב בעיקר מעצי אלון התולע וער אציל.[7] בנוסף, באתר שלולית חורף המאכלסת סוגים שונים של דו-חיים.[8]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כל מקום ואתר, ישראל: משרד הביטחון, 20, 2005, עמ' 137, ISBN 965-220-263-0.
  2. ^ תכנית אב לשטחים פתוחים, מועצה אזורית מעלה יוסף, פברואר 2018, עמ' 103.
  3. ^ תכנית אב לשטחים פתוחים, מועצה אזורית מעלה יוסף, פברואר 2018, עמ' 138.
  4. ^ יוחנן אהרוני, סקר בגליל: יישובים ישראליים וחרסיהם, ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה ד, 1956, עמ' 60.
  5. ^ שבתאי שירן, העיר האבודה, שביעי 278, עמ' 32, 27 באוקטובר 2017.
  6. ^ משה גלעדמסע בעקבות הכפרים האבודים של הגליל המערבי, באתר הארץ, 20 ביוני 2019.
  7. ^ אמנון גופר, ‏מתחת לאדמה: שלושה מקומות נסתרים בגליל, "מסע אחר".
  8. ^ תכנית אב לשטחים פתוחים, מועצה אזורית מעלה יוסף, פברואר 2018, עמ' 137.