חורבת רחבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חורבת רחבה
אין תמונה חופשית
היסטוריה
תקופות תקופת הברזל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°03′06″N 35°01′44″E / 31.051737°N 35.028828°E / 31.051737; 35.028828
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חורבת רחבה היא אתר ארכאולוגי בהר הנגב, כקילומטר מדרום לדימונה. האתר נסקר על ידי ג' קירק בין השנים 1937 ו-1938, אז נקרא האתר אום אל-טין. ב-1955 סקר את האתר הארכאולוג האמריקאי-יהודי נלסון גליק וב-1965 נסקר האתר על ידי חוליית הסקר של רודולף כהן, שקיים חפירת הצלה באתר בשנת 1974.

באתר נמצאו שרידי מצודה, שהיא חלק ממצודות הנגב שנבנו לדעת חוקרים על ידי ממלכת ישראל המאוחדת במהלך תקופת הברזל. קוטר המצודה האליפטית נע בין 60 ל75 מטרים. עובי הקירות 60 ס"מ וגובהם נשתמר לחצי מטר. חומת המצודה היא חומת סוגרים המורכבת משני קירות מקבילים המחולקים לחדרים, מהם נחשפו שמונה. גודל החדרים אינו אחיד ובתוכם נמצאו כלים משני סוגים: כלי חרס עשויים באבניים האופייניים למאה ה-10 לפנה"ס וכלי חרס גסים עשויים ביד, האופייניים לנגב. מספר החדרים כמו מיקום השער של המצודה לא נמצאו ועל גבי חלק חורבת המצודה נבנה מבנה בהתקופה הרומית או בהתקופה הביזנטית. לא נמצאו שרידי יישוב בסביבת המצודה.[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]