עוצבת הסוס הדוהר
 | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | עוצבת הסוס הדוהר |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך | חיל השריון |
| סוג | חטיבת שריון מילואים |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1962–2004 (כ־42 שנים) |
| מלחמות |
 מלחמת ששת הימים  מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי | טנקי מג"ח |
עוצבת הסוס הדוהר ("חטיבה 217", בעבר "חטיבה 520" ו"חטיבה 645") הייתה חטיבת שריון במילואים בצה"ל.
הקמת החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החטיבה הוקמה בבסיס בית דראס ב-1964 תחת פיקודו של אל"ם הרץ יזרעאלי. החטיבה נבנתה כחטיבת השריון הכבדה הראשונה של צה"ל ומנתה גדוד שרמנים 129 בפיקודו של סא"ל אריה בירו, גדוד צנטוריונים 126 בפיקודו של סא"ל ברוך הראל (פינקו) וגדוד חרמ"ש 113 בפיקודו של ריג'יק. לאחר אימון ההקמה ולפני מלחמת ששת הימים נגרע מהחטיבה גדוד טנקי השרמן והועבר לחטיבה 8 שבאותה עת הוסבה לחטיבה ממוכנת. במקומו נבנה בחטיבה גדוד טנקי צנטוריון נוסף.
מלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במלחמת ששת הימים הורכבה החטיבה משני גדודי שריון (על בסיס טנקי צנטוריון); גדוד 126 (בפיקוד אברהם רותם) וגדוד 131 (בפיקוד מוטקה להב), וכן גדוד חרמ"ש 113 (בפיקוד אריה ויינברג), פלוגת סיור ויחידות סיוע חטיבתיות. בתחילת המלחמה שימשה החטיבה עתודה מטכ"לית בפיקודו של אל"ם אלחנן סלע ובהמשך על ידי סגן מפקד החטיבה סא"ל יעקב אבן.
החטיבה נכנסה ללחימה בגזרת חצי האי סיני בבוקר ה-6 ביוני 1967, בציר ההתקדמות של אוגדה 38 כשהיא נלחמת מול כוחות שריון באזור אבו עגילה ולאחר מכן לחמה גם בג'בל ליבני. ב-7 ביוני השתלטה החטיבה על "מתחם אביריק" כחלק ממתחמי המצרים במזרח סיני. ב-8 ביוני יצאה החטיבה בתנועה מהירה לכיוון מעבר המיתלה, שם הצליחה לשבור את מאמץ ההגנה של האויב ולהגיע עד רדת החשיכה עד לתעלת סואץ. כוח מהחטיבה יצא לסייע לכוחות צנחנים באזור ראס סודר.
מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערב מלחמת יום הכיפורים השתייכה החטיבה בפיקודו של אל"ם נתן ניר לעוצבת המפץ אשר שימשה כאוגדה מטכ"לית בפיקוד מרכז, ועם פרוץ הקרבות הופנתה החטיבה כתגבורת לאוגדה 162 בחזית סיני. החטיבה הורכבה משלושה גדודי שריון (שוט קל); גדוד 113 (בפיקודו של אסף יגורי), גדוד 126 (בפיקוד גיורא קופל) וגדוד 142 (בפיקודו של נתן פירעם). בנוסף פעלו במסגרת החטיבה פלוגת סיור "כוח גינדי" (בפיקודו של יוסף-צבי (בונדי) יעקבס)[1] ופלוגה מחטיבה 55, חטיבת צנחנים במילואים[2], בפיקוד בנצי ויינר, אשר סופחה לחטיבה[3].
החטיבה הייתה חטיבת המילואים הראשונה להגיע לשטחי ההתארגנות בסיני. בבוקר ה-7 באוקטובר נתקלה החטיבה במארב גדוד קומנדו מצרי באזור בלוזה וגברה עליו, לאחר מכן כוחות החטיבה סייעו לפנות את מעוז מילאנו באזור קנטרה. כחלק ממתקפת הנגד של 8 באוקטובר שני גדודים מהחטיבה (113 ו-142) בנוסף לגדוד 430 (מחטיבה 500), קיבלו את המשימה לנוע לכיוון דרום לאורך קו התעלה תוך טיהור השטח באזור "חיזיון". בשעה 7:50 התקבלה הפקודה לתחילת המתקפה, חטיבה 500 וחטיבה 460 יצאו לכיוון צירי התקדמות מקבילים, אך על חטיבה 217 מצד שני הוטל להישאר במקום מחשש לאיגוף צפוני של המצרים. בשעה 9:00 התברר שחטיבה 460 התקדמה אל מול מעט התנגדות, כך שחטיבה 217 התחילה אף היא להתקדם דרומה. כשעה מאוחר יותר נתקלו כוחות חטיבה 460 בהתנגדות עזה באזור גשר פירדאן מצד כוחות הדיוויזיה המצרית השנייה שהיו מוכנים להתקפת הנגד ונערכו בעמדת מגננה.
שלושת הגדודים הכפופים לחטיבה נכנסו למתחם באזור גשר פירדאן בסביבות שעה 14:30. גדוד 142 ו-113 נעו בקידמה עם גדוד 430 כעתודה מאחור, עם ההתקדמות גדוד 142 ניתקל באש מצרית ונעצר, כתוצאה מבלבול ברשתות הקשר נעצר גם גדוד 430 מאחוריו, רק גדוד 113 המשיך בשעיטה קדימה. באופן זה נכנס גדוד 113 לבדו למתחם המצרי בין שתי חטיבות חי"ר בקו הראשון וחטיבה שלישית בקו השני, תוך דקות מתחילת ההתקלות ספג הגדוד 32 הרוגים ו-18 טנקים הושמדו. הטנק של מפקד הגדוד אסף יגורי נפגע והצוות יצא, תפס מחסה ולבסוף נפל בשבי המצרי. בשעה זו התחילה התקפת הנגד המצרית וכוחות החטיבה הצליחו לבלום אותה, אך בהמשך נסוגו צפונה אל מול מתקפה נוספת.
בימים הבאים עמדו כוחות החטיבה באגף הצפוני של האוגדה והמשיכו להגן אל מול התקפות מצריות. ב-17 באוקטובר יצאה החטיבה לפעולת כנגד חטיבת שריון ה-25 המצרית שנעה ממזרח לאגם המר הגדול והשמידה אותה, בהמשך אותו הלילה השתתפה החטיבה בצליחת התעלה יחד עם כוחות האוגדה. למחרת, ב-18 באוקטובר השתתפה בקרב במחנות אבו סולטאן. ובהמשך במאמץ הצה"לי שהוביל לבסוף לכיתור הארמייה השלישית של מצרים.
מלחמת לבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מלחמת לבנון הראשונה הורכבה החטיבה משלושה גדודי טנקי מג"ח - גדודים 8132, 7018 ו-43[4], גדוד 7018 בפיקוד סא"ל יוסף מורג, גדוד 8132 בפיקוד סא"ל מרדכי טרוטש, גדוד 43 בפיקוד סא"ל גיורא טיקוצ'ינסקי, ופלוגת ג'יפים. החטיבה בפיקודו של אל"ם אמציה אטלס הוכנסה ללחימה ביום האחרון תחת אוגדה 880. היא הופקדה על סיוע לחילוץ הכוחות בקרב סולטאן יעקוב, בבוקר היא כבשה את טלעת אבו עמר מידי גדוד חיל רגלים סורי שישב במקום והמשך התקדמותה נעצר עם כניסת הסכם הפסקת האש לתוקפו.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- באפריל 2004, לאחר פירוק החטיבה אימצה חטיבה 130 את תג היחידה ולקחה על עצמה לשמר את מורשת הקרב של חטיבה זו ואת זכר נופליה.
- בפארק עוצבות השריון שבלטרון נמצא "אתר הנצחה לחטיבה 217", אנדרטה לזכר חללי החטיבה בכל מערכות ישראל.
מפקדי החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| הרץ יזרעאלי | 1964–1965 | |
| מנדי מרון | 1965–1966 | לימים נספח צה"ל בארצות הברית |
| אריה שחר (שוורצמן) | ||
| אלחנן סלע | 1967 | מפקד החטיבה במלחמת ששת הימים |
| יעקב אבן | החליף במהלך מלחמת ששת הימים את אלחנן סלע. | |
| אריה שחר (שוורצמן) | ||
| נתן ניר | מפקד החטיבה מלחמת יום הכיפורים, לימים ראש מטה פיקוד צפון | |
| גיורא חייקה | 1974–1976 | לימים מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה |
| דוד כהן | ||
| דן ורדי | לימים מפקד עוצבת הפלדה | |
| גיורא בירן | ||
| אמציה אטלס | ||
| יחיעם ששון | 1983–1985 | |
| גלעד ידיד | ||
| ישי וקסלר | ||
| אורי אגמון | 1989–1991 | לימים מפקד אוגדה 252 |
| משה כהן | ||
| עוזי מוסקוביץ' | 1998–2001 | לימים ראש אגף התקשוב |
| יוני צור | 2001–2004 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עמוד החטיבה באתר יד לשריון
- אתר הנצחה לחטיבה 217, לטרון (יער העוצבות), באתר "יזכור"
- הקרב במחנות אבו סולטאן, באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מתוך סדרי הכוחות של אוגדה 162.
- ^ אילן כפיר, "האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו'", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1982, כרך רביעי-"צנחנים", עמוד 150.
- ^ עמירם אזוב, "צליחה, 60 שעות באוקטובר 1973", הוצאת דביר, 2011, עמוד 86.
- ^ מהלך הקרב באתר קרב סולטן יעקוב
