יעקב אבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יעקב אבן
אין תמונה חופשית
תאריך לידה 17 ביולי 1933 (בן 83)
מקום לידה עמק הירדן, ארץ ישראל
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1951 - 1983
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
עיטורים
צל"ש אלוף  צל"ש אלוף
תפקידים אזרחיים
קונסול כללי בלוס אנג'לס, מנכ"ל משרד התחבורה, יו"ר דירקטוריון חברת הפחם הלאומית

יעקב (ג'קי) אבן (אפשטיין) (נולד ב-17 ביולי 1933, כ"ג בתמוז התרצ"ג) איש צבא ומנהל ישראלי, השתחרר בדרגת אלוף מצה"ל.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב אבן נולד בעמק הירדן ב-1933 בשם יעקב אפשטיין. את ילדותו עשה בחיפה. בשנת 1951 התגייס לצה"ל ושובץ בחיל השריון. בשריון עבר אבן הכשרה כלוחם וקורס מפקדי טנקים. בהמשך השלים קורס קצינים ושימש כמפקד מחלקה בגדוד 82 של חטיבה 7. נסע לצרפת ללמוד על טנקי AMX-13. ב-1956 הדריך קורסי פיקוד בבית הספר לשריון, ערב מלחמת סיני השתתף במבצע הונאה שכלל תנועת כוחות מאזור חולדה לגבול הירדני, במלחמה פיקד על פלוגת טנקי שרמן שהורכבה מחניכי בית הספר. הפלוגה נקראה לתקוף את רצועת עזה ובפיקודו של אבן כבשה את כל הרצועה מצפונה ועד דרומה, כשבדרכה משמידה שמונה מוצבים מצרים מבוצרים. אבן, שנפצע פעמיים בקרב ברפיח זכה לאחר המלחמה בצל"ש מאלוף פיקוד הדרום. לאחר המלחמה היה קצין הטנקים של גייסות השריון וכתב את תורת הלחימה החדשה של החיל. בהמשך שירת כקצין אג"ם של חטיבה 7 והיה חניך במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה.

ב-1965 עמד בראש משלחת חשאית לגרמניה שנשלחה לקלוט את טנקי הפטון שנמכרו לצה"ל דרך נאט"ו. לאחר שובה של המשלחת לישראל עמד בראש הגדוד החדש שהוקם, חטיבה 7#גדוד 79 במסגרת חטיבה 7.

במלחמת ששת הימים שימש כסגן מפקד חטיבה 520 ("עוצבת הסוס הדוהר"), חטיבת טנקי צנטוריון. במהלך הלחימה התמנה למח"ט במקומו של אלחנן סלע, החטיבה בפיקודו ניהלה קרבות שריון בחצי האי סיני, כבשה את מעבר המיתלה והגיעה עד תעלת סואץ וראס סודר. לאחר המלחמה נסע לארצות הברית להכשרה בקורס שריון מתקדם בפורט נוקס.

ביוני 1969 התמנה אבן למפקד חטיבה 7, ובכך היה למפקדה הראשון שהחל את דרכו כלוחם בחטיבה ועשה בה את כל שורת תפקידי הפיקוד. במלחמת ההתשה שימשה החטיבה עתודה של המטה הכללי ולחם עמה בחזית המצרית. בשנים 1971-1972 שירת כמפקד בית הספר לשריון בג'וליס.

במלחמת יום הכיפורים שימש מדריך בפו"ם ובמינוי חירום היה סגן מפקד אוגדה 143 בפיקודו של אריק שרון, אבן פיקד על כוחות מהאוגדה בקרבות קשים בחזית המצרית והיה אחראי לניהול צליחת התעלה. לאחר המלחמה מונה למפקד האוגדה, ובשנים 1976–1977 שימש סגן מפקד פיקוד הדרום. בשנים 1978 עד 1979 למד במכללה הבריטית לביטחון בלונדון (Royal College of Defense Studies).

ב-1980 קודם לדרגת אלוף ומונה למפקד המכללה לביטחון לאומי, וב-1983 השתחרר מצה"ל.

בשנים 1983–1986 כיהן כקונסול כללי בלוס אנג'לס שבארצות הברית. ב-1989 מונה למנכ"ל משרד התחבורה תפקיד בו שימש עד 1993 בתקופה זו שימש גם כיו"ר מועצת המנהלים של רשות שדות התעופה ויו"ר צוות ההיגוי של חברות אל על וצים. בין השנים 19992002 כיהן כיו"ר דירקטוריון חברת הפחם הלאומית. במשך 18 שנים שימש כמנכ"ל החברה הכלכלית של עירית חולון, בין הפרויקטים בהם עסק היה פרויקט בנה ביתך, ייסוד המדיטק, פארק תעשיות הייטק באזור התעשייה שבדרום העיר ובניית מוזיאון העיצוב חולון.

ב-2012 יצא לאור הספר "בנקודת הכובד - המצביאות בחזית התעלה במלחמת יום הכיפורים", שכתב יחד עם שמחה מעוז, עוזרו במלחמת יום הכיפורים. הספר מנתח את אירועי החזית המצרית במלחמה. על ספרו זכה בפרס מולדובן לספרות צבאית.

בשנת 2014 זכה לתעודת הערכה מטעם הרמטכ"ל, באתר הגבורה על פועלו במלחמת יום הכיפורים ועל תרומתו לביטחון מדינת ישראל

נשוי לאסתר ואב לארבעה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]