טלוסטה
| |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| אובלסט |
 טרנופול | ||
| תאריך ייסוד | 1654 | ||
| שטח | 2.506 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיירה | 547 (2001) | ||
| ‑ צפיפות | 218.28 נפש לקמ"ר (2001) | ||
| קואורדינטות | 48°51′00″N 25°43′41″E / 48.85°N 25.728°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
  | |||
טלוסטה או טלוסט (ביידיש: טלוסטאַ, טלוסט או טויסט; בפולנית: Tłuste; באוקראינית: Товсте, "טוֹבְסְטֶה"; ברוסית: Толстое, "טוֹלְסְטוֹיֶה") היא עיירה בנפת הוסיאטין שבמחוז טרנופול באוקראינה, כ-80 ק"מ מדרום לעיר טרנופול.
תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
טלוסטה נזכרת מהמאה ה-16, עת הייתה עיר בבעלות אצולה, ומהמחצית השנייה של המאה ה-16 הוענקו לה זכויות כלכליות שונות. בחלוקת פולין בסוף המאה ה-18 נכללה העיירה בתחום גליציה האוסטרית, ולאחר מלחמת העולם הראשונה נכללה בתחום הרפובליקה הפולנית השנייה. בזמן הכיבוש הרוסי במלחמת העולם הראשונה נגרם לעיירה נזק רב.
יהודי היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודים התיישבו בעיירה בסוף המאה ה-17, ואלו נטלו חלק מרכזי בפיתוחה הכלכלי. בשנות השלושים של המאה ה-18 פעל בעיירה הבעל שם טוב ועד למלחמת העולם השנייה אף נשתמרה בעיירה מצבת אמו שרה[1], ומאז התאפיינה העיירה בצביון חסידי
המשורר שמשון מלצר שנולד בעיירה הטיב לתאר את בית הקברות הישן בטלוסטה שבו קבורה שרה. הרי לפניכם קטע מהשיר :
בבית הקברות הישן הקברים צפופים-צפופים, זרועים כפרחי השדה ציונים כפופים-כפופים. עלו עשבים בלחיה של כל אבן בכות וגלעד, כסתה ירוקה כל לפ"ק ובלעה הפאנו"נים כמעט.
בבית הקברות הישן רק אחת יחידה מצבה עומדת ישר זקופה, לא כפופה וגחונה משיבה; העשב מסביב לה ירוק ופרה ללחכו אין ניגשת, כי זו מצבתה של שרה הצדקת אמו של הבעש"ט. [2]
תושבי העיירה התחלקו בין חסידויות צ'ורטקוב, ויזניץ וקופיטשניץ[3]. בשנת 1880 נמנו בעיירה 2,157 יהודים, ועם חיבורה של העיירה לקו מסילות הברזל בסוף המאה ה-19 השתפר מצבם הכלכלי של יהודיה.
לאחר מלחמת העולם הראשונה נקלעו יהודי היישוב למצב כלכלי חמור. בין מלחמות העולם היגרו חלק מיהודי היישוב למדינות דרום אמריקה, ובעיירה נמנו כ-1,700 יהודים. בשנים אלה התקיימה בעיירה פעילות ציונית ענפה, לצד פעילות של אגודת ישראל. בשנות השלושים של המאה ה-20 סבלו יהודי העיירה מהתנכלויות אנטישמיות גוברות והולכות כלפיהם מצד שכניהם האוקראינים והפולנים.
בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם כיבוש העיירה בידי הסובייטים בספטמבר 1939, היא הפכה לנקודת מעבר לפליטים יהודים ממערב פולין שניסו להגיע לרומניה, והקהילה המקומית ביישוב התגייסה לעזרתם. בתקופה הסובייטית הולאמו עסקי היהודים בעיירה, ונאסרה בה הפעילות הציבורית היהודית, תוך הגליית חלק מהפליטים היהודים במקום לעומק ברית המועצות.
למחרת נסיגת הסובייטים מהעיירה לאחר פרוץ מבצע ברברוסה, ביום 7 ביולי 1941, ערכו האוקראינים פוגרום ביהודי הכפרים הסמוכים לטלוסטה, בו רצחו כ-200 איש. ב-9 ביולי 1941 נכנסו לעיירה כוחות הצבא ההונגרי, ואלו הסבו את בית המדרש המקומי לאורוות סוסים, וחטפו יהודים לעבודות כפייה. ב-1 באוגוסט 1941 הובאו לעיירה כ-2,000 יהודים שגורשו בידי ההונגרים מקרפטורוס, ויהודי העיירה התגייסו לעזרתם בתקופה שבה הוחזקו במקום.
עם העברת העיירה לשליטה גרמנית ישירה, ב-1 בספטמבר 1941, הטילו אלו גזירות שונות על יהודיה, ובהן חובת ענידת סרט זרוע, הגבלות תנועה, חובת מסירת דברי ערך וסכומי כופר וחובת ביצוע עבודות כפייה, בתיווך יודנרט שמונה במקום. בהמשך שולחו יהודים מהעיירה למחנות עבודה, בהם הועסקו בעבודות פרך, בתנאי רעב ותוך רצח חלקם. ביולי 1942 שולחו להשמדה כ-200 יהודים מהעיירה שהוגדרו כ"בלתי יעילים". במקביל הובאו לעיירה יהודים מיישובי הסביבה.
ב-5 באוקטובר 1942 ערכו שוטרים גרמנים ואוקראינים אקציה שנייה בעיירה, בה שילחו כ-1,000 יהודים למחנה ההשמדה בלז'ץ, ורצחו כמה מאות יהודים ברחובות העיירה, ובהם תינוקות רבים. בהמשך הובאו לעיירה יהודים נוספים, לאחר שהיא הוכרזה כאחד מארבעת היישובים היחידים בנפת צ'ורטקוב בהם עוד הותר ליהודים להתגורר. במהלך החורף שלאחר מכן מתו רבים מיהודי העיירה ברעב וממגיפות, וכן נרצחו יהודים רבים באופן אקראי בידי אנשי גסטאפו.
במחצית הראשונה של 1943 שולחו יהודים רבים מהעיירה לבית הסוהר המרכזי בצ'ורטקוב, וממנו שולחו להשמדה. באפריל 1943 הוקמו מספר מחנות עבודה בכפרים שבסביבת העיירה, בהם הוחזקו כ-1,500 יהודים. ב-27 במאי 1943 לפנות בוקר ערכו השוטרים הגרמנים והאוקראינים אקציה שלישית בעיירה, בה רוכזו כ-3,000 יהודים בכיכר המרכזית בה, ומשם נלקחו בקבוצות לבית העלמין היהודי המקומי, בו נרצחו בירי. בנוסף, נרצחו ברחובות העיירה כ-800 יהודים שניסו להסתתר או להימלט.
כעבור שבוע רוכזו כ-3,000 היהודים שנותרו בעיירה בגטו צפוף וסגור שהוקם בה, בו הוחזקו בתנאי רעב. ב-6 ביוני 1943 פשטו על הגטו שוטרים גרמנים ואוקראינים, וערכו בו אקציה אלימה, תוך רצח למעלה מ-1,000 יהודים בשטח בית העלמין המקומי. ב-9 ביוני 1943 הועברו אחרוני יהודי הגטו לצ'ורטקוב, וטלוסטה הוכרזה באופן רשמי כ"נקייה מיהודים". יהודים מעטים מהעיירה שהצליחו להימלט לרומניה הוסגרו בידי המשטרה הרומנית לגרמנים, ואלו רצחו אותם במקום. היהודים שעוד נותרו במחנות העבודה החקלאיים שבסביבת העיירה סבלו מתקיפות מצד האיכרים האוקראינים, וממעשי רצח תכופים של עובדים "בלתי יעילים" בידי הגרמנים. בתחילת 1944 רצחו השוטרים האוקראינים את רוב היהודים שעוד נותרו במחנות אלו. כ-100 יהודים שנותרו באחד המחנות נרצחו בידי הגרמנים לאחר נסיגתם, באמצעות הפצצה אווירית.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג' לינדנברג (עורך), ספר טלוסטה, תל אביב: ארגון יוצאי טלוסטה והסביבה בישראל ובארצות הברית, 1965
- אברהם סטופ, לדמותה של טלוסטה היהודית: אונדזער שטעטל, תשכ"ו-1965.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "טלוסטה", באתר JewishGen (באנגלית)
- Tłuste Tovste, אתר רחב היקף על טלוסטה (באנגלית) שהוקם ומתוחזק על ידי מר דוגלס הייקל:
- טלוסט: סקירה מפורטת (באנגלית)
- ההיסטוריה של טלוסט: ציר זמן (באנגלית)
- היסטוריה של הקהילה היהודית בטלוסט (באנגלית)
- ספר יזכור לקהילת טלוסטה, בספריית העיר ניו יורק
- טלוסטה באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- "טלוסטה", באתר השטעטל הווירטואלי
- אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין (אנ'), טלוסטה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 841–843), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- טלוסטה: מידע ותמונת האנדרטה בבית העלמין קריית שאול, באתר חברה קדישא
- רוחמה אלבג, "הוי טלוסט, עיירה זערערת שלי!", באתר הארץ, 14 באפריל 2009
טלוסטה (אוקראינה), דף שער בספרייה הלאומית
