טיוטה:דת באימפריה המונגולית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הדת באימפריה המונגולית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האליטה המונגולית ורובם של הנווודים היו שאמאניסטים, וכן גם משפחת המלוכה מימי ייסוד האימפריה. עם זאת, המונגולים היו מאוד סובלניים כלפי רוב הדתות, ולרוב גם סגדו למספר דתות ביחד. כדי למנוע סכסוכים בין הדתות הרבות, קבע ג'ינגיס חאן חוקה שתבטיח חופש דת מוחלט, אף שהוא עצמו היה שאמניסט כאמור. תחת הנהגתו, כל מנהיגי הדת היו פטורים מלשלם מסים.

בפועל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלל אורח החיים הנוודי, היה מספר קטן מאוד של בתי תפילה למיניהם. למרות זאת, תחת שלטונו של אוגדיי חאן נבנו מספר פרויקטים בבירה המונגולית חרחורין. בנוסף לארמונות, אוגדיי בנה בין היתר בתי תפילה לבודהיסטים, למוסלמים, לנוצרים ולדאואיסטים. הדת השלטת באותה תקופה בבית המלוכה של אוגדיי הייתה הנצרות, שכן אשתו של אוגדיי הייתה נוצריה, וכמו כן גם נשותיהם של אחיו של אוגדיי.

החאנים עצמם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפועל רוב החאני'ם היו מוסלמים, ובנו מסגדים, והושפעו רבות מהאופי המוסלמי, דבר שמתבטא גם בבניה שלהם.

באימפריה המוגולית.[עריכת קוד מקור | עריכה]

שליטי האימפריה המוגולית היו מוסלמים וגם חלק מנתיניהם. עם זאת, רבים אחרים, מפשוטי העם ועד פקידים בכירים, היו הינדואים. למעשה, כבר הקיסר הרביעי בשושלת, ג'האנגיר, היה בן לאם הינדואית. כשבאבור הראשון יסד את האימפריה, הוא לא הדגיש את השתייכותו הדתית המוסלמית, אלא יותר את מורשתו הטורקית. (השם "מוגול" הופיע ככל הנראה במאה ה-19. הוא נגזר ככל הנראה מ"מונגול" - ענף אחר בעץ המשפחה של באבור).

תחת שלטונו של אכבר שייסד השקפה מוסלמית חדשה "תורת האור האלוהי" (דין-אי-אילאהי), התרחק מהעולמאא' הסוני והתקרב למסדר צ'ישטי הסופי, ביטל בית המשפט את ה"ג'יזיה", המס על לא-מוסלמים, ואת לוח השנה המוסלמי הירחי לטובת לוח שנה שמשי, שהתאים יותר לחקלאות. שינויים אלו בוטלו מאוחר יותר על ידי נינו אורנגזב, שנודע כמוסלמי בעל השקפות שמרניות, אך גם תחת אורנגזב, רבע מנסיכי חצר המלכות היו הינדואים.