טירת שלום
 | |
| הנחת אבן הפינה לטירת שלום, 1933 | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר |
נס ציונה  |
| תאריך ייסוד |
1930 |
| קואורדינטות | 31°54′41″N 34°47′07″E / 31.91129749°N 34.78520393°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   טירת שלום  מפת __ נס ציונה מצפון: __ ראשון לציון ממזרח: __ באר יעקב, __ מועצה אזורית גזר מדרום: __ רחובות ממערב: __ מועצה אזורית גן רווה | |
  | |
טירת שלום הוא מושב עובדים של יוצאי תימן שהוקם בשנת 1930 על אדמות הקרן הקיימת ובסיוע המרכז החקלאי של ההסתדרות[1] ועזרה כספית של קרן היסוד. בשנת 1959 הפך המושב לשכונה חקלאית בתחומה של נס ציונה ואחר כך לשכונה בעיר. המושב נקרא על שמו של גדול משורריה היהודים של תימן, שלום שבזי. לרגל שנת ה-95 לייסוד השכונה, נכתב ספר בשם "עלי גבעה שם בשפלה", המתאר את הקמתה וסיפורה הייחודי[2].
אברהם בן יוסף (מזרחי) היה מהמייסדים הראשונים אשר יחד עם עוד 21 משפחות התיישבו בגבעות טירת שלום. במלאת 90 שנה לנס ציונה הוזמן אברהם בן יוסף על ידי ראש המועצה דאז שמיד לקבלת תעודת הוקרה על פועלו. הקרן הקיימת הכינה את התשתיות להקמת היישוב, וערכה מיפוי וחלוקה לנחלות ויחידות אדמה לבעלי מקצוע, קדחו באר מים. אדמת הכורכר לא צלחה לחקלאות, לכן התפרנסו רוב התושבים מעבודה בפרדסי איכרי נס ציונה והאזור, חלק מהנשים עבדו במשק בית בבתי האיכרים ובעיקר באריזה בעונת קטיף ההדרים. בשנת 1937 וכן בשנת 1946 הצטרפו עוד מתיישבים למושב, כאשר הוותיקים הפרישו בנדיבות אדמות לטובת המתיישבים החדשים על מנת שהיישוב ייבנה ויגדל. בשנת 1930 ישרה הקרן הקיימת את השטח של המושב ועד אוגוסט הספיקו כבר חלק מהמתיישבים להקים צריפים זמניים למגורים עד קבלת תקציב לבניית בתי קבע[3]. כבר בתחילת 1931 השתתפו נציגים של המושב בוועידה הדתית של התימנים[4] וביולי 1931 החלה בניית 23 בתי קבע שכללו כל אחד שני חדרים ומטבח[5]. הבנייה הסתיימה בפסח תרצ"ב (1932)[6].
ב-20 ביולי 1933 הכירו השלטונות המנדטוריים באופן רשמי בשם המושב "טירת שלום"[7]. אולם עד יולי 1938 טרם נסלל כביש גישה למושב מהכביש הראשי המחבר את נס ציונה לרחובות[8] וטרם הוקם במקום בית ספר[9]. בפברואר 1939 הונחה אבן פינה לבית הספר במושב, אך עד 1947 עדיין לא נסלל כביש[10] ותלונות על הזנחת התשתיות במושב נמשכו עד סוף שנות ה-50[11]. בסוף 1948 היה המושב במצב קשה. בסיוע המרכז החקלאי שוקם המושב, הוקמו בו לולים וגינות ירק[12]. לאחר קום המדינה הקצו לטירת שלום 600 דונם אדמה פורייה מנכסי הנפקדים, ולאחר שנים של הכנת האדמה לנטיעה, נטעו פרדסי הדרים כשכל מתיישב קבל 8 דונם פרדס לפרנסתו.
בתחילת המרד הערבי הגדול סבל המושב מיריות תכופות מכיוון בית ערבי סמוך[13]. באוקטובר 1937 נרצח בשנתו אליהו שרעבי, ילד בן 11, בהתקפה של ערבים על המושב[14]. באוקטובר 1938 נרצח מזכיר המושב, ישראל תם[15]. ביולי 1948 נהרג אבנר בן יהודה עם שני בניו בפיצוץ מוקש[16].
בבחירות לאספת הנבחרים באוגוסט 1944 היו בטירת שלום 142 בעלי זכות בחירה וכמעט כל המצביעים הצביעו למפא"י[17]. גם בבחירות לאספה המכוננת בשנת 1949 זכתה מפא"י לרוב גדול (77%), כאשר הליברלים קיבלו את רוב הקולות הנותרים (16%)[18].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אבן פינה לבית הספר בטירת שלום, דבר, 2 בפברואר 1939
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בוחר תימני, דבר, 7 ביולי 1937
- ^ לקראת חגיגות ה-95: בטירת שלום עובדים צאצאי המייסדים על כתיבת ספר היסטורי., באתר nessziona.net
- ^ רחובות - עבודתה של הקה"ק, דבר, 25 באוגוסט 1930
- ^ הוועידה הדתית של התימנים, דבר, 4 בפברואר 1931
- ^ נס ציונה - בעבודה, דבר, 13 באוגוסט 1931
- ^ טירת שלום, דבר, 16 ביוני 1932
- ^ אישור שמות, דבר, 24 ביולי 1933
- ^ יסורי עבודה בנס ציונה, דבר, 12 ביולי 1938
- ^ ישראל ישעיהו, לשאלת חינוך ילדי התימנים, דבר, 7 באוקטובר 1938
- ^ זעקת מושב התימנים טירת שלום, דבר, 18 בספטמבר 1947
- ^ ש. גורן, טירת שלום - מכתב למערכת, דבר, 26 במאי 1959
- ^ טירת שלום, דבר, 16 במאי 1950
- ^ ירו על כפר אהרון וטירת שלום, דבר, 4 באוקטובר 1936
- ^ איך נרצח אליהו שרעבי, דבר, 17 באוקטובר 1937
- ^ ז. מסתרי, ישראל תם, דבר, 29 בנובמבר 1938
- ^ 3 נהרגו במוקש בנס־ציונה, המשקיף, 7 ביולי 1948
- ^ תוצאות הבחירות לאסיפת הנבחרים, דבר, 3 באוגוסט 1944
- ^ נבחרה האסיפה המכוננת למדינת ישראל, דבר, 26 בינואר 1949