טפוטפואטאה מראי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טפוטפואטאה
Taputapuātea
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
טיקי על המראי בטפוטפואטאה
טיקי על המראי בטפוטפואטאה
מדינה צרפתצרפת  צרפת
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2017, לפי קריטריונים 3, 4 ו-6
שטח האתר 2,124 הקטאר (אתר מורשת עולמית) עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 16°50′11″S 151°21′32″W / 16.836320°S 151.358819°W / -16.836320; -151.358819
(למפת פולינזיה הצרפתית רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
נוף של מראי במתחם הארכאולוגי של טפוטפואטאה, שוחזר בשנת 1994

טפוטפואטאה מראיצרפתית Marae de Taputapuātea) הוא מתחם מראיות (אנ') (אתרי פולחן פולינזים) גדול ליד היישוב אופואה (Opoa) השייך לקומונה טפוטפואטאה, בחוף הדרומי-מזרחי של האי רייאטאה (אנ') בפולינזיה הצרפתית. האתר כולל מספר מראיות ומבני אבן אחרים ונחשב בעבר למקדש המרכזי ולמרכז הדתי של מזרח פולינזיה. בשנת 2017 הוכרז אזור טפוטפואטאה אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, כאשר המראי של טפוטפואטאה, מרכז פוליטי, טקסי ואתר קבורה, תואר כליבה של האתר.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור הקדוש של כף מטאהירה-אי-טא-ראאי (Matahira-i-te-ra'i) נקרא טה פו (Te Po), "שם שוכנים האלים". המראי המקורי הוקדש לטאיארואה (אנ'), אל הבריאה במיתולוגיה של טהיטי. בסופו של דבר הוא הפך לאתר פולחן של 'אורו (אנ'), אל החיים והמוות. על פי האגדה, בנה הירו, צאצא של 'אורו, את המראי, והעניק לו את השם טפוטפואטאה, "קורבנות מרחוק". התוף טאימואנה (Ta'imoana) שימש במהלך הקורבנות האנושיים. הסלע הלבן טה פפטה-או-רואה (Te Papatea-o-Ru'ea) בחוף הסמוך שימש להכתיר את הצ'יפים של רייאטאה עם חגורת הנוצות האדומה מארו-'אורה (maro 'ura). פסל האל בגובה מטר נקראה 'אורו-מארו-'אורה, אורו של חגורת הנוצות האדומה. טפוטפואטאה הפכה למרכז של רשת מסעות עם התפשטות פולחן 'אורו.

המראי כבר היה קיים בשנת 1000 לספירה עם התרחבות משמעותית לאחר תקופה זו. המראי היה אתר למידה שבו התאספו כוהנים ונווטים מכל רחבי האוקיינוס השקט כדי להקריב קורבנות לאלים ולשתף את הידע שלהם על אילן היוחסין של היקום, וניווט במרחבי האוקיינוס.

ברית המכונה טי'אהואוטאה (Ti'ahuauatea) הוקמה עם האיים שמסביב תוחמים את אלה שממערב לרייאטאה, טה אוטאה (Te Aotea), ואלה ממזרח, טה אורי (Te Aouri). ברית זו כללה את איי קוק, איי אוסטרל, קפוקאפקאה בהוואי וטפוטפואטאה בניו זילנד. מראי חדשה הוקמה על כל אחד מהאיים הללו כאשר סלע נלקח מטפוטפואטאה, רייאטאה, כדי לשמש כזיקה רוחנית. כוהני 'אורו מהאיים התכנסו כאן מעת לעת והשתתפו בהקרבת קורבנות אנושיים ל'אורו.

עם זאת הברית נשברה לבסוף כשפרצה לחימה בכינוס ושני הכוהנים הגדולים המובילים המייצגים את הברית נהרגו. אנשי אאו-טאה (Ao-tea) נמלטו מהאי, ועזבו דרך המעבר בשונית של טה אווא-רואה (Te Ava-rua) ולא דרך המעבר הקדוש של טה אווא-מו'אה (Te Ava-mo'a), שנחשב סימן רע. בשנת 1995 נעשה ניסיון לרפא את עוול זה.

בסביבות 1763, תקפו לוחמים מבורה בורה את האי, הביסו את הכוהן טופאיה (אנ'), ובזזו את האי. זה כלל הרס של בתי האל בטפוטפואטאה, הרס הרציף וכריתת העצים המוגנים.

ג'יימס קוק, ג'וזף בנקס, דניאל סולנדר (אנ') וטופאיה הגיעו על סיפון אה"מ אנדוור ב-20 ביולי 1769, כדי להשתלט על רייאטאה, טהאהא (אנ'), הואהינה (Huahine) ובורה בורה בשם ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת. נראה היה שזה היה שיאה של נבואה שחזה הכוהן המכשף ווייטה לפיו יגיע עם חדש שלא על סירת שלחים וישתלט על האיים.

מחקר ושיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשטה רנגי הירואה ביקר בטפוטפואטאה בשנת 1929, גברו רגשותיו בשל המצב השומם והנטוש שבו מצא את המראי הגדול הזה והוא כתב:

עליתי לרגל לטפוטפו-אטאה, אך המתים לא יכלו לדבר איתי. זה היה עצוב עד סף דמעות. הרגשתי חרטה עמוקה, חרטה על - לא ידעתי מה. האם בגלל ההקשה על תופי המקדש או צעקת האוכלוסייה כשהמלך הועלה לגובה? האם זה היה בגלל הקורבנות האנושיים של פעם? זה לא היה בשל אף אחד מאלה בנפרד, אלא בשל משהו שעומד מאחורי כולם, איזו רוח חיה ואומץ אלוהי שהיו קיימים בתקופות קדומות שטפוטפו-אטאה היה סמלם האילם. זה היה משהו שאנו הפולינזים איבדנו ואיננו יכולים למצוא, משהו שאנו מייחלים לו ולא נוכל לשחזר. הרקע בו נוצרה אותה רוח השתנה מעבר לשיקום. רוח הנשייה העגומה שטפה את אופואה. עשבים זרים צמחו מעל החצר הבלתי מטופחת, ואבנים נפלו מהמזבח הקדוש של טפוטפו-אטאה. האלים עזבו מזמן.

השרידים הארכאולוגיים של טפוטפואטאה מראי שוחזרו בשנת 1994 והעבודה לשימור האתר נמשכת.

האגודה Na Papa E Va'u Raiatea היא עמותה תרבותית שהוקמה על ידי אנשי אופואה הפועלים לשימור טפוטפואטאה מראי. בזכות עבודתה, טפוטפואטאה מראי נוספה לרשימת אתרי המורשת העולמית מאז 9 ביולי 2017. העמותה יוצרת ומחייה קשרים בין קהילות המשולש הפולינזי ברחבי אזור האוקיינוס השקט.

אתר המורשת העולמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר המורשת העולמית שטפוטפואטאה מראי במרכזו משתרע על שטח של 21.24 קילומטרים רבועים הכוללים שני עמקים מיוערים, חלק מהלגונה ושונית אלמוגים ורצועת אוקיינוס פתוח. שטח זה מוקף באזור חיץ של 33.63 קילומטרים רבועים.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]