כיכר קרייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כיכר קרייר
Place de la Carrière
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
כיכר קרייר
כיכר קרייר
מדינה צרפתצרפת  צרפת
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1983, לפי קריטריונים 1, 4
קואורדינטות 48°41′45″N 6°10′54″E / 48.695833°N 6.181667°E / 48.695833; 6.181667
פרט ממזרקה בפינה הדרום-מזרחית

כיכר קריירצרפתית: Place de la Carrière, מילולית "כיכר הקריירה") היא כיכר עירונית במרכז העיר נאנסי בצפון-מזרח צרפת. מאז 1983 המתחם המרכיב את "כיכר סטניסלאס, כיכר קרייר וכיכר אליאנס" רשום כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.[1]

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכיכר ממוקמת צפונית-מערבית לכיכר סטניסלאס המרכזית בעיר העתיקה. כיכר סטניסלאס וכיכר קרייר מחוברים דרך רחוב ארה (Rue Héré) ומופרדים מבחינת התכנון העירוני על ידי שער הניצחון של ארה (Arc Héré). כהרחבה של רחוב ארה, הכיכר מהווה ציר חזותי בין ארמון הדוכס ל"ארמון הממשל" (Palais du Gouvernement).

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת הדוכסות שימשה הכיכר הארוכה לאימון סוסים ושימשה כזירת תחרות הפלה ברומח וטורנירים. מכאן שמה של הכיכר, "Carrière", שפירושו מסלול מרוצים, המקור למילה "קריירה" המשמשת מתחילת המאה ה-19 לתאר גם את מסלול הקידום המקצועי של אדם.

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכיכר המוארכת מחברת את העיר העתיקה עם העיר החדשה של המאה ה-18, שהוקמה על ידי סטניסלאב לשצ'ינסקי דוכס לורן. הצדדים המערבי והמזרחי גובלים בשתי שורות של עצי טיליה. קיר נמוך מקיף את הכיכר, הפינות נוצרות על ידי ארבע מזרקות עם דמויות ילדים. בקצוות הדרומיים והצפוניים גדר ברזל יצוקה גבוהה תוחמת את הכיכר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיכר קרייר החדשה (Place Neuve Carrière) נוצרה במאה ה-16 כאשר הוגדלו הביצורים של העיר מימי הביניים, ואצילי נאנסי בנו בה את ארמונותיהם. מיום הקמתה היה זה מקום של טורנירים, משחקים ופעילויות רכיבה אחרות. תחריט נאמן של הכיכר מתקופת הרנסאנס הזו, על ידי החרט ז'אק קאלו (אנ'), ניתן לראות במוזיאון לורן (צר') בנאנסי.

בסוף המאה ה-16 פרצו הכובשים הצרפתים שער בחומות, "פורט רויאל" (Porte Royale, "השער המלכותי"), כדי ליצור דרך ישירה לעיר החדשה של נאנסי שנבנתה בדרום, מאחורי החומות. מצפון היה אגף של ארמון הדוכסים של לורן (אנ'), אגף שנהרס על ידי לאופולד, דוכס לורן שרצה לבנות ארמון לובר חדש שלעולם לא יושלם. בדרום-מזרח נבנה בתחילת המאה ה-18 הארמון "אוטל דה בובו-קראון" (Hôtel de Beauvau-Craon), כיום בית משפט לערעורים, פרי תכנונו של האדריכל ז'רמן בופרן (אנ').

סטניסלאס לשצ'ינסקי, הדוכס האחרון של לורן, החליט לאחד את העיר העתיקה עם העיר החדשה על ידי שימוש מחודש בכיכר קרייר, בפורט רויאל ובטיילת ענקית שתהפוך לכיכר סטניסלאס. מצפון, על חורבותיו של ארמון הלובר החדש הבלתי גמור של לאופולד, נבנה "פלה דה ל'אנטנדנס" (Palais de l'Intendance, ארמון הממשל הנוכחי) המוקף בקולונדה גדולה חצי עגולה מעוטרת בפסלים ובפרוטומות של אלים אולימפיים, הגובלת בשני ארמונות המתיישרים עם אלה של הרנסאנס הצרפתי, "אוטל ארה" (Hôtel Héré) ואוטל דה מורווייה (Hôtel de Morvilliers). ארמון ממשל נאנסי (Palais du gouvernement de Nancy), בהתייחס לממשל הצרפתי שניהל בפועל את לורן בתקופת שלטונו של סטניסלאס לשצ'ינסקי, קרוי בטעות "ארמון המושל", לכבודו של המושל הצבאי של נאנסי שישב בבניין מאמצע המאה ה-19 עד סוף המאה העשרים.

לאורך כיכר קרייר, בצד המזרחי והמערבי, אוחדו חזית ארמונות הרנסאנס הגובלים בכיכר על ידי האדריכל עמנואל ארה דה קורני (Emmanuel Héré de Corny‏; 1705–1763) בסגנון קלאסי. מדרום, נבנה פורט רויאל מחדש כשער ניצחון. מדרום-מערב, גם למען הסימטריה הקלאסית, בנויה "בורסת הסוחרים" (Bourse des Marchands), מקום מושבו הנוכחי של בית המשפט המנהלי של נאנסי. הבניין הוא העתק של "אוטל דה בובו-קראון" שמולו. במרכז הוקמה טיילת נעימה, שלאורכה עצי תפוז (כיום עצי טיליה), אגרטלי אבן בסגנון רוקוקו, ובפינות מסודרות מזרקות המייצגות קבוצות ילדים.

הכיכר הייתה קרויה "הרחוב החדש" (rue Neuve) בשנת 1551, "רחוב קרייר" (rue de la Carrière) בשנת 1573, "רחוב קרייר החדש" (rue Neuve de la Carrière) בשנת 1600, "כיכר קרייר" (Place de la Carrière) בשנת 1764, "כיכר הרפובליקה הדמוקרטית" (Place de la République Démocratique) בשנת 1793, "רחוב קרייר" (Rue de la Carrière) בשנת 1839, ואז "כיכר קרייר", "כיכר הפריפקטורה" (place de la Préfecture), "כיכר הארמון" (place du Palais) לפני שקיבלה את שמה הסופי.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Pierre Marot, « Nancy. La Carrière », dans Congrès archéologique de France. 96e session. Nancy et Verdun. 1933, Société française d'archéologie, Paris, 1934, p. 60-62
  • Pierre Simonin, Nancy. La ville de Stanislas, éditions Serpenoise (collection Itinéraires du patrimoine 54) Metz, 1994, P. 12, ISBN 2-87692-209-6
  • Christian Corvisier, Mireille-Bénédicte Bouvet, « Nancy-Place de la Carrière et palais de l'Intendance », dans Congrès archéologique de France. 164e session. Nancy et Lorraine méridionale. 2006, Société française d'archéologie, Paris, 2008, p.|296-302, ISBN 978-2-901837-32-9

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כיכר קרייר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]