שמורת סקנדולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמורת סקנדולה
Réserve naturelle de Scandola
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
שמורת סקנדולה
שמורת סקנדולה
מדינה צרפתצרפת  צרפת
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1983, לפי קריטריונים 7, 8 ו-10
שטח האתר 1,669 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
חלק מתוך מפרץ פורטו: הקאלאנקות של פיאנה, מפרץ ג'ירולאטה ושמורת סקנדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 42°21′25″N 8°34′00″E / 42.356944°N 8.566667°E / 42.356944; 8.566667
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שמורת הטבע סקנדולהצרפתית: Réserve naturelle de Scandola) שוכנת בחצי האי לה סקנדולה, סמוך ליישוב פורטו (Porto) בחוף המערבי של האי קורסיקה השייך לצרפת, בתחומי פארק הטבע האזורי של קורסיקה (צר'). שמורת הטבע סקנדולה הוקמה ב-1975, והיא כוללת הן אזור ביבשה והן אזור ימי מוגן. בשנת 1983 היא נוספה לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו, כחלק מאתר המורשת העולמית: "מפרץ פורטו: הקאלאנקות של פיאנה, מפרץ ג'ירולאטה ושמורת סקנדולה".[1]

לה סקנדולה היא שמורת הטבע העתיקה ביותר בקורסיקה ובצרפת, ומיקומה ייחודי בים התיכון. ניתן להגיע אליה רק ברגל או באחת מספינות הסיור הרבות היוצאות מפורטו או מקלווי. שטחה 16,690 דונם והיא מגנה על מגוון ביולוגי ימי יוצא דופן.

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטריטוריה של שמורת הטבע נמצאת במחוז קורסיקה הדרומית, בקומונה אוסאני (אנ'), במערב קורסיקה. היא נגישה רק ברגל או דרך הים וכוללת חלק יבשתי (9,190 דונם) המהווה חצי אי צפונית למפרץ פורטו וחלק ימי היקפי (7,500 דונם) בסך כולל של 16,690 דונם. בשמורה יש שני חלקים, חצי האי סקנדולה, ומפרץ אלפה נרה (Elpa Nera), שמורה נפרדת בשטח של 700 דונם בקצה הצפון-מערבי, המשלימה מערכת הזו. שמורת הטבע נמצאת בלב קו החוף של פארק הטבע האזורי של קורסיקה, המסווג בחלקו כאתר Natura 2000. בשל עושר מורשתה וקיומם של מינים ובתי גידול אירופאיים חשובים.

גאולוגיה ותבליט[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלעים תלולים בצבע אדום מבצבצים מהים. בדרום חצי האי גובל במפרץ פורטו ובצפון במפרץ גלריה. הסלעים נוצרו לפני כ-250 מיליון שנה. הצוקים המשוננים והתלולים מכילים מערות רבות ומוקפים סטאקים רבים, איונים ומפרצונים כמעט בלתי נגישים, כמו טוארה (Tuara). קו החוף ידוע גם בזכות הצוקים האדומים, חופי החול והכפים.

האזור שבין גלריה להר מונטה סינטו (אנ') (ההר הגבוה ביותר בקורסיקה) נוצר כתוצאה מהתפרצויות געשיות, ובנוי בעיקר מריוליט וטוף מולחם (איגנימבריט) הצבועים מצהוב לירוק לאדום-שחור-סגול, כמו גם צוקי גרניט אדומים. חצי האי סקנדולה הוא שארית של קלדרה מהר געש קדום שהתמוטט לתוך הים.

אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קן של שלך בשמורה

האקלים בשמורה הוא אקלים ים-תיכוני, כשהקיץ חם ויבש.

צמחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר גדלים 33 מיני צמחים אנדמיים על הצוקים, 16 מהם מינים מוגנים. בים יש מרבדים של Posidonia oceanica, עשב ים אנדמי לים התיכון המשחק תפקיד חשוב באקולוגיה של הים.

בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצוקים הבלתי נגישים מגנים על קינים של ציפורים רבות, כולל השלך (alpana בשפה הקורסיקאית), קורמורן ימי (תת-המין Phalacrocorax a. Desmarestii), יסעור קורי, בז נודד, שחפים ופרס.

בין היונקים הפוקדים את האתר אפשר למצוא את הדולפינן המצוי. כלבי הים הנזירים המצויים האחרונים שנמצאים בקורסיקה מצאו מקלט בסקנדולה, לפני הקמת השמורה.

במימי נחל הפנגו (Fango) אפשר לצפות בטרוטה ובדו-חיים הכוללים מינים של טריטונים סלמנדרות וצפרדעים. בין הזוחלים, צב ביצות אירופי (סכר הצבים בגלריה שבהם אפשר לצפות בהם).

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bacar, H. "A survey of Existing and Potential Marine Parks and Reserves of the Mediterranean Region." 1977. IUCN/UNEP.
  • Gryn-Ambroes, P. Preliminary Annotated Lists of Existing and Potential Mediterranean Protected Areas. 1980. UNEP/IUCN.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמורת סקנדולה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]