יהונתן קלינגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יהונתן קלינגר
Wikipedia Academy Israel 2014 (205).jpg
לידה 3 בפברואר 1979 (בן 40)
רמת השרון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים תל־אביב–יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
ידוע בשל מחאה נגד המאגר הביומטרי, כתיבת בלוג
השכלה המרכז הבינתחומי הרצליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע עורך דין, פעיל חברתי, עורך דין, צלם עריכת הנתון בוויקינתונים
www.jonathanklinger.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יהונתן יוסף קלינגר (נולד ב-3 בפברואר 1979) הוא עורך דין ובלוגר ישראלי, העוסק בתחום הטכנולוגיה והמידע, ובייעוץ לחברות אבטחת מידע וסייבר, חברות הזנק, חברות היי-טק ועמותות בתחום הידע.

כותב מעת לעת פרשנויות בתחום המשפט והטכנולוגיה עבור אתרי אינטרנט שונים, ומגדיר את עצמו כפעיל למען זכויות אדם בעולם הדיגיטלי וחברה חופשית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלינגר נולד בשנת 1979 ברמת השרון. לאחר שירותו הצבאי, החל ללמוד לתארים ראשונים במשפטים ובממשל, בדיפלומטיה ובאסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה, אותם השלים ב-2004. התמחה בבית משפט השלום בחיפה ולמד שנה במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן, אך לא השלים את לימודי התואר השני שם. ב-2005, בסמוך להסמכתו כעורך דין, החל ללמוד לתואר שני במשפטים במרכז הבינתחומי, אותו סיים ב-2007. לאחר מכן, החל ללמוד לדוקטורט בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן.

ב-2006 החל לכתוב באתר "עבודה שחורה" טורי דעה בנושא השפעת הטכנולוגיה על הפוליטיקה, חופש ביטוי, רווחה ובריאות. קלינגר אף ייצג את האתר כאשר התבקש צו מניעה כנגד תחקיר שפורסם באתר[1].

כעורך דין הוא עוסק בטכנולוגיית מידע, בפרטיות, בלשון הרע, בזכויות יוצרים ובנושאים הקשורים לתחום, פעיל בתחומי זכויות האזרח באינטרנט. ניהל מספר מאבקים שזכו להד תקשורתי. בין היתר, פעל כנגד החוק לסינון תכנים באינטרנט, שנדחה ב-2009, וכנגד המאגר הביומטרי.

קלינגר כותב את הבלוג "Intellect Or Insanity" מאז שנת 2004, אשר מפורסם תחת רישיון Creative Commons.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הקים את אתר האינטרנט "נתק" שעוזר להתנתק מספקיות שירותי תקשורת.
  • הקים את שירות "קצרוס" לקיצור כתובות באינטרנט.
  • הקים את שירות הטוויטר שמצייץ את רשימת הדירות הפנויות להשכרה בתל אביב.
  • הקים את אתר "שלום אדוני השר" לשליחת הודעות לנבחרי ציבור.
  • השתתף במחאת "באים לבנקאים" בהפגנתם נגד זמיר דחב"ש[2], ואף ייצג פעיל אחד מתנועה זו בתביעתו נגד גוגל ופייסבוק.
  • השתתף במספר פאנלים והרצאות שארגנו עמותת ויקימדיה ישראל ואיגוד האינטרנט הישראלי.
  • השתתף בדיונים שונים שערכו ועדות שונות של הכנסת בנושאי המשפט האינטרנט, טכנולוגיה ומדע.
  • השתתף בהקמת עמותת "התנועה לזכויות דיגיטליות" בישראל העוסקת בין היתר בפרטיות מקוונת.
  • החל משנת 2008 מכהן קלינגר כחבר הנהלה בעמותת אשנ"ב הפועלת למען שימוש נבון באינטרנט. במסגרת התנדבותו בעמותה, הוא מעביר הדרכות להורים ומגיע לדיוני ועדות הכנסת הנוגעים לחקיקה אינטרנטית, כגון חיוב ספקיות אינטרנט ליידע את לקוחותיהן על הסכנות ברשת[3], בריונות ברשת[4] ו"חוק הטוקבקים", שנועד לחשוף פרטים של גולשים אנונמיים ברשת[5].
  • בשנת 2006 ריכז קלינגר את המאבק של עשרות בלוגרים נגד הצעת החוק הצנזורה של אמנון כהן ואריאל אטיאס לסינון תכנים באתרי אינטרנט. בין היתר, ארגן קלינגר הפגנה נגד החוק[6] ועצומה של בלוגרים. בעקבות הלחץ הציבורי ופעילות נרחבת מצד איגוד האינטרנט הישראלי, הצעת החוק נדחתה[7].
  • קלינגר נמנה עם מובילי המאבק נגד המאגר הביומטרי ומתנגד להפעלתו בישראל. החל משנת 2009, יחד עם עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח, ריכז קלינגר את המאבק נגד המאגר הביומטרי. במסגרת זאת העבירו קלינגר ופינצ'וק שינויים מרחיקים בנוסח הצעת החוק ובזכות יוזמתו של השר מיכאל איתן סייעו בשינוי החוק כך שבתחילה ייערך רק ניסוי ולא יוקם מאגר מחייב. לאחר שהחוק התקבל, ייצגו קלינגר ופינצ'וק את האגודה לזכויות האזרח, התנועה לזכויות דיגיטליות, קרין נהון ודורון אופק בעתירה לבג"ץ נגד החוק. בעקבות עתירה זו הורה בית המשפט העליון למדינה לתקן את הניסוי הביומטרי[8][9].
  • מכהן כיועץ המשפטי של איגוד הביטקוין הישראלי ושל עמותת "ויקימדיה ישראל".

פעילותו הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלינגר החל את דרכו הפוליטית במפלגת מרצ, והיה חבר ועידה ומועמד למועצת עיריית רמת השרון בבחירות 2003 ואף כיהן בוועדת האתיקה השלטונית של מועצת העיר; בשנת 5–2004 כיהן כחבר במועצת אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב ויחד עם יואב לרמן פעל לכך שהאגודה תדון בלגליזציה של סמים קלים[10]. בשנת 2006, לאחר סכסוך עם מחנהו של יוסי ביילין, בו קלינגר זכה בעתירה שחייבה את ועידת מרצ לדון באי-שיריונו של ביילין[11], החליט קלינגר לפרוש ממרצ[12].

בשנת 2006, עם בחירתו של עמיר פרץ לראשות מפלגת העבודה, התפקד קלינגר למפלגת העבודה. הוא אף התמודד על מקום ברשימת מועמדי המפלגה לכנסת ה-19 בבחירות המקדימות אשר נערכו בנובמבר 2012[13]. בתום ספירת הקולות, התברר שזכה ל-1002 קולות בלבד[14], כך ששובץ במקום ה-48 ברשימה לכנסת[15], שלא נחשב ריאלי.

בשנת 2008 ליווה משפטית את הקמפיין של דב חנין לראשות עיריית תל אביב, והמשיך בייצוג סיעת עיר לכולנו בעיריית תל אביב, יחד עם עו"ד שלי דביר.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלינגר פרסם מספר תחקירים ומחקרים הנוגעים לאינטרנט הישראלי. בין היתר, מחקר שערך עבור עמותת אשנ"ב גילה כי מאתרי האינטרנט לילדים אינם מבקשים את הסכמת ההורים לשמירת מידע פרטי 60%, ספקיות אינטרנט בישראל מתערבות בתעבורת שיתוף קבצים[16], וכי ישנה בעיית פרטיות משמעותית עם כרטיסי חבר המועדון ברשתות השיווק[17].

כתב עם ד"ר נמרוד קוזלובסקי מחקר מעמיק על חדשנות ויצירתיות בישראל עבור ארגון Consumers International[18].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עבודה שחורה – בפרשת אורט מיטרני – מנסים להשתיק את קולנו, באתר "עבודה שחורה", 4 בדצמבר 2014
  2. ^ תיעוד ההשתתפות, באתר "באים לבנקאים"
  3. ^ אהוד קינן, האם יחויבו הספקיות לסייע בהגנה מפני תוכן פוגעני?, באתר ynet, 5 ביולי 2010
  4. ^ אלימות וירטואלית באינטרנט - ישיבה במסגרת "כנסת צעירה", לציון מלאת ... | כנסת פתוחה, oknesset.org
  5. ^ יהונתן קלינגר, האזרח התמים והפוגע המתוחכם: נפגעי חוק הטוקבקים, באתר ynet, 30 בנובמבר 2011
  6. ^ ניב ליליאן, עשרות מפגינים דרשו: לעצור את חוק הצנזורה, באתר ynet, 9 באפריל 2008
  7. ^ אהוד קינן ואביעד גליקמן, ועדת השרים אמרה לא לסינון האינטרנט, באתר ynet, 12 ביולי 2009
  8. ^ יהודה קונפורטס, בג"צ הורה למדינה לתקן את הצו המאפשר את ביצוע הפיילוט למאגר הביומטרי, באתר אנשים ומחשבים
  9. ^ » רמו"ט תשתתף בהליך אכיפה בינלאומי בתחום האינטרנט של הדברים, באתר "אנשים ומחשבים", 24 ביולי 2012
  10. ^ האם אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב תממן קמפיין לגליזציה של גראס?, באתר "ויקיחדשות", 18 בינואר 2006
  11. ^ אטילה שומפלבי, בית הדין של מרצ אישר לדון בהדחת ביילין, באתר ynet, 4 בדצמבר 2005
  12. ^ יהונתן קלינגר, להתראות אכזבה, שלום תקווה, 24 בינואר 2006
  13. ^ עודד ירון, רוצים לדעת למי להצביע בפריימריז? תשאלו אותם, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2012
  14. ^ רשימת מפלגת העבודה לכנסת ה-19, באתר האינטרנט של הבמה הרעיונית של תנועת העבודה
  15. ^ רשימת המועמדים: העבודה בראשות שלי יחימוביץ', באתר האינטרנט של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-19
  16. ^ יהונתן קלינגר, ניב ליליאן, ספקיות אינטרנט בארץ מתערבות בשיתוף קבצים, באתר ynet, 13 בדצמבר 2009
  17. ^ יהונתן קלינגר ועידו קינן, ‏יש לכם כרטיס חבר מועדון? הפרטיות שלכם בסכנה, באתר גלובס, 13 בספטמבר 2012
  18. ^ Access to Knowledge for Consumers