יוחנן בוהם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוחנן בוהם
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 21 ביולי 1914 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 באוגוסט 1986 (בגיל 72) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין, מנצח, פסנתרן, נגן קרן יער
שפה מועדפת צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר, קרן יער
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוחנן בוהם (כ"ז בתמוז ה'תרע"ד, 21 ביולי 1914י"ג באב ה'תשמ"ו, 18 באוגוסט 1986) היה מלחין, מנצח, פסנתרן ונגן קרן יער ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוהם נולד בברסלאו (אז בגרמניה וכיום ורוצלב שבפולין) ב-1914. הוא החל ללמוד מוזיקה בכוחות עצמו ועם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, החל לנגן בקרן יער בתזמורת של איגוד התרבות היהודי (Kulturbund)[1], בניצוח ויליאם שטיינברג. בהמשך, ברח מגרמניה לצ'כיה. בשנת 1936 עלה לארץ ישראל באונייה לאחר שקיבל אישור עלייה מהשלטון הבריטי.

במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי ושימש נהג משאית במדבריות צפון אפריקה. במהלך המלחמה הועבר לבריגדה היהודית, והיה מפקד צוות הווי יהודי שהופיע לפני החיילים היהודים של הצבא הבריטי. בסיום המלחמה התגייס לארגון ההגנה בירושלים ועם פרוץ מלחמת העצמאות לחם בירושלים בקרבות "קטמון".

משנת 1938 עבד ברדיו ירושלים, כנגן קרן יער וכמנצח[1] וקורפטיטור של מקהלת קול ירושלים. בין השנים 1951 ל-1959 היה סגן המנהל של מחלקת המוזיקה קול ציון לגולה. יוחנן בוהם ייסד את תזמורת הנוער הירושלמית וניהל אותה ומשנת 1959 עד 1979. משנת 1966 עד שפרש לגמלאות בשנת 1979 עמד בראש מחלקת התרבות של עיריית ירושלים[1], שם המשיך לכהן כיועץ מוזיקלי לאחר פרישתו. הוא היה גם מבקר המוזיקה של ג'רוזלם פוסט ומאז 1968, גם ערך את מדור המוזיקה של העיתון.

בוהם היה חבר בוועדה הציבורית ובמועצה של פסטיבל ישראל ושל תחרות הנבל הבינלאומית ואף היה יושב ראש חבר השופטים של התחרות השביעית. כמו כן היה בין מייסדי קרן המוזיקה הישראלית, נציגת קרן המוזיקה של ארצות הברית. קרן זו מעודדת את פעילותן של תזמורות נוער, בהשאלת כלי נגינה ובקיום סמינרים למנצחי תזמורות כאלה ולמורי מוזיקה בבתי ספר.

נפטר בירושלים[1] ב-18 באוגוסט 1986, בגיל 72, ממחלת הסרטן, והובא לקבורה בהר המנוחות.[2]

ארכיונו שמור בספרייה הלאומית[3].

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוהם כתב מוזיקה טונאלית בלבד, כרומטית ומודאלית בחלקה. כל יצירותיו, מלבד שבעה שירים למילים של משוררים שונים, אינסטרומנטליות. הוא כתב בעיקר מוזיקה קאמרית, רובה לכלי נשיפה, וכן שתי סימפוניות.

  • סימפוניה מס 1 (1952), ביצוע בכורה: תזמורת קול ישראל בניצוח גאורג זינגר, 1953. ניכרת בה השפעתם של ברוקנר ומאהלר.
  • סימפוניה מס' 2 קיבלה את השראתה מ"שירים ומחולות של מוות" של מוסורגסקי.
  • רביעיית מיתרים (1952), ביצוע בכורה באותה שנה, מזכירה בסגנונה את שוברט.
  • "סוויטה קונטרפונקטית לשתי חליליות (1952)
  • "סויטה לילדים" לשלוש חליליות (1953), ביצוע בכורה: 1954
  • "דואו לחליל צד וקלרינט" (1962), ביצוע בכורה באותה שנה. שלוש היצירות האחרונות נכתבו למטרות לימוד.
  • "סרנדה לאבוב, קלרינט, קרן יער ובסון (1953), ביצוע בכורה: 1953.
  • קונצ'רטינו לאבוב ותזמורת כלי קשת (1953), ביצוע בכורה: ג'ורג' האז, אבוב עם תזמורת קול ישראל בניצוח היינץ פרוידנטל, 1953. ביצירה זו ניכרת השפעה צ'כית בשני הפרקים הראשונים ומזרחית בשלישי. היא מודאלית וכתובה בווריאציות קונטרפונקטיות בסגנון מחמיר.
  • סוויטה לכלי קשת (1953), ביצוע בכורה: תזמורת קול ישראל בניצוח היינץ פרוידנטל, 1956. סגנון היצירה משתנה מפרק לפרק, מפוגה המזכירה קונצ'רטו גרוסו של הנדל בפרק הראשון לסקרצו בסגנון בארטוק בפרק השני, לשירת זמרים נודדים בצרפת של ימי הביניים בפרק השלישי ושוב למאה ה-20 בפרק הרביעי, המגלה השפעה של בריטן ומיו.
  • "ארבעה פרלודים" לעוגב וכלי קשת (1956), ביצוע בכורה 1958, כתובים בסגנון ארכאי.
  • דיוורטימנטו לשבעה כלי נשיפה (1957), ביצוע בכורה באותה שנה.
  • קונצ'רטו לקרן אנגלית ותזמורת קאמרית (1958), ביצוע בכורה: 1959.
  • "קינה" - רביעיית חליל (1951). הפרק השני מעובד ליצירה נפרדת לחליל ותזמורת כלי קשת.
  • "סוויטה קטנה לתזמורת" (1954), ביצוע בכורה באותה שנה.
  • "אלתור ומחול לתזמורת"(1961), ביצוע בכורה 1961
  • מוזיקה קאמרית להרכבים שונים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה כהן, "נעימי זמירות ישראל", הוצאת עם עובד, 1990

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 בוהם, יוחנן, באתר האינטרנט של בית התפוצות
  2. ^ יוחנן בוהם באתר GRAVEZ
  3. ^ ארכיון יוחנן בוהם 1939-1966, בקטלוג הספרייה הלאומית