יוסף ברמסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יוסף ברמסון
אין תמונה חופשית
לידה 1935
ה'תרצ"ה
פרנקר, צפון הולנד
פטירה 11 במרץ 2022 (בגיל 87 בערך)
ח' באדר ב' ה'תשפ"ב
ירושלים, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 11 במרץ 2022 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק גמרא, אמונה, היסטוריה, גאולה, קבלה, ארץ ישראל
מעסיק ישיבת ירושלים לצעירים עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרצי"ה קוק, הרב שאול ישראלי
חיבוריו ימות עולם, פתחים, עריכת הספר "במערכה הציבורית"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב יוסף ברמסון (ה'תרצ"ה, 1935ח' באדר ב' ה'תשפ"ב, 11 במרץ 2022) היה מתלמידיו המובהקים של הרב צבי יהודה קוק. ממייסדי ישיבת ירושלים לצעירים (ישל"צ) בה לימד עשרות שנים, רשת נועם - צביה ותנועת הנוער אריאל. מחבר סדרת ספרי ההיסטוריה "ימות עולם" וספרים נוספים, וחוקר ב"בית הרב קוק".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באירופה ושנות השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף ברמסון נולד בפרנקר שבצפון הולנד בשנת תרצ"ה לד"ר יעקב ברמסון - מנהל מחלקה בבית החולים הפסיכיאטרי בעיר, ורעייתו קורי. המשפחה הייתה ציונית, ביקרה בארץ ישראל מספר פעמים ויזמה פעילות ציונית. היא גם התכוונה לעלות לארץ וכבר קיבלה לשם כך סרטיפיקאט, אך עקב מחלה של אחת מבנות המשפחה נדחתה העלייה במספר חודשים, ובחודשים אלו פרצה מלחמת העולם השנייה ואי אפשר היה לעלות לישראל.

לאחר כחצי שנה מפרוץ המלחמה נאסר על אביו להמשיך בתפקידו כראש מחלקה, והמשפחה עברה לווילדרפאנק, בסמוך לפאנדאם. בשנת 1942 גורשו למחנה המעבר וסטרבורק, משם יצאו לברגן-בלזן ולבסוף נכלאו ב"מחנה הכוכבים". במחנה נפטרה אימו מרעב והילדים הועברו לבית יתומים שהפעילו בו הני ויהושע בירנבאום, זוג יהודי הולנדי. ב-9 באפריל 1945, חמישה ימים לפני שחרור המחנה, הועלו האב וילדיו לרכבת שנודעה לימים בשם "הרכבת האבודה", שנסעה שבועיים בניסיון להגיע לטרזיינשטט, ולבסוף נעצרה ליד העיירה טרביץ (Troebitz) במזרח גרמניה, שם שוחררה בידי הצבא האדום ב-23 באפריל. המשפחה הגיעה לאמסטרדם והילדים הוכנסו לבית הילדים שהוקם בבניין ה"יודסה אוינוולידה" בידי הזוג בירנבאום. לאחר תקופה שבו לפרנקר.[1]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תש"י עלתה המשפחה לישראל, והתיישבו בבת ים. הרב ברמסון החל ללמוד בישיבת מרכז הרב, שם היה לתלמיד מובהק של הרצי"ה קוק. במשך תקופה היה חלק מחבורת תלמידים שלמדה מתורת הנסתר אצל הרב שלמה בנימין אשלג, בנו של בעל "הסולם". [2]

בשנת ה'תשכ"ד התחתן עם ברכה וולק.

בה'תשכ"ה היה בין מקימי ישיבת ירושלים לצעירים והחל לשמש בה כר"מ ומורה להיסטוריה. לאחר עשרות שנים פרש מהוראה בה, ובהמשך הצטרף לצוות המחקר של בית הרב קוק. התגורר עשרות שנים בשכונת גבעת שאול בירושלים, והיה מקורב לרבותיו ורבני הציונות הדתית - כמו הרצי"ה, הרב הנזיר, הרב אברהם אלקנה שפירא, הרב מרדכי אליהו והרב שאול ישראלי.[3]

נפטר בערב שבת זכור, ח' באדר ב' ה'תשפ"ב בגיל 87.[4]

פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת ירושלים לצעירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוזמתו של הרב אברהם שפירא ובעידוד הרצי"ה קוק, הקימו כמה מתלמידיהם את "ישיבת ירושלים לצעירים" הסמוכה לישיבת מרכז הרב ומיועדת לגילאי תיכון. הרב ברמסון היה מראשי המקימים, יחד עם הרב יעקב פילבר שהוביל את ההקמה, ואחרים. הוא היה אחראי על תפקודה, ואף כיהן בה כר"מ, וכן לימד היסטוריה, במשך ארבעים שנה.

בתפקידו כר"מ הוא סלל דרך ייחודית להוראת התורה לתלמידים, ואף חיבר לצורך כך חוברות מיוחדות כדי להועיל לבני הישיבה ברכישת דרכי החשיבה של לימוד התורה.[3]

הוראת ההיסטוריה על ידו נעשתה על פי תמיכת הרצי"ה שראה בהיסטוריה מקצוע ראשון במעלה מבחינה ערכית ואמר לו שמורה להיסטוריה הוא "מדריך רוחני". הוא אף הורה לו להתייחס לתפקידו זה כ"רב" ולא כ"מורה", מפני היחס הרוחני שבהוראת מקצוע זה ברוח היהדות.

היות שספר ההיסטוריה שהיה בשימוש אז במקומות שונים קיבל מוסכמויות מנוגדות למסורת, הוא ניגש להתייעץ עם רבו הרצי"ה ושאלו מה לעשות בנושא, הם בדקו ספרים אחרים ופסלו אף אותם, ולבסוף אמר לו הרצי"ה להכין מערכי שיעור בעצמו וללמד מהם. כך החלה כתיבת סדרת הספרים "ימות עולם".[5]

תנועת אריאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשל"ט, בעקבות פתיחת סניף "בני עקיבא" נפרד ברובע היהודי, התעורר פולמוס בנושא, ומזכ"ל התנועה אמנון שפירא פרסם מאמר פומבי המתנער מהסניף. הרב ברמסון השיב למחרת במאמר נגדי. עם התפתחות העניינים התגבשו הדברים לכדי הקמת תנועת נוער נפרדת - אריאל, כשהרב ברמסון ממובילי ההקמה.[6]

נושאים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ברמסון, שכאמור - השתתף תקופה בשיעוריו של המקובל הרב אשלג, ייסד בהמשך בביתו שלו שיעור בקבלה מאת הרב אשלג. כמו כן הקים שיעור מיוחד ללימוד עקבי בתלמוד הירושלמי - כדי להגיע להיקף שלם בתורה.[3]

בעקבות רצונה של קרובת משפחתו להתגייס לנח"ל הדתי, שאל את הרצי"ה קוק לדעתו בנושא. הרצי"ה, שסירב בעקביות להורות בענייני הלכה ציבוריים וסבר שעל פסיקות כאלו להיות מובאות לפתחה של הרבנות הראשית שהיא "מרא דאתרא" במדינה, הפנה אותו לרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, וזה השיב שהדבר אסור לנשים כמו כל שירות צבאי. גם רבה של רחובות הרב אלימלך בר-שאול השיב לו כך בכתב.[7] הרב ברמסון חזר עם הדברים אל הרצי"ה ועל פי זאת כתב הרצי"ה את דבריו על כך שיש לנשים להימנע משירות צבאי ולפנות לשירות לאומי.[8]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סדרת "ימות עולם" - היסטוריה:
    א. הבית השני
    ב. תנאים ואמוראים
    ג. העליות ממזרח וממערב בין השנים ד'ש - ה'ת"ר
    ד. הקץ הדוחק (מהדורות חדשות לספר שיצא בנפרד)
  • במערכה הציבורית - ליקוט מדברי הרצי"ה קוק בענייני ציבור, שהובאו בעיתונות לאורך השנים
  • "פתחים" - לתולדות החכמה הפנימית וגדוליה, בהוצאת מכון "נזר דוד", 158 עמ', ירושלים, ה'תשע"ה. הספר נכתב על פי יסודותיו של הרב הנזיר, עם הקדמה מאת בנו הרב שאר ישוב כהן
  • הקץ הדוחק - הגות ומעש לאור חזונם של גדולי ישראל בדורות האחרונים
  • תורה ודמוקרטיה
  • ובאו ציון ברינה - פועלו של הרצי"ה קוק בשליחות אביו הראי"ה להעלאת יהודים לארץ ישראל בין השנים ה'תרפ"ט - ה'תרצ"ה
  • ופדויי ה' ישובון: מפעל ההצלה של הראי"ה קוק[9]
  • על הבשן והגולן במקרא ובהלכה
  • כל ארצנו - אדמת קודש! - לבירור זכותנו על ארץ ישראל על ידי גדולי הדורות האחרונים
  • ולא לעזבה ביד זולתנו!: בירורים בענייני שלמות ארץ-ישראל, פיקוח נפש והגולן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]