יוסף גרשון הורביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יוסף גרשון הורביץ
Yosef gershon horvitz.jpg
רבי יוסף גרשון הורביץ
לידה 1869
תרכ"ט
יורמיץ, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה אפריל 1951 (בגיל 82 בערך)
י"ד בניסן תשי"א
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות יפו ירושלים
השתייכות רבני הציונות הדתית, רבני תנועת המזרחי, רבני ירושלים
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, יישוב ארץ ישראל, ציונות
תפקידים נוספים יו"ר הוועד הכללי כנסת ישראל, יו"ר "ועד העיר ליהודי ירושלים", חבר בית הדין הגדול לקהלות האשכנזים, חבר הנהלת "מפעל התורה למען הישיבות", יו"ר המועצה הדתית בירושלים, נשיא העדה האשכנזית, יו"ר ועד שכונת מאה שערים, מראשי ה"מזרחי" בארץ
רבותיו אחי אמו, הרב שאול חיים הלוי הורוויץ, הרב יצחק וינוגרד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב יוסף גרשון הורביץ (תרכ"ט, 1869-י"ד בניסן תשי"א, אפריל 1951) היה רבה של שכונת מאה שערים וראש ישיבת מאה שערים בירושלים במשך כ-46 שנים.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה יורמיץ במחוז מינסק ברוסיה הלבנה לר' אברהם הורביץ. נתחנך אצל אחי אמו, הרב שאול חיים הלוי הורוויץ שהיה אב"ד דוברובנה שבמחוז מוהילב ברוסיה הלבנה. באלול תרמ"ג עלה לארץ ישראל עם דודו. הרב שאול חיים הקים בתרמ"ה את הישיבה המרכזית במאה שערים, שבתחילה נודעה כישיבת "פרי עץ חיים", והביא את אחיינו ללמוד בה. בהמשך למד בבית המדרש "ישועות יעקב" בשכונת מאה שערים שדודו כיהן גם כרבה.

בשנת תרמ"ו נשא לאישה את מלכה, בתו הבכורה של הסוחר והלמדן ר' אברהם קרצ'מר שעלה מביאליסטוק ליפו, והיה ממקימי הקהילה האשכנזית ביפו ומייסדי השכונות נווה שלום ונווה צדק. גיסיו היו הרבנים נפתלי הירץ קרצ'מר מחבר הספר "נועם המצוות"; ויונה ראם, לימים חבר מועצת הרבנות הראשית הראשונה. היה סמוך על שולחן חותנו ושקד על תלמודו. כן לימד את בני שרה איטה פלמן שהתגוררו בקצה הכפר הערבי סומייל, כשהם מנהלים חווה חקלאית שכללה פרדס הדרים.

פעל עם חותנו להקמת תלמוד תורה ובחירת רב לקהילה היהודית ביפו. לאחר שנבחר הרב נפתלי הרץ הלוי וידנבוים כרב הראשון של יפו והמושבות, הפך הרב יוסף גרשון לתלמידו בתורת הנגלה ובתורת הנסתר. לאחר הקמת תלמוד תורה שערי תורה מינהו רבו למחנך ומשגיח במקום.

בשנת תרנ"ה שב עם חותנו לירושלים, ושם המשיך בלימודיו. למד בישיבת תורת חיים כשלצדו למדו בין השאר הרבנים יונה ראם וצבי פסח פרנק. בתרס"ה נבחר לרב שכונת מאה שערים וראש הישיבה הגדולה שבה, במקום דודו שהיה אז בן 81.

לצד פעילותו בהרבצת תורה לתלמידיו ובדאגה לתרומות לישיבה כשנסע לשם כך פעמיים לארצות הברית, ופעילותו כרב השכונה, עסק גם בפעילות ציבורית ענפה. לצד דוד פינשטיין ומרדכי אדלמן שהיו מראשי ארגון בני ברית, השתתף בהקמת חברת "למען ציון" שיסדה מרפאת העיניים בירושלים.

היה מרבני ירושלים הראשונים שהצטרפו ל"תנועת המזרחי" וממייסדי סניף ה"מזרחי" בירושלים שהיה הראשון בארץ ואת הקמתו הוביל הרב יצחק צבי ריבלין, ונשיא הוועידה הראשונה של הסניף שהתקיימה בהיכל ישיבת "מאה שערים". בנוסף שימש בתפקידים ציבוריים רבים: ציר אספת הנבחרים הראשונה של יהודי ארץ ישראל, ציר הוועידה הראשונה של ה"מזרחי" בארץ בתרע"ח וכן היה נשיא הכבוד של הוועידה השנייה של ה"מזרחי" בארץ שנה לאחר מכן לצד הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, יו"ר הוועד הכללי כנסת ישראל, יו"ר ועד העיר ליהודי ירושלים, חבר בית הדין הגדול לקהלות האשכנזים, חבר הנהלת "מפעל התורה למען הישיבות" כשסייע לרב מאיר בר-אילן בהקמתו, היו"ר הראשון של המועצה הדתית בירושלים, נשיא העדה האשכנזית, יו"ר ועד שכונת מאה שערים, עוד.

משום שבעת פטירתו לא ניתן היה להיקבר בחלקת הרבנים בהר הזיתים, הוא ביקש בצואתו להיקבר לצד חתנו ר' אברהם קרצמר בבית הקברות בטבריה.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]


תקופת חייו של הרב יוסף גרשון הורביץ על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]