יוסף הלוי צימרמן
 | |||
| לידה |
1 באוקטובר 1903 י' בתשרי ה'תרס"ד סלובקיה | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
18 במאי 1963 (בגיל 59) כ"ד באייר ה'תשכ"ג | ||
| מקום קבורה | בית עלמין יסודות | ||
| תאריך עלייה | א' בניסן ה'ת"ש | ||
| השכלה |
ישיבת פרשבורג  | ||
| מקום פעילות | פראג, בית חלקיה | ||
| תקופת הפעילות |
? – 18 במאי 1963 | ||
| רבותיו | מרדכי בריסק, יוסף צבי דושינסקי (הראשון) | ||
| בת זוג | לאה קרויס | ||
| אב | ר' שלמה זלמן | ||
| אם | חיה | ||
| רב בנוינקירכן | |||
| רב הקהילה האורתודוקסית בפראג | |||
|
| |||
  | |||
הרב יוסף הלוי צימרמן (י' בתשרי ה'תרס"ד, 1 באוקטובר 1903 - כ"ד באייר ה'תשכ"ג, 18 במאי 1963) היה רב בנוינקירכן ובפראג, ממייסדי מושב בית חלקיה ורבו הראשון.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בי' בתשרי ה'תרס"ג בסלובקיה לשלמה זלמן וחיה[1]. למד בישיבת פרשבורג ובישיבתו של מהר"ם בריסק בטאשנאד[2] [3] רבו זה אף הסמיכו להוראה. נשא את לאה בת רבי דוד קראוס[4]
בתחילה הוא שימש כרב בנוינקירכן שבגרמניה, לאחר מכן היה רב הקהילה האורתודוקסית בפראג ועמד בראשות ישיבת "תפארת בחורים" במבנה בית כנסת עתיק שהתגלה במרתף מול האלטנוישול, במסגרתה עבד כדי לקרב את בני הנוער ולמנוע התבוללותם[5]. בין תלמידיו בישיבה זו נמנו סופרים, מהנדסים, ובעלי מקצוע נוספים שלמדו באוניברסיטה המקומית. לימים שימר את נוסח התפילה והניגונים של בית כנסת עתיק זה.
לאחר כניסת הנאצים לצ'כוסלובקיה במרץ 1939, נתפס ונחקר בידי הגסטפו. במעצרו נדר שאם ישוחרר יפעל לעלות לארץ ישראל, בה למען ישוב ארץ ישראל[6].
בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שחרורו מהגסטפו עלה במאמצים רבים לארץ ישראל והגיע אליה בא' בניסן ה'ת"ש. בתחילה התגורר בירושלים ולפרנסתו התעסק בכתיבת סת"ם. בשנת תש"ז ייסד יחד עם תלמידי הרב יוסף צבי דושינסקי את אגודת "נחליאל" במטרה ליישב את הארץ, האגודה הייתה בנשיאותם של הרבנים זליג ראובן בנגיס ועקיבא סופר. בד' בשבט תשי"א מינו נשיאי האגודה את הרב צימרמן לנשיא האגודה במקומם[2].
הוא רכש את אהדתו של האדמו"ר רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב לרעיון הקמת ישוב חקלאי-תורני והחל בגיוס מועמדים מתאימים לייסד את היישוב. עקב מיעוט משאבים הבין הרב צימרמן שהקמת היישוב אפשרית רק במסגרת ארגונית ארצית, בשל כך החליט להצטרף לתנועת פועלי אגודת ישראל. הוא פנה ליו"ר פא"י הרב קלמן כהנא וליו"ר המועצה האזורית נחל שורק יצחק גרוס בבקשה להקים ישוב בשטחי המועצה, אך גם לאחר מכן נתקל בקשיים רבים, לצורך כך הוא אף נסע לחוץ לארץ לגיוס כספים. הקמת היישוב, שתוכננה לחודש אב ה'תשי"ב, התעכבה חודשים נוספים ובחודש טבת ה'תשי"ג הקימה האגודה בראשותו, יחד עם עולים מהונגריה, את היישוב בית חלקיה[7]. בעת הקמת היישוב תיקן תקנות כדי לשמור על הצביון התורני של היישוב בהסכמת הרבנים: דוד שפרבר (רב) וישראל ולץ.[2]
הרב צימרמן הוכתר בכ"ג באלול תשי"ד לרב המושב[8][9]. היה רב תקיף ללא חת. כשעסקן מסוים בפא"י ביקשו להצביע בעד מועמד מסוים לרב ראשי, הוא נענה "לרב באים לשאול שאלות ולא לומר דעות"[10].
בשנת ה'תשי"ז הקים תלמוד תורה וישיבה לצעירים בשם "קדושת ציון"[11] על שם רבי בן ציון הלברשטאם[12][13].
לאחר מחלה קצרה נפטר בבית החולים קפלן בערב שבת כ"ד באייר ה'תשכ"ג, בגיל 59, ונקבר בבית העלמין ביסודות. במקומו נבחר הרב שלמה פולק, חתנו של רבי יהושע סג"ל דייטש.
תקופה קצרה לאחר מכן סיימו לבנות את בית הכנסת של המושב והוא נקרא לזכרו "אהל יוסף". בשנת תשע"ו נקראה הכיכר המרכזית במושב על שמו של הרב צימרמן.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נספו בשואה בחג השבועות בשנת ה'תש"ד, ראו: נאה, אברהם חיים בן מנחם מנדל, שיעורי תורה, ירושלים Jerusalem, תש"ז
- ^ 1 2 3 הרפנס, גרשום, בית חלקיה, עשרים שנה למועצה האיזורית נחל שורק, תש"ל, עמ' 49
- ^ בטאון הסתדרות מורי אגו"י בא"י, ניב המורה, ניב המורה - 163, תשע"א, עמ' 29
- ^ ר' מיכאל בלוך, שערים, שערים תשמ"ט, שבועון פועלי אגודת ישראל, תשמ"ט
- ^ פרקי חיים (ר' חיים נטעי), ועד מושב נחלים, תשמ"ו, עמ' כ"ט
- ^ כהנא, יעקב אליעזר, עדות ליעקב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ לאחר שועדת השמות סירבה לאשר את השם "נחליאל", לאחר שאושר כבר ליישוב אחר[דרוש מקור]
- ^ יעקב ברונר (עורך), בשער, שערים, עמ' 2
- ^ י.חזאי, נחמה ועידוד בימים קשים, שערים, עמ' ב
- ^ כהנא, יעקב אליעזר, עדות ליעקב, בני ברק, עמ' 151
- ^ עיתון יומי של תנועת פועלי אגודת ישראל, עיתון שערים, שערים תשי"ז ב, תשי"ז
- ^ אונגר, מנשה, ספר קדושים, ניו יורק, תשכ"ז, עמ' 52
- ^ אונגר, מנשה, ספר קדושים, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).