יניב נחמיאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יניב נחמיאס
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 17 בספטמבר 1979 (בן 44)
כ"ה באלול ה'תשל"ט
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקן
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יניב נחמיאס (נולד ב-17 בספטמבר 1979) הוא שחקן תיאטרון, קולנוע, וטלוויזיה ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחמיאס נולד וגדל בירושלים. למד במחזור ל"ט של הסטודיו למשחק ניסן נתיב.

בטלוויזיה ובקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2003 שיחק בסרט "תיאום כוונות" שכתב וביים אייל חלפון על פי ספרו של הרב חיים סבתו. ב-2005 גילם את קלינר בסרט הסטודנטים "מתמטיקה פשוטה"[1] שכתב וביים דניאל בורובין, וגילם את בוזי בסרט הסטודנטים "החצי השני" שכתבה וביימה טליה סלמה. ב-2006 גילם שליח בסרט "הדברים שמאחורי השמש" שכתב וביים יובל שפרמן. ב-2007 גילם שליח פיצה בסדרה "מסכים" שביים דני סירקין, ושיחק בסדרה "המקום" שכתבו שלמה משיח ושני מלמד וביימו יצחק שאולי ואבי כהן. ב-2008 גילם את דדי בסרט "איים אבודים" שכתב וביים רשף לוי, והשתתף בתוכנית "לצחוק או למות" שביים גורי אלפי. ב-2009 גילם את כיפה בסרט "הבודדים" שביים רנן שור, וגילם אברך בסדרת הטלוויזיה "תמרות עשן" שכתב נח סטולמן וביים עודד דוידוף.

שיחק בפרסומות למפעל הפיס, וינר, הוט, "קליל תעשיות","מתאים לי", "קראנץ" ועוד.

בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

השתתף בצוות בידור במלון קלאב הוטל אילת, והשתתף במופע ילדים של יובל המבולבל.

בתיאטרון הקאמרי: ב-2004 גילם אוהד בהצגה "מילאנו" שכתב וביים שמואל הספרי[2]. ב-2007 שיחק בהצגה "זה הים הגדול" מאת יוסף בר-יוסף שביימה דדי ברון, בהצגה "עוץ לי גוץ לי" שביים רוני פינקוביץ'.

בתיאטרון באר שבע: ב-2004 שיחק בהצגה "המדריך לחיים הטובים" שכתבה וביימה יעל רונן.

בתיאטרון אורנה פורת: ב-2005 שיחק בהצגה "טירונות" שכתב וביים הלל מיטלפונקט.

בתיאטרון צוותא: ב-2005 הופיע בהרכב הקומי "מושב לצים" לצד קובי מרציאנו, חי דוידוב ורונן דוידוב[3].

בתיאטרון הבוכרי חנדה חנדה: ב-2005 שיחק לצד קובי מרציאנו במופע "חנדה חנדה" שיר חי דוידוב.

בתיאטרון המדיטק: ב-2006 גילם את אביר שמשון בר לשון - התפקיד הראשי בהצגה "עלילות האביר שמשון בר לשון" שכתב וביים שמואל הספרי[4].

בתיאטרון אנסמבל הרצליה: ב-2007 שיחק בהצגה "פוקר" מאת פטריק מרבר (אנ') שעיבד אילן חצור וביים יואב מיכאלי[5].

בתיאטרון הבימה: ב-2007 גילם פרמדיק רוסי לצד קובי מרציאנו בהצגה "סופה של בדיחה" מאת נועם גיל שביימה נועה רבן[6].

בתיאטרון נדנדה: שיחק בהצגה "כספיון" שכתבה איילה קורקוס (על פי ספרו של פאול קור) וביים אבי מלכה[7].

הקים את "תיאטרון שמחה" בו ביים, כתב ושיחק בהצגה "האוצר הוא אצלי"[8], והעלה את המופע "הצדיק המצחיק"[9].

ב-2012 גילם את הבעל בהצגה "ככה זה לא תשובה" שכתב איז'ו ליבוביץ' שגם ביים אותה לצד גולן אזולאי. ההצגה מספרת על בני זוג הנמצאים במשבר נישואין עקב חזרתו בתשובה של הבעל. בהצגה שיחקו גם גולן אזולאי, גלעד פרלמן, חיים זנאתי.

ב-2013 הקים את תיאטרון רון[10]. ב-2016 כתב, ביים ושיחק בהצגה "על ראש התורן" על הרב שלמה גורן. ב-2018 כתב, ביים ושיחק את ההצגה "לב הכותל" על הרב מאיר יהודה גץ. ב-2019 כתב, ביים ושיחק את ההצגה "להאיר את המנורה" על הרב משה צבי נריה.

בתיאטרון נקודה טובה: ב-2015 שיחק בהצגה "דלתות לשמים" שכתב וביים עמיחי חזן[11].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי ואב לילדים, והם מתגוררים במבוא דותן. חסיד ברסלב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]