יעל שרוני

יעל שרוני

שרוני בדצמבר 2004
לידה	10 באוגוסט 1975 (בת 47) סביון, ישראל
סוגה מועדפת	קומדיה ודרמה
מדינה	ישראל
מקום לימודים	סל"ה - הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין
פרסים והוקרה	"פרס האקדמיה לטלוויזיה" על תפקידה בדרמה "סרוגים"
פרופיל ב-IMDb

יעל שרוני (נולדה ב-10 באוגוסט 1975) היא שחקנית טלוויזיה ותיאטרון ישראלית. זוכת פרס האקדמיה לטלוויזיה.

ביוגרפיה

שרוני נולדה, גדלה והתחנכה ביישוב סביון. היא בתו של האלוף נתן שרוני. בצה"ל שירתה כמש"קית חינוך. לאחר השחרור מהצבא, למדה בבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין.

הופעתה הטלוויזיונית הראשונה הייתה בשנת 2003 בטלנובלה "משחק החיים" של חברת HOT, בה גילמה את ריקי בן-חיים. באותה שנה השתתפה בסרט אימה ישראלי בשם "תזזית".

ב-2004 שיחקה בהצגות "לא כולל שינה" ו"שירה" בתיאטרון באר שבע וכן ב"ריקוד הציפורים" בצוותא.

בשנת 2005, החלה לשחק בעונה השנייה של הסדרה "השיר שלנו", של חברת yes, בתפקיד האנטגוניסטית הראשית שרון סילבר. כמו כן ב-2005 לקחה חלק בפסטיבל תיאטרון קצר השמיני ב"צוותא" עם בהצגה "בא-לגן" ובהצגה "אונור" בתיאטרון בית ליסין.

בסוף 2006 השתתפה בגרסה החדשה של "רחוב סומסום" בערוץ הופ בתור המורה לאומנות של גילי, נכדתו של גרשון.

בשנת 2007 שיחקה בדרמה הקומית "האקס המיתולוגי", ששודרה בערוץ 2. באותה שנה החלה להשתתף בסדרה הקומית "מסודרים" של הזכיינית קשת בערוץ 2, ושיחקה בסדרת הדרמה "מתי נתנשק", ובתוכנית המערכונים "לא לפני הילדים" ששודרו בערוץ 10. בסוף 2007 עלתה לבימת התיאטרון עם הקומדיה "בן בהפתעה".

בשנת 2008 שיחקה בהצגות "סרט צרפתי" של "תיאטרון בית ליסין" וב"בקשתה האחרונה של רווקה" בפסטיבל "פותחים במה" 9. בנוסף בשנת 2008 שיחקה בסרט הקולנוע "נימפות בערפל" בבימויו של יורם זקס. כמו כן שיחקה בסדרת הדרמה "סרוגים" ששודרה ב-yes stars ישראלי במשך שלוש עונות, החל מ-2008 ועד 2012, בתפקיד יפעת. על משחקה ב"סרוגים" זכתה בפרס האקדמיה לטלוויזיה בקטגוריית "השחקנית הטובה ביותר בדרמה".

בשנים 2008–2014 כיכבה במשך ארבע עונות בקומדיית המצבים "רמזור" ששודרה במסגרת שידורי קשת בערוץ 2. שרוני גילמה בסדרה את לילך איצקוביץ', אשתו ולאחר מכן גרושתו של איצקו (אותו מגלם ליאור כלפון).

בשנים 2011–2012 שיחקה עם ההצגה "המסיבה של אביגיל" בתיאטרון הספרייה ולאחר מכן בתיאטרון אנסמבל הרצליה.

בשנת 2012 שיחקה בסדרת הדרמה של ערוץ 2 "המיוחדת" בתפקיד ראשי לצדם של עפר שכטר, גל תורן ואסתר רדא. באותה שנה גם השתתפה בעונה השנייה של הסדרה האמריקאית "הומלנד" בתפקיד קצינת סי. איי. אי פרנקי פודסטה (Frankie Podesta).

בשנת 2014 שיחקה בתפקיד משנה בתור אור כהן בסדרה האמריקאית "הרודן". בנוסף בשנים 2014–2018 שיחקה בסדרת הנוער של גיורא חמיצר "שכונה", ששודרה בניקלודיאון למנויי HOT, בתפקיד סוזי שיינפלד, אמה העשירה של אגם (ליהי קורנובסקי). באותה שנה החלה לשחק בתוכנית המערכונים בערוץ הראשון, "היהודים באים". התוכנית זכתה לאהדה רבה וזכתה בפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה בקטגוריית "תוכנית הבידור והשעשועון הטובה ביותר". התוכנית חזרה לעונה שנייה ב-19 בפברואר 2016 ולעונה שלישית (2017) ועונה רביעית (2020) כחלק מתאגיד השידור הישראלי.

בשנת 2014 השתתפה במחזה "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" בבית לסין.

משנת 2017 עד 2021 שיחקה בסדרה "צפוף" בתפקיד ראשי.

במרץ 2016 השתתפה בתוכנית "תריץ אחורה" ביחד עם אלי פיניש ואביעד בנטוב.

כמו כן ב-2016 שיחקה בהצגה "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" של תיאטרון בית ליסין.

ב-2018 השתתפה בסדרת הדרמה "בשבילה גיבורים עפים" בזכיינית "קשת", ובסדרה "הפסיכולוגית" בערוץ כאן 11 שם גילמה את אריאלה, אחותה של תותי (קרן מור).

בשנת 2021 השתתפה בספיישל פורים של השעשועון הטלוויזיוני "המרדף". באותה שנה שיחקה בסדרה "פגע וברח" של "נטפליקס". בנוסף, השתתפה בתוכנית "השמרטפים" בכאן חינוכית.

בשנת 2022 השתתפה במחזה "צירים" לצד עינת הולנד.

שרוני נשואה ואם לשלוש בנות. מתגוררת ברמת גן.

קישורים חיצוניים

• יעל שרוני, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• יעל שרוני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• יעל שרוני, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• יעל שרוני, באתר ספר הקולנוע הישראלי
• nrg מעריב, יעל שרוני מסודרת בגיליון "את" החדש, באתר nrg‏, 7 בספטמבר 2009
• יערה יעקב, את בסדר: ריאיון עם יעל שרוני, באתר nrg‏, 22 בינואר 2011
• נמרוד דביר, שידורים בצבע: ריאיון עם יעל שרוני וליאת הר לב, באתר nrg‏, 30 במאי 2011
• יוני בינרט, יעל שרוני נגמלת מריאליטי ומצטרפת למשטרה, באתר Xnet‏, 18 בינואר 2012
• אורית נבון, ‏החיים זה לא איצקו, באתר ‏מאקו‏‏, ‏7 באפריל 2014‏
• סמדר שיר, "לפעמים אני אשת קריירה של המאה ה-21 ולפעמים אני עקרת בית נואשת בפרברים", באתר ynet, 14 בספטמבר 2016
• יעל געתון‏, "גם בסצנה אינטימית, הבמאי צריך לשמור על השחקנית", באתר וואלה!‏, 26 באפריל 2017
• ליאת רון, ‏"יש מהפכה שבסופו של דבר תגיע גם לשוויון שכר בין נשים לגברים", באתר גלובס, 4 בנובמבר 2017
• שיר זיו, ‏"שאלתי את עצמי איך אישה חזקה כמוני נכנסה ליחסים כאלה", באתר ישראל היום, 18 ביוני 2020
• איתי סגל, "אני רוצה להיות שמאלנית ערסית. אני לא מוכנה להתנצל. מה צריך כדי שתהיה פה דיקטטורה? מצוקה כלכלית? טיפוח בורות? להסית? אנחנו כבר שם", באתר "ידיעות אחרונות", 19 באוגוסט 2020
• יעל שרוני: "גדל פה דור שיונק שנאה, זה מטריד אותי מאוד", באתר את, 14 בינואר 2021.
• יואב בירנברג, "פחדתי להודות ברצון שיאהבו אותי", באתר ידיעות אחרונות, 17 בינואר 2022.
• יואב בירנברג, יעל שרוני: "בחיים אני שלגייה, אז תנו לי לשחק את המכשפה", באתר ynet,‏ 17 בינואר 2022.

הקודם: 2008 - אסי לוי ועלמה זק ("בטיפול")

פרס האקדמיה לטלוויזיה - השחקנית הטובה ביותר בדרמה בודדת, מיני סדרה, סרט טלוויזיה וסדרת דרמה 2009 - יעל שרוני ("סרוגים")

הבא: 2010 - יעל אבקסיס (חטופים)