יעקב בן שמשון
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
רבי יעקב בן שמשון היה רב צרפתי בדור הראשון לבעלי התוספות, מצעירי בית מדרשו של רש"י. ככל הנראה, חי ופעל בטרואה בין השנים 1070–1140 בקירוב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על נעוריו של רבי יעקב לא נודע הרבה. אברהם גרוסמן ציין חכם בשם רבי שמשון, שהיה קשור לרבי שמעיה, תלמיד רש"י, וחי ככל הנראה בצרפת של סוף המאה האחת עשרה. אולם, ככל הנראה אין קשר בין שני האישים. על פי תיארוך הזמן המשוער של פעילותו בדברי גרוסמן, היה רבי יעקב צעיר מרבי שמעיה ומרבי יוסף קרא ומבוגר מהרשב"ם. גרוסמן ציין קטע מתוך כת"י פריס 326, בו נזכר רבי יעקב עונה לרבי שמעיה על פסק מסוים מפי רש"י. אי לכך, ניתן לשער שרבי יעקב היה אדם כריזמטי, ורכש מעמד בכיר בקרב תלמידי בית מדרשו של רש"י. מלבד רבי שמשון שבדברי גרוסמן, שייתכן והיה אביו של רבי יעקב, נמצא בכת"י בודליאנה אוקספורד 1101 ידיעה של דבר תורה מפי צאצא של רבי יעקב, בו ישנה מחלוקת בינו ובין רבנו תם. מלבד זו, נשארו לבטים רבים בין החוקרים לגבי פרטי ביוגרפיה נוספים על רבי יעקב.
יצירתו הרוחנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב יצירתו הרוחנית של רבי יעקב אבדה. מן המעט ששרד, מתגלה רבי יעקב כדמות יוצאת דופן, שכותבת בכמה מישורים. גרוסמן ציין כי הוא כנראה החכם האשכנזי צרפתי הראשון שעסק באסטרונומיה ואסטרולוגיה, וכנראה חיבר לפחות ספר אחד בנושא, וכן הראשון שכתב חיבור היסטורי אודות חכמי התלמוד. הוא נזכר בספרו של רבי משה בן חסדאי מתאקו כמי שמחזיק בדעה כי לבורא יש צלם ממשי. מדבריו שרדו מחזור (שעליו הרחיב גרוסמן את דבריו), פיוטים, פירושים לפיוטים ופסקים שונים, על התלמוד, המקרא וספר היצירה. גרוסמן ציין שאולי מדובר בדברים שנכתבו באופן אקראי, ולא נכללו בחיבור מסוים. בכתבי היד לפעמים התחלפו האותיות ש' וע', ועל כן, לפעמים נקרא רבי יעקב 'בן שמעון'.
- פירוש למסכת אבות
מתוך יצירתו הנרחבת של רבי יעקב, התפרסם במיוחד פירושו למסכת אבות, שנכנס למחזור ויטרי. הוא נחשב לאחד מהפירושים הפופולריים ביותר למסכת אבות ביצירתם של הראשונים באשכנז. רבי יעקב השתמש במקורות מגוונים לפירושו: אספקלריית חז"ל, אבות דרבי נתן, הגמרא והירושלמי. מלבדם, השתמש גם בתשובות הגאונים ובדברי רב סעדיה גאון, בתשובות רבי משולם בן קלונימוס, בספר הערוך ובדברי רבי אפרים מקלעת חמאד, תלמיד הרי"ף. גרוסמן מציין שרבי יעקב השתמש בפירושו בנוסח המשניות שהעתיקו רבנו גרשום ורבי אפרים, ובמיוחד בנוסח של רבי אפרים. יחס כזה אל הנוסח נמצא בגישה שנמצאת בכל בית מדרשו של רש"י. בטיפול בנוסח המדויק של המקורות, מפעיל רבי יעקב גם ביקורת מסוימת כלפי המקורות, ביקורת שתתחזק ותהיה ממאפייני תחילתו של 'הרנסאנס של המאה הי"ב'.
- ספר האלקושי
חיבור זה נכתב בידי רבי יעקב בין שנת ד'תתפ"ד לשנת ד'תתק"ב, כפי שהעיד בתחילת פרק כ"ז ”שכבר יצאנו מרנ"ז ונכנסנו במחזור רנ"ח”. שרידיו מעידים שספר זה עסק באסטרונומיה, אסטרולוגיה וסדר בריאת העולם ובעיקר חשבונות הלוח העברי. ספר זה מראה את סגנונו של רבי יעקב לדבר בגוף שני. העותק היחיד הידוע של ספר זה הוא כתב יד הספרייה הבודליינית אוסף דוד אופנהיים 317.[1] אחרי פרק ל"ט שהוא פרק חתימה נכתב ”פרק מ', נשלם סוד העיבור. לזה יקרא ספר האלקושי, יען וביען הוא ראש השלישי, קובעת גלילות השמים וארץ תחתים חדשי”. לדעת גרוסמן 'סוד העיבור' הוא חלק מתוך ספר האלקושי. בין מקורותיו, ניתן לציין את התלמוד, דברים שלא הגיעו לידינו מרס"ג בנושא העיבור, וכן החכם הספרדי רבי אברהם בר חייא הנשיא. בשל ציטוטיו הארוכים, ניתן לאסוף קטעים רבים מחיבורו זה של רס"ג. זה גם מוכיח על שימוש מהיר ביותר בספר מיד לאחר כתיבתו: ספר העיבור של רבי אברהם נכתב בשנת ד'תתפ"ג. לדעת אילנה ורטנברג, ההבדלים בין חיבורי ריב"ש וראב"ח מעידים שלא היה שום קשר ביניהם. גרוסמן סיכם את ענייני 'ספר האלקושי' כחיבור חדיש, שבדורות שקדמו לו ובדורות שיבואו אחריו לא השתווה לו אף ספר. באחד מכתבי היד של מחזור ויטרי,[2] שנכתב לפני שנת ד'תתקט"ו,[3] ישנם קטעים שכנראה הועתקו מספר האלקושי.
ידוע על פיוט אחד בלבד פרי עטו. מדובר על פיוט ארמי לתרגום קריאת התורה בחג השבועות, עבור הדיבר העשירי, לא תחמוד. רבי יעקב חיבר גם פירוש לפיוטו שלו.[4]
| תקופת חייו של הרב יעקב בן שמשון על ציר הזמן |
|---|
 |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים - קורותיהם, דרכם בהנהגת הציבור, יצירתם הרוחנית, הוצאת מאגנס, תשס"א.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תיאור כתב היד באתר הספרייה הלאומית
- ^ לשעבר באוסף דוד סלימאן ששון מספר 535
- ^ Sacha Stern & Justine Isserles, The Astrological and Calendar Section of the Earliest Maḥzor Vitry Manuscript.
- ^ יונה פרנקל, מחזור שבועות לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, ירושלים תש"ס, מבוא, עמ' לב–לג. הפיוט עצמו נדפס שם בעמ' 554–560. פרנקל שם דוחה את דברי גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים, עמ' 425, שייחס לרבי יעקב עוד שלושה פיוטי תרגום עם פירושיהם.