אפרים מקלעת חמאד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אפרים מקלעת חמאד
השתייכות רבני צפון אפריקה, ראשונים
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, דקדוק עברי
רבותיו הרי"ף
תלמידיו כנראה רבי שלמה פרחון
חיבוריו כנראה חיבר חיבורים שעסקו בפירוש התלמוד, בפסיקת הלכות, בקביעת נוסחאות המשנה והתוספתא ובדקדוק עברי, אך אבדו

רבנו אפרים מקלעת חמאד, מחכמי צפון אפריקה בסוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-12, תלמיד חבר של הרי"ף. היה גדול בדורו, בכמה ממקצועות התורה והחכמה: בתלמוד, בהוראה, בקביעת נוסחאות המשנה והתוספתא ובדקדוק הלשון העברית. יש רגליים לדבר שחיבר חיבורים, או לפחות קונטרסים בכל אחד מתחומים אלו, אך הם לא שרדו עד ימינו, כמו קורותיו ופרטיו האישיים.

אפשר שר' שלמה פרחון היה תלמידו.

אף שחיבוריו לא שרדו, הרב ישראל שציפנסקי אסף מתוך מובאות מספרי הראשונים קטעי פירוש ופסקי רבינו אפרים, כמו כן הוכיח שישנם מקומות בספר הרי"ף שהם דברי רבינו אפרים שנכתבו בצד על הגיליון, ובמשך הזמן נכנסו לתוך הטקסט.[1]. בקובץ ישורון (מאסף תורני) הוסיפו כמה פרטים שנשמטו מעינו של המו"ל[2].

מפסקיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרו של רבינו זרחיה הלוי משוקעים מקצת מדבריו, לדוגמה רבינו אפרים סבור שאין מצווה להשתכר בפורים[3]. כמו כן דעתו שאין לעשות בארץ ישראל שני ימים טובים של ראש השנה[4].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על תופעה זו ראה רפאל נתן נטע רבינוביץ, "מאמר על הדפסת התלמוד" עמוד רנ"ז
  2. ^ הרב שלמה גאטעסמאן כרך כא עמוד מח.
  3. ^ ספר המאור מגילה דף ג עמוד ב. לדעתו דברי רבא "חייב איניש לבסומי בפוריא" נדחו בתלמוד. הרב חזקיה די סילוה אימץ את דבריו להלכה. (פרי חדש סימן תרצ"ה סעיף ב').
  4. ^ ספר המאור ביצה ג עמוד א