יצחק אריאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יצחק אריאלי
יצחק אריאלי.jpg
הרב יצחק אריאלי
לידה 1896
אלול תרנ"ו
העיר העתיקה בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 באפריל 1974 (בגיל 78 בערך)
י"ג בניסן תשל"ד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים
תחומי עיסוק פוסק הלכה,
משגיח בישיבת מרכז הרב
תפקידים נוספים רב שכונות ובית-חולים בירושלים,
חתן פרס ישראל לספרות תורנית
רבותיו הרב אברהם יצחק הכהן קוק
חיבוריו עיניים למשפט על מסכתות הש"ס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב יצחק אריאלי (אלול תרנ"ו, 1896 - י"ג בניסן תשל"ד, 5 באפריל 1974) היה המשגיח של ישיבת מרכז הרב ורב שכונה בירושלים, מחבר סדרת הספרים עיניים למשפט. חתן פרס ישראל לספרות תורנית לשנת ה'תשכ"ו.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר העתיקה בירושלים ולמד בישיבות תורת חיים ועץ חיים ונסמך לרבנות על ידי הרב חיים ברלין. בזמן מלחמת העולם הראשונה התגורר בפתח תקווה כדי להימלט מחובת הגיוס לצבא העות'מאני.

עם עליית הרב קוק לירושלים, בשנת תרע"ט, יצר עמו הרב אריאלי קשר קרוב ונעשה לאחד מגדולי תלמידיו. השניים למדו גמרא בחברותא מדי יום, במשך כחמש עשרה שנה, עד לפטירתו של הרב קוק. בשנת תרפ"ה הוציא מחדש את ספרו של הרב קוק חבש פאר, יחד עם הרב אורי סג"ל המבורגר. הוא הוסיף לספר תוספות רבות מאת הרב קוק, הערות מרבנים מקורבים לרב קוק, וכן הערות משלו.

עם הקמתה של ישיבת מרכז הרב בשנת תרפ"ג התמנה למנהל הרוחני ולמשגיח בישיבה. בנוסף, היה מעורב גם בניהול האדמיניסטרטיבי, בעיקר במישור הכלכלי. מספר שנים לאחר פטירת הרב קוק התגלעו חילוקי דעות בין הרב אריאלי לאחרים בסגל הישיבה, והחל משנת תש"ח פחתה מעורבותו במידה משמעותית, עד שפרש מסגל הישיבה, ככל הנראה בראשית שנת תשכ"א. הוא המשיך להגיע לישיבה לאירועים ביום העצמאות ויום ירושלים ומספר תלמידים היו באים לעיתים ללמוד בביתו. הוא סמך בין היתר את הרב איתן איזמן, הרב יעקב אריאל, הרב צפניה דרורי והרב משה דימנטמן[1].

בשנת תש"א התמנה לרב השכונות בצלאל, כנסת ישראל ומזכרת משה. עסק בפעילות ציבורית בעיקר בירושלים, וסייע בייסוד שכונות קריית שמואל ונווה שאנן בעיר.

היה הפוסק של בית החולים ביקור חולים. בשנות השישים היה חבר בוועדה הממשלתית שעסקה בניתוחי מתים.

משנת תרצ"ו החל להוציא את סדרת הספרים עיניים למשפט על הש"ס, ובשנת תשכ"ו הוענק לו על הסדרה פרס ישראל לספרות תורנית.

על שמו קרוי רחוב בביתר עלית. רחוב נוסף, בשכונת מזכרת משה בירושלים, קרוי על שם ספרו - "עיניים למשפט".

ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב גרשון אריאלי, דיין בבית הדין הרבני בנתניה
  • משה אריאלי, נכדו הוא קובי אריאלי
  • הרב שמריה אריאלי, חתן הרב אליעזר דוד ברלין
  • הרב חיים יעקב אריאלי, מחבר הספר "באר יעקב". בנו הוא הרב אשר אריאלי.
  • ד"ר נחום אריאלי, פילוסוף וסופר. בתו היא השופטת יעל וילנר.
  • שרה, נישאה לרב מרדכי אילן, אב"ד בתל אביב
  • חסידה, נישאה לרב צבי כהנא-גרושקא, שכיהן כראש ישיבת 'הרי יהודה' במושב בית מאיר.
  • אליהו אריאלי מנהל בי"ס למינהל

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהרן אילן, עיני יצחק, תשע"ח

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]