יצחק אריאלי

יצחק אריאלי
לידה	1896; אלול תרנ"ו; העיר העתיקה בירושלים
פטירה	5 באפריל 1974 (בגיל 78 בערך); י"ג בניסן תשל"ד
מקום קבורה	הר המנוחות
מדינה	ישראל
מקום פעילות	ירושלים
תחומי עיסוק	פוסק הלכה,; משגיח בישיבת מרכז הרב
חיבוריו	עיניים למשפט על מסכתות הש"ס
רבותיו	הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב חיים ברלין
תלמידיו	הרב יעקב אריאל
פרסים והוקרה	פרס ישראל (1966)
תפקידים נוספים
	רב שכונות ובית-חולים בירושלים,; חתן פרס ישראל לספרות תורנית

הרב יצחק אריאלי (אלול תרנ"ו, 1896 – י"ג בניסן תשל"ד, 5 באפריל 1974) היה המשגיח של ישיבת מרכז הרב ורב שכונה בירושלים, מחבר סדרת הספרים עיניים למשפט. חתן פרס הרב קוק לספרות תורנית וכן פרס ישראל לספרות תורנית לשנת ה'תשכ"ו (1966).

תולדותיו

נולד בעיר העתיקה בירושלים בשם יצחק זמברובר,^[1] צאצא למשפחת ריבלין, למד בישיבות תורת חיים ועץ חיים ונסמך לרבנות על ידי הרב חיים ברלין. כדי להימלט מחובת הגיוס לצבא העות'מאני בזמן מלחמת העולם הראשונה, שינה את שם משפחתו ל"אריאלי"^[2] ועבר לגור בפתח תקווה.

עם עליית הרב קוק לירושלים, בשנת תרע"ט, יצר עמו הרב אריאלי קשר קרוב ונעשה למקורבו ואחד מגדולי תלמידיו^[3]. השניים למדו גמרא בחברותא מדי יום, במשך כחמש עשרה שנה, עד לפטירתו של הרב קוק. בשנת תרפ"ה הוציא מחדש את ספרו של הרב קוק חבש פאר, יחד עם הרב אורי סג"ל המבורגר. הוא הוסיף לספר תוספות רבות מאת הרב קוק, הערות מרבנים מקורבים לרב קוק, וכן הערות משלו.

עם הקמתה של ישיבת מרכז הרב בשנת תרפ"ה (1925) התמנה למנהל הרוחני ולמשגיח בישיבה. בנוסף, היה מעורב גם בניהול האדמיניסטרטיבי^[4], בעיקר במישור הכלכלי. מספר שנים לאחר פטירת הרב קוק התגלעו חילוקי דעות בין הרב אריאלי לאחרים בסגל הישיבה, והחל משנת תש"ח פחתה מעורבותו במידה משמעותית, עד שפרש מסגל הישיבה, ככל הנראה בראשית שנת תשכ"א. הוא המשיך להגיע לישיבה לאירועים ביום העצמאות ויום ירושלים ומספר תלמידים היו באים לעיתים ללמוד בביתו. הוא סמך בין היתר את הרב איתן איזמן, הרב יעקב אריאל, הרב צפניה דרורי והרב משה דימנטמן^[5].

בשנת 1933 נבחר לוועד העדה האשכנזית בירושלים^[6] ובשנת 1938 היה חבר המועצה הדתית^[7]. בשנת תש"א התמנה לרב השכונות בצלאל, כנסת ישראל ומזכרת משה^[8]^[9]. עסק בפעילות ציבורית בעיקר בירושלים, וסייע בייסוד שכונות קריית שמואל ונווה שאנן בעיר^[1].

היה הפוסק של בית החולים ביקור חולים וחבר הנהלת בית החולים^[10]. כן פעל בוועד המרכזי לטהרת המשפחה^[11]. בשנות השישים היה חבר בוועדה הממשלתית שעסקה בניתוחי מתים^[12].

משנת תרצ"ו החל להוציא את סדרת הספרים עיניים למשפט על הש"ס^[13]. על ספריו קיבל את פרס הרב קוק לספרות תורנית בשנת 1954, ובשנת תשכ"ו (1966) הוענק לו על הסדרה פרס ישראל לספרות תורנית.

על שמו קרוי רחוב בביתר עלית. רחוב נוסף, בשכונת מזכרת משה בירושלים, קרוי על שם ספרו - "עיניים למשפט".

ילדיו

הרב גרשון - דיין בבית הדין הרבני בנתניה.
משה - נכדו הוא קובי אריאלי.
הרב שמריה - חתן הרב אליעזר דוד ברלין.
הרב חיים יעקב - מחבר הספר "באר יעקב". בנו הוא הרב אשר אריאלי.
ד"ר נחום - פילוסוף וסופר. בתו היא השופטת יעל וילנר.
שרה - נישאה לרב מרדכי אילן, אב"ד בתל אביב.
חסידה - נישאה לרב צבי כהנא-גרושקא, שכיהן כראש ישיבת 'הרי יהודה' במושב בית מאיר.
אליהו - מנהל בי"ס למינהל.

יצחק אריאלי

משה

חיים יעקב אריאלי

שרה

אביגדור

מלכה

נחמה

מספריו

עיניים למשפט על מסכתות הש"ס - הוספות וחידושים ל"עין משפט" (מראי מקומות בשולי דפי הגמרא לפסקי ההלכה של הסוגיה המדוברת במשנה תורה ובשולחן ערוך) וכן ביאורים בשיטות הפוסקים.
שירת הגאולה על הגדה של פסח (תשט"ז).
מדרש אריאל על פרשיות התורה.
ירח האיתנים על מועדי חודש תשרי.
עקידת יצחק על עקדת יצחק.

לקריאה נוספת

אהרן אילן, עיני יצחק, תשע"ח.

קישורים חיצוניים

ספרי עיניים למשפט באתר היברו בוקס על מסכת בבא בתרא, יבמות, מכות, נדרים קידושין, ומסכת ברכות - חלק ראשון, חלק שני
הרב איתם הנקין, "שכתובי היסטוריה במשפחות תלמידי הראי"ה קוק", אסיף ג' (תשע"ו), עמ' 1139–1143.
הרב איתם הנקין, "הרב יצחק אריאלי ושכחתו בחוג הראי"ה ומרכז הרב", אסיף ד' (תשע"ז), עמ' 463–493.
יצחק גולדשלג, הרב יצחק אריאלי עינים למשפט, הצופה, 24 במאי 1957
יצחק בן אביגדור אריאלי (1896-1974), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ¹ ² רב, מחבר ספרים ובונה שכונות ירושלים, הצופה, 29 באפריל 1966
^ יאיר חרל"פ, אגרות מרום, בית אל: יאיר חרל"פ, תשפ"א, עמ' 37
^ יצחק גולדשלג, הרב יצחק אריאלי עינים למשפט, הצופה, 24 במאי 1957; הרב איתם הנקין, "שכתובי היסטוריה במשפחות תלמידי הראי"ה קוק", עמ' 1139; הרב הנקין, "הרב יצחק אריאלי ושכחתו בחוג הראי"ה ומרכז הרב", עמ' 463.
^ משרדי מושל מחוז ירושלים, דואר היום, 25 ביוני 1933
^ הרב איתם הנקין, "הרב יצחק אריאלי ושכחתו בחוג הראי"ה ומרכז הרב", אסיף ד' (תשע"ז), עמ' 475–482.
^ בועד העדה האשכנזית, דואר היום, 4 ביולי 1933
^ בוועד הקהלה, הצופה, 1 במאי 1938
^ הרב אריאל - רבה של שכונת כנסת ישראל, הצופה, 10 בינואר 1941
בחברה ובמשפחה, הַבֹּקֶר, 23 בינואר 1941
^ חגיגת ההכתרה של הרב יצחק אריאלי, הצופה, 24 בינואר 1941
^ נחנך אגף חדש ב"ביקור חולים", חרות, 12 ביוני 1962
^ אסיפת הוועד המרכזי לטהרת המשפחה, הצופה, 22 בינואר 1943
^ נתמנתה ועדה מייעצת לענייני ניתוח מתים, מעריב, 26 בדצמבר 1961
^ הרב ש. י. זוין, מן הספרות התלמודית, הצופה, 10 ביוני 1938

[הצפה1966-1] ¹ ² רב, מחבר ספרים ובונה שכונות ירושלים, הצופה, 29 באפריל 1966

[2] יאיר חרל"פ, אגרות מרום, בית אל: יאיר חרל"פ, תשפ"א, עמ' 37

[3] יצחק גולדשלג, הרב יצחק אריאלי עינים למשפט, הצופה, 24 במאי 1957; הרב איתם הנקין, "שכתובי היסטוריה במשפחות תלמידי הראי"ה קוק", עמ' 1139; הרב הנקין, "הרב יצחק אריאלי ושכחתו בחוג הראי"ה ומרכז הרב", עמ' 463.

[4] משרדי מושל מחוז ירושלים, דואר היום, 25 ביוני 1933

[הנקין-5] הרב איתם הנקין, "הרב יצחק אריאלי ושכחתו בחוג הראי"ה ומרכז הרב", אסיף ד' (תשע"ז), עמ' 475–482.

[6] בועד העדה האשכנזית, דואר היום, 4 ביולי 1933

[7] בוועד הקהלה, הצופה, 1 במאי 1938

[8] הרב אריאל - רבה של שכונת כנסת ישראל, הצופה, 10 בינואר 1941
בחברה ובמשפחה, הַבֹּקֶר, 23 בינואר 1941

[9] חגיגת ההכתרה של הרב יצחק אריאלי, הצופה, 24 בינואר 1941

[10] נחנך אגף חדש ב"ביקור חולים", חרות, 12 ביוני 1962

[11] אסיפת הוועד המרכזי לטהרת המשפחה, הצופה, 22 בינואר 1943

[12] נתמנתה ועדה מייעצת לענייני ניתוח מתים, מעריב, 26 בדצמבר 1961

[13] הרב ש. י. זוין, מן הספרות התלמודית, הצופה, 10 ביוני 1938

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]