צפניה דרורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צפניה דרורי
Rav drori.jpg
הרב צפניה דרורי
תאריך לידה א' בניסן תרצ"ז (בן 80)
השתייכות ציונות דתית
נושאים בהם עסק תורה, עם ישראל, ארץ ישראל, פוליטיקה, כשרות, הלכה
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב משה צבי נריה

הרב צפניה דרורי (נולד בא' בניסן תרצ"ז, 13 במרץ 1937) הוא רב העיר קריית שמונה וראש ישיבת ההסדר בעיר. מכהן כיו"ר האגודה להתנדבות וכאב בתי הדין לגיור באזור הצפון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל במושב שדה יעקב. למד בישיבת כפר הרוא"ה בשנותיה הראשונות, בעת שראש הישיבה היה הרב משה צבי נריה. הוא נמנה עם שבט איתנים בתנועת בני עקיבא, הידוע בהקמת מפעלים חינוכים תורניים-לאומיים שהשפיעו על דרכו של הדור הבא של הכיפות הסרוגות. לאחר מכן ייסד עם חבריו לשבט את ישיבת כרם ביבנה, ומאוחר יותר עבר, כמו רוב חבריו, לישיבת מרכז הרב והיה אחד מתלמידיו המובהקים של הרב צבי יהודה הכהן קוק. הוסמך לרבנות על ידי הרב יצחק אריאלי והראשון לציון הרב יצחק ניסים.

בשנת תשכ"ד (1964) הצטרף לחברו, הרב יעקב פילבר וסייע בהקמתה של ישיבת ירושלים לצעירים. מטרת הקמת הישיבה הייתה ליצור מסגרת לבני תיכון שרצו ללמוד תורה ועם זאת לעשות בגרות מלאה, על פי השקפת הרב קוק. כיהן בה כר"מ מספר שנים.

בשנת תשכ"ח (1968), לאחר שעזב את ישיבת מרכז הרב, עלה הרב דרורי צפונה בברכת הרצי"ה קוק, והתיישב בקריית שמונה, מתוך שליחות לחזק את ערכי היהדות באזור הצפון. בשנת תשל"ז (1977) הקים הרב דרורי את ישיבת קריית שמונה, ויחד עמו כיהן כראש הישיבה הרב אפרים שחור, מיום ייסודה של הישיבה, ועד שנפטר בכ"ב בכסלו תשמ"ג. מאז פטירת הרב שחור ועד היום (2017) מכהן הרב דרורי כראש הישיבה ביחד עם הרב ישראל קירשטיין, בנוסף על היותו רב העיר קריית שמונה. בעזרת אברכי הישיבה הוא גם עוסק במתן היתרי כשרות למספר רב של יצרני מזון.

במשך תקופתו כרב העיר בקריית שמונה וכראש הישיבה בעיר, ייסד הרב דרורי סדרה ארוכה של שיעורי יהדות בקיבוצי הצפון ובהם בנאות מרדכי ובמשגב עם. בנוסף הקים את המרכז החברתי "מועדון תקוותנו" בקריית שמונה, וגם את המרכז לחינוך יהודי בעיר, שבו מועברים חוגים שונים לתושבי העיר.

פעילותו הרצופה של הרב דרורי בעיר הצפונית מאז שנת 1968 סייעה לתמוך בעיר בתקופות ביטחוניות וכלכליות קשות, שבהן נחתו בעיר קטיושות ואנשי עסקים עזבו אותה, הוא הקפיד להישאר בעיר ויחד עם תלמידיו לתרום לתושבים. במהלך תקופה זו חוותה העיר את מלחמת שלום הגליל, מבצע דין וחשבון, מבצע ענבי זעם, מלחמת לבנון השנייה ועוד.

בתקופת תוכנית ההתנתקות דגל הרב בקו מתון יחסית והתנגד במידת מה לסירוב פקודה מפורש, אך עם זאת הורה לתלמידיו להשתדל להתחמק ככל האפשר מכל פעילות של פינוי היישובים.

היה חבר במועצה הציבורית של מפלגת הבית היהודי שקמה לאחד בין המפד"ל ומפלגות האיחוד הלאומי.

נשוי ואב ל-9 ילדים. גר בקריית שמונה.

בשנת תשע"ד (2014) הוציא לאור את ספרו הראשון והיחיד, "הגיון לבי לפניך" - ביאור ופירוש על אורות התורה של הרב קוק. על ספר זה זכה בפרס הרצי"ה קוק.

מתחומי פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גיור: עמד בראש מיזם הגיור ובראש בתי הדין בצפון כ-30 שנה. כיום עומד בראש הוועד המייעץ לחוק הגיור החדש.
  • האגודה להתנדבות: ממייסדי האגודה להתנדבות בשנות ה-70 ועומד בראש כיו"ר עד עצם היום הזה.
  • חתונות: עורך חתונות בכל רחבי ישראל.
  • פעיל ומייסד של אגודת הרבנים – "צוהר".
  • פעיל ומייסד של אגודת פורום תקנה.

תעודות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. מארגון המורים הדתיים – על עמידתו בראש הפעילות של הישיבה במלחמת של"ג.
  2. יקיר החינוך הדתי.
  3. תעודת אות כתר, תעודה מתנועת המזרחי.
  4. פרס עמינח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]