יצחק דביר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יצחק דביר
ItchakDvir.png
סא"ל יצחק דביר 1957
לידה 26 באוקטובר 1926
י"ח מרחשון התרפ"ז
חיפה
פטירה 14 בינואר 1997 (בגיל 70)
ו' בשבט התשנ"ז
חיפה
כינוי "איצ'ה"
השתייכות Hahagana.jpg  ההגנה
Semel palyam.jpg פלי"ם
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
חיל הים הישראליחיל הים הישראלי  חיל הים הישראלי
תקופת שירות 1942-1967
דרגה סגן אלוף (ים) סגן אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
עיטור לוחמי המדינה

עיטור "אביר מסדר הפניקס" המלכותי של יוון
תפקידים אזרחיים
  • רב חובל בצי הסוחר
  • מנהל בית הספר הימי בכפר זמיר.
  • נציג משרד התחבורה באתיופיה.
  • מנהל מסוף המכולות 'הדרים' בנמל חיפה.
  • יועץ בענייני ספנות

יצחק דביר (דוידוביץ') (26 באוקטובר 1926 - 14 בינואר 1997) היה קצין צה"ל בדרגת סגן אלוף, שירת כמפקד אוניות בחיל הים, כנציג משרד הביטחון בגאנה ובאתיופיה והפליג כרב חובל בחברת צים. הקים וניהל את מסוף המכולות בנמל חיפה במסגרת "הדרים" חברה בת של צים.

ילדות ולימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק דביר נולד בחיפה לפנחס דוידוביץ' וציפורה לבית בלומברג. למד בבית הספר אליאנס בחיפה, והמשיך בבסמ"ת שליד הטכניון בחיפה אותו סיים בשנת 1944. תוך כדי הלימודים היה פעיל בימיה של הפועל בנמל חיפה.

שירות ביטחוני במדינה בדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין התאריכים 1/12/45 - 21/6/45 שימש כנוטר במשטרת המנדט, משטרת היישובים היהודים באזור חיפה T.A.C וכמו כן במשמר החופים.
בשנים 1946 – 1948 היה פעיל בהגנה, התגייס לפלמ"ח לפלוגה הימית (פל"ים ), מספר חבר 6313, במסגרת זו היה פעיל בעליה ב', באביב 1947 עבר קורס מ"כים בג'וערה. לקח חלק בקרבות על שחרור חיפה - פיקד על היחידה המיוחדת בקרב על כיבוש ואדי ניסנאס. [1]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי שיט חיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1948 - הפליג עם האנייה 'אח"י דרום אפריקה (ש-29)' להביא נשק שנרכש באירופה
השייטת הקטנה – פיקוד על מספר ספינות משמר.
סוף 1948 פיקוד קרוסטלה[2] ינואר 1949 פיקוד על ספינת המשמר אח"י דרור מ-21. מאוחר יותר בשנת 1949 פיקוד אח"י הפורצים מ-17
שייטת הפולשות - אפריל 1950 פיקוד אח"י רמת רחל פ-51
השייטת הגדולה -
נובמבר 1950 פיקוד על האניה המגויסת אח"י דרום אפריקה
פברואר 1951 פיקוד אח"י מעוז (ק-24) לשעבר אוניית המעפילים בן הכט
אוקטובר 1951 פיקוד אח"י אילת (א-16)

נובמבר 1951 – פברואר 1952 פיקוד על הקורבטה אח"י הגנה (ק-20)
פברואר 1952 – אוגוסט 1952 פיקוד על הפריגטה אח"י משגב (ק-30)
אוגוסט 1952 – ספטמבר 1953 פיקוד על הפריגטה אח"י מזנק (ק-32), ב-15 ביולי 1953 צוות הפריגטה מכבה שריפה גדולה שפרצה במחסן באי 'איוס' וסיכנה את בתי התושבים. זכה למכתב תודה של ראש העיר 'איוס'

ב-12 באוגוסט 1953 ארעה רעידת אדמה חזקה באיים קפלוניה וזקינטוס, השייטת הגדולה מגישה סיוע חיל הים הישראלי לנפגעי הרעש באיי יוון השייטת צוינה לשבח מפקד השייטת שלמה אראל ויצחק דביר מפקד הפריגטה אח"י מזנק (ק-32) זכה לעיטור "אביר מסדר הפניקס" המלכותי מאת פאולוס, מלך יוון.

תפקידי מטה - בשנת 1953 הועלה דביר לדרגת דרגת סא"ל ומספטמבר 1953 עד אפריל 1954 שירת כראש ענף מבצעים במטה חיל הים.
בשנת 1955 למד בקורס פו"מ. וב-15 ביוני 1955 סיום קורס מתקדם לקצינים
מיולי 1955 עד מרץ 1956 תיפקד כסגן ראש מחלקת כח אדם.

איברהים אל-אוול - לאחר הקרב בו נשבתה האוניה המצרית - בנובמבר 1956 – מונה סא"ל יצחק דביר לפיקוד על המשחתת שנשבתה. תחת פיקודו היא תוקנה והוחזרה לכשירות מבצעית בשם אח"י חיפה (ק-38) על שם העיר אותה הפגיזה. דביר המשיך בפיקוד עד שנת 1958.
בעת מלחמת ששת הימים גויס לשירות מילואים והיה מפקד נמל חיפה האזרחי וקיים את הקשר עם חברת צים.
בעת מלחמת יום הכיפורים גויס לשירות מילואים בענף צי הסוחר- מחלקת מבצעים חיל הים - ועמד בקשר עם המיכליות במפרץ אילת ואלה שהופנו מהים האדום סביב אפריקה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נציגות בגאנה –בשנים 1958 1961 נשלח דביר על ידי משרד הביטחון לייעץ לנשיא גאנה בבחירת יאכטה נשיאותית במסגרת זו עסק ברכישת הספינה באיטליה ביצוע שיפוצים והתאמה לתפקודה כספינת הנשיא שנקראה 'קאנטאמנטו' וכמו כן הכשיר צוות גאנאי לשרות על הספינה. כרב החובל של 'קאנטאמנטו' ביצע דביר הפלגות בין איטליה גאנה ובריטניה.

רב חובל - 1961 – 1962 במסגרת חל"ת למד והשיג הסמכה לרב חובל. 1962 – 1965 הפלגות כרב חובל במסגרת צי סוחר

חינוך ימי - 1965 – 1970 דביר עסק בהקמה וניהול של בית הספר הימי בחיפה "כפר זמיר" על פי בקשת אבא חושי ראש עירי חיפה. בית ספר זה תוכנן במיוחד לשילוב בנוסף לתפקידי ימאות רגילים גם אלמנטים של עבודת נמלים מודרנית. לאחר שלושה מחזורים נסגר בית הספר והתלמידים עברו לכפר גלים

שליחות באתיופיה - 1970- 1973 שהות באתיופיה כיועץ שר התחבורה האתיופי והשגחה על אזור באב אל מנדב מטעם משרד הביטחון, חזרה לארץ 1973 בגלל ניתוק היחסים בעקבות מלחמת יום הכיפורים.

שוב רב חובל 1974 – 1978 הפלגות כרב חובל באוניות צים

חברת צים - 1978 – 1987 הקמה וניהול מסוף מכולות "הדרים" בנמל חיפה

ייעוץ בספנות - 1987 פרישה מצים המשך מתן ייעוץ ופיקוח על טעינת כלי שיט בארץ ובחו"ל עבור חברות ספנות עמילי מכס ומובילים ימים.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1949 נישואין לדבורה לבית מרדר לזוג נולדו שני בנים. הבכור אודי שירת כמפקד ספינות טילים ונעשה אל"ם בחיל הים. הבן השני רמי שירת כטייס מסוקי קרב בחיל האוויר.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות וקישורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דבורה דביר, דביר יצחק (איצ'ה דוידוביץ') מתוך הספר "שערים פתוחים" אסופת זכרונות ההעפלה 1945-1948,הוצאה לאור קרן פלי"ם, ע' 177.
  • דניאלה רן, ראיון עם יצחק דביר – חיל הים 21 בספטמבר 1993.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הימאות בהגנה חמישה קורסי חובלים מינואר 1945 עד 1948, באתר ארגון ההגנה.
  2. ^ סיפור הקרוסטלה באתר משמר המורשת הימית.
  3. ^ התמונה הופיעה בשער גיליון 42\1 של במחנה בעת שהעיתון שנוסד ב-1934 הפך לשבועון והספירה החלה מחדש. השער פורסם שנית בגיליון האחרון של השבועון, 22 בדצמבר 2016.