שייטת הנחתות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שייטת הנחתות
הנחתות
סמל שייטת הנחתות
פרטים
כינוי שייטת הנחתות
מדינה ישראלישראל  ישראל
שיוך צה"לצה"ל  צה"ל
סוג שייטת
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 10 באוקטובר 1948
מקים היחידה ראש השירות הימי גרשון זק.
פירוק היחידה אוגוסט 1993.
מלחמות מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
עיטורים צל"ש אלוף  צל"ש אלוף
נתוני היחידה
ציוד עיקרי כלי נחיתה ופשיטה של חיל הים הישראלי
פיקוד
יחידת אם חיל הים הישראליחיל הים הישראלי  חיל הים הישראלי
מפקדים מפקדי יחידות הנחתות
אות הלוחם ביחידות הנחיתה.
טקס השקת אח"י עציון גבר (פ-51) הנחתת הראשונה שנבנתה במספנות ישראל 2 מרץ 1962
מיצג הנחיתה מהים במוזיאון השריון בלטרון. הנחתת אח"י עציון גבר (פ-51) וטנק צנטוריון, ספטמבר 2017.

המושג שייטת הנחתות מתייחס לכלל פעילות האיגוף הימי בצה"ל הכנות וביצוע הנחתת כוחות מהים אל החוף במערכות ישראל מקום המדינה ועד ביטול אופציה בשנת 1993. הפעילות בוצעה על ידי כלי שיט ויחידות בחיל הים שהפעילו ספינות לוחמה אמפיבית וכללה שימוש באוניות סוחר מגויסות. השייטת נקראה בשמות שונים: "שייטת הפולשות", "שייטת הנחתות", "שייטת 11", "פלגה 924", "פלגה 922", "פלגה 921".

תוכן עניינים

הצורך באיגוף ימי בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערכת צה"ל לגבי הצורך בכושר באיגוף ימי הנחתת כוחות מהים עברה במהלך השנים תהפוכות. לקראת מלחמת השחרור נקבעו תפקידי איגוף לכח הימי ויצירת ראשי גשר חופיים לאספקה ליישובים מבודדים. פיקוד החיל עמל להרחיב את תפישת יעוד לזרוע הימית גם להגנת השיט המסחרי לארץ וממנה. נושא האיגוף הימי הושאר ליזמת אנשי היבשה. חיל הים לא נדרש להחזיק כח נחיתה שיאפשר לצה"ל איגוף ימי בהיקף מוגדר.

השארת נושא האיגוף הימי מחוץ למסגרת משימות חיל הים מנע את העדיפות הנדרשת לבניית היכולת. לחוסר ההתמדה בדרישות האיגוף הימי השפעה שלילית על בנית הכוח, כשירות כלי השיט והרמה המקצועית. לכך היו שני חריגים: בתקופה שלפני מלחמת יום הכיפורים הוגדרה לזירת ים סוף משימה להנחתת חטיבת שריון במפרץ סואץ. ובתקופה שלפני מלחמת לבנון התקרב המטה הכללי להרחבת היעוד של חיל הים בכך שהורה על בנית 8 נחתות חדשות. בתחילת שנות ה-90 הוברר שאין לצה"ל תוכניות אופרטיביות הכוללות איגוף ימי. תוכניות סדר הכוחות לא כללו נחתות.

התפתחות נושא האיגוף הימי בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להבחין בשלוש תקופות משמעותיות לנושא הנחיתה בצה"ל:

תקופת ההתחלה - 1948 -1956, מהקמת המדינה ועד לאחר מלחמת סיני. אופיינה בתפעול כלי שיט ישנים במשימות שונות.

בנייה והתחדשות - 1962 - 1978, מתחילת שנות הששים ועד אחרי הסכם השלום בין ישראל למצרים. בניית כלי שיט חדשים ורכישת נוספים, העברות ביבשה ובים. היערכות כלי שיט לנחיתה בזירת ים סוף ובים התיכון. המאפיין את הפעילות בתקופה זאת היו אימונים תרגילים והכנות להנחתת כוחות במלחמות ששת הימים לא בוצעו. הפעילות המבצעית החשובה לזכות חיל הים בתקופה זאת היא הנחתה ואיסוף פשיטה משוריינת על החוף המצרי במפרץ סואץ מבצע רביב. לקראת מלחמת יום הכיפורים נראתה משימת הנחיתה במפרץ סואץ משימה עיקרית. שהוכנה ותורגלה תקופה ארוכה. בעת המלחמה הועמסו טנקים לנחתות והפעולה בוטלה.

מימוש היעוד - וסגירת היחידה – 1979 - 1993 - לאחר הסכם השלום עם מצרים רוכז כח הנחיתה לים התיכון. במלחמת לבנון בוצע איגוף ימי משמעותי. לאחריה בוצעו אימונים עם מרבית יחידות השריון. לאחר תכנון נחתת רבת יכולת שנעצר מחוסר תקציב למימוש, הופסק פיתוח כלי שיט חדשים. עד העמדת כלי השיט וסגירת היחידה.

כלי השיט לנחיתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמת חיל הים הישראלי היו ברשותו סוגים שונים של נחתות. תחילה, עם הקמת החיל, הוכשרו כמה נחתות ששימשו קודם לכן כספינות מעפילים (אחת מהן, "אף-על-פי-כן" משמשת כיום כבסיס למוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה).
בשנת 1949 עם תום מלחמת העצמאות הגיעו שש נחתות טנקים מאיטליה ושש נחתות מכוניות מארצות הברית.
בשנות ה-60 ביזמתו של ישראל ליברטובסקי נבנו במספנות ישראל שש נחתות טנקים בשתי סדרות. נבנה כלי יחיד באורך של 30 מ' ואחרי שנתיים זוג נוסף. בסדרה שנייה נבנו שלוש נחתות טנקים באורך ששים מ'.
נחתות הסדרה הראשונה הופעלו בתחילה מבסיס חיפה (פלגה 922), ולאחר מלחמת ששת הימים הועברו דרך היבשה לאילת, ומשם בהפלגה לבסיסי חיל הים במפרץ סואץ הכלים הוארכו בשישה מטר וידועים כסדרת נחתות 36 מ'.
נחתות ששים המטרים הופעלו מבסיס חיפה ומבסיס אשדוד (פלגה 921), וגם הן, לימים, הועברו בהפלגה, סביב לאפריקה, לבסיס חיל הים בשארם א-שייח'.
במהלך מלחמת ההתשה נרכשו עבור זירת ים סוף כלי שיט שאפשרו נחיתת כח בהיקף רב. שלוש אוניות נחיתה תוצרת אמריקאית LANDING SHIP TANKS מתקופת מלחמת העולם השנייה, שכינוין בחיל הים דגם שיקמה. מעבורת מכוניות תוצרת דרום אפריקה שהוסבה להנחתת טנקים ורכב קרבי משורין – אח"י בת שבע (פ-57).

לאחר מלחמת יום הכיפורים הוחלפו הנחתות 60 מטר לזירת ים סוף עם נחתות 36 מטר שהועברו בדרך היבשה לים התיכון. ונרכשה אונית גלנוע אח"י בת גלים שאפשרה העברת רכב קרבי משוריין למעגנים.

כלי השיט להנחתה בתקופת ההתחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבלה להלן כוללת את כלי השיט ששימשו להנחתה בתקופת ההתחלה.[1]

כמות ודגם\שם ומס צי תוצרת\תקופת שרות נתונים וכושר נשיאה להנחתה\פעילות מפקדים תמונה
אח"י חנה סנש (ש-29) 1948 - 1951 במבצע בן עמי הנחיתה כח מחטיבת כרמלי בשבי ציון ופינתה משפחות קיבוצי הגליל המערבי לנמל חיפה. הביאה כח מגדוד 22 של חטיבת כרמלי לפשיטה על גשרי הליטני - מבצע כתריאל שבוטל עקב כניסת ההפוגה הראשונה (11 יוני 1948). ישראל אוורבוך ושאול אבני אוניית השירות אח"י חנה סנש (ש-29)
2 נחתות טנקים תוצרת בריטניה אורך 48 מטר, רוחב 9 מטר, דחי 300 טון, 3 מדחפים, 10.5 קשר. מטען : עד 5 טנקים במשקל 30 טון כ"א ; או 3 טנקים במשקל 50 טון כ"א ; או 9 משאיות ; או 250 טון. דגם LCT Mark 2[2]
אח"י אף על פי כן יולי 1948 - 1958 במקור נחתת רקטות LCT(r)-147 אימוני גדוד הנחיתה, בעת מבצע סיני תוכננה להנחית כח ברצועת עזה.[3] הנחתת מוצגת במוזיאון ההעפלה וחיל הים "אף-על-פי-כן"
אח"י גוש עציון (פ-39) יולי 1948 - 1957 במקור נחתת טנקים LCT-256, ידועה גם בשמה מהפלי"ם פרטו, תרגלה נחיתות בחופי הים התיכון (1949). אח"י גוש עציון בהחפה.
2 נחתות טנקים תוצרת גרמניה אורך 36 מטר, רוחב 10 מטר, דחי 300 טון, 3 מדחפים, 10 קשר.
אח"י יד מרדכי (פ-25) 1948 - 1957 אח"י יד מרדכי (פ- 25)
אח"י בית הערבה (פ-33) 1948 - 1957
2 נחתות רגלים תוצרת ארצות הברית אורך 48.5 מטר, רוחב 8.5 מטר, דחי 387 טון, 2 מדחפים, 14 קשר.
אח"י רמת רחל (פ-51) 30 דצמבר 1948 - 1960 איסוף שלל מחוף סיני וחילוץ המיג 15 מימת ברדוויל בעת מבצע סיני. הדר קמחי, יהודה בן-צור, מאיר לובוכינסקי אח"י רמת רחל במשימת איסוף שלל מחוף סיני בעקבות מבצע קדש.
אח"י ניצנים (פ-53) 30 דצמבר 1948 - אח"י ניצנים בנמל חיפה, 1949
6 נחתות מכוניות תוצרת ארצות הברית אורך 15 מטר, רוחב 4.3 מטר, דחי 60 טון, 2 מדחפים, 11 קשר. שמשו גם להובלת טנקים קלים AMX-13 קבוצת נחתות מכוניות NMC מתרגלת במפרץ חיפה
נמ"כים - נחתות מכוניות הורדו למים באילת לנוכח תצפיות מעקבה לדימוי הכפלת כושר ההנחתה, מאי 1967.
2 נחתות מכוניות, מח 32, מח-38 ומח-40 1949 עד 1967 סיורי אבטחה פלגה 788 בכנרת, פעולת כנרת נחתת במעגן גנוסר
4 נחתות מכוניות 1949 עד 1967 בעת מבצע סיני הועברו ברכבת וברכב לאילת. שתי נחתות סייעו באש מהים לכיבוש טאבה. 4 הנחתות סייעו להתקדמות חטיבה 9 לאורך חופי סיני כולל הנחתת טנקים[4] בפיקודו של גד אשר נחתת מביאה מים ודלק לחטיבה 9 במפרץ דהב

כלי שיט לנחיתה בתקופת ההתחדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבלה להלן כוללת את כלי השיט ששימשו להנחתה בתקופת ההתחדשות ומימוש היעוד.[5]

כמות ודגם\שם ומס צי תוצרת\תקופת שרות נתונים או פעילות כושר נשיאה או מפקדים תמונה
3 נחתות 36 מטר תוצרת מספנות ישראל אורך 36 מטר, רוחב 6 מטר, דחי 122 טון, 2 מדחפים, 10 קשר. שני טנקים או חמש נגמ"שים BTR
נחתת 36 מטר ברציף הצבאי בחיפה בתקופת ההמתנה למלחמת ששת הימים.
אח"י עציון גבר (פ-51) מרץ 1962 - 1982 השתתפה במבצע רביב הועברה לים התיכון בעת מלחמת לבנון הראשונה, הוחזרה לאילת להשבתה, נשארה באילת ושימשה כבסיס לגידול דגים. חרטומה הועבר באוקטובר 2016 לשימור באתר יד לשריון בלטרון.[6] רב חובל יצחק (אייק) אהרונוביץ', יוסף הררי, אהוד אראל, אורי סלע, ישראל פטשניק, יגאל בר יוסף, יעקב אברשי, שוקי בורנשטיין, מרדכי דקל, משה מילר נחתת פ-51 בתרגיל הנחתה
אח"י קיסריה (פ-53) 15 אוקטובר 1964 – מרץ 1983 מבצע רביב הועברה לאשדוד בדרך היבשה, הוחזרה לאילת דרך התעלה והועברה שוב לים התיכון בעת מלחמת לבנון הראשונה יעקב ניצן, שמואל שבח, יוסף דיאמנט, שאול חורב, יוסי לוי, הוגו שימרון, חיים מרקוביץ, גרשון נווה, ירון גולדשטיין, אח"י קיסריה (פ-53) מעמיסה נגמ"ש בחוף המצרי במהלך מבצע רביב.
אח"י שקמונה (פ-55) 13 במאי 1965 – מרץ 1983 מבצע רביב, מבצע הולנדי מעופף ו דוד אזר, אריה הראל, שמואל שריג, ציקי חקלאי, אריה אמיתי אח"י שקמונה (פ-55) בתרגיל נחיתה.
3 נחתות 60 מטר תוצרת מספנות ישראל אורך 60 מטר, רוחב 10 מטר, דחי 730 טון, 3מדחפים, 10.5 קשר. 6 צנטוריון או 5 מגח או 16 נגמ"שים נחתת 60 מטר עמוסה ב-6 טנקים טי-55 בתרגיל נחיתה
אח"י אשדוד (פ-61) 23 מרץ 1967 - מלחמת לבנון, נמכרה לשימוש מסחרי בקו עקבה יוסף הררי, אבי רוטמן, נמרוד גלעד, מיכי רינגרט, דני כרמלי, רפי בנימין אח"י אשדוד (פ-61) מימין ואח"י אשקלון (פ-63) משמאל
אח"י אשקלון (פ-63) 19 מאי 1967 - הובילה כוח שייטת 13 לפורט סעיד במבצע ליידי, נמכרה למדינה במזרח אפריקה יעקב ניצן, גבי שילה, אמנון תדמור, נתי מתוקי, עומר לבבי, אודי יושע אח"י אשקלון פ-63 מלווה משחה אמונים
אח"י אכזיב (פ-65) יוני 1967,[7] הפלגת ציפור עדן, השתתפה במלחמת לבנון. ונמכרה למדינה במזרח אפריקה שמואל שבח, שמאי בר-און, ראובן פעמוני, אבי שחף, עומר לבבי, אודי יושע, אח"י אכזיב (פ-65) בצבעי הים התיכון, 1967
דגם שיקמה 3 נחתות טנקים אמריקאיות LSM אורך 60 מטר, רוחב 10 מטר, דחי 1095 טון, 2 מדחפים, 12.5 קשר. אוניות נחיתה בעלות כושר הפלגה בים הפתוח שראו שימוש במלחמת העולם. סיפון הטנקים מעל קו המים, יחס גבוה של הספק מנועים להדחק, משאבות חזקות להעברת מים למיכלי חרטום, דלת קדמית חרטום חד וגשר עליה ארוך נפרד. נחתת אמריקאית מסדרת LSM-1 לאחר מלחמת העולם השנייה.
אח"י אופיר (פ-91) 1970 - 1976 הגיעה במצב טכני עדיף והייתה במצב טכני טוב אריה מרמרי, יגאל בר יוסף, זאב גולדצקי, מוטי מיכאלי רפאל זנדברג

הציף בשנים1972-מלחמת יום כיפור

נחתת מדגם שיקמה במפרץ שארם א-שייח'
אח"י שבא (פ-93) 1970- 1976 אורי סלע,
נחתת מדגם "שיקמה" מתרגלת הנחתה בחוף סיני 1973.[8]
אח"י תרשיש (פ-95) 1970 - 1973 במצב טכני ירוד הוצבה בחוף רס סודר ושימשה כרציף ומגורים לאנשי הדבורים ההפלגה האחרונה וההנחתה הסופית מפקד זאב גולדצקי ציף רפאל זנדברג שהיה אחראי עם קבוצה של כ20 חילי

מילואים לפרק ממנה את כל הציוד ולהפכה לרציף דבורים

נחתת מדגם "שיקמה" בתרגיל הנחתה
נחתת 90 מטר מעבורת תוצרת דרום אפריקה שהוסבה לנחתת טנקים. אורך 95 מטר, רוחב 11.5 מטר, דחי 1892 טון, 4 מדחפים, 11 קשר 12 טנקי מגח או צנטוריון בסיפון מחסן ו-24 נגמ"שים M-113 בסיפון העליון.
אח"י בת שבע (פ-57) יוני 1969 - 1990 הוצבה בים האדום בהכנות לנחיתה במפרץ סואץ. העבירה כוחות רבים במהלך מלחמת לבנון. בסיום תפקידה הוטבעה בים התיכון צבי גבעתי, שאול חורב, מייק אלדר, חיים גבע, אריה מרמרי, יוסי לוי, מרום יהושע, מרדכי דקל, דני כרמלי, גרשון נווה, אהרון שפיר, יצחק קרמונה טעינת טנקים באח"י בת שבע במסגרת תרגיל הרף עין, נובמבר 1972.
תמסח (שחף 20) מלחמת ההתשה דוברה פתוחה מורכבת מ-20 יחידות הצפה ומונעת בשני מנועים חיצוניים. מתאימה למעברי מים שקטים שימשה בחציית תעלת סואץ, ניסיון לשלב אותה בפלגת הנחתות בים סוף לא הצליח. אנשי חיל הנדסה בוגרי קורס מפקדי דוברות דוברת שחף 20 של חיל הנדסה מתאמנת בתרגיל נחיתה במפרץ אילת ברקע נחתת שיקמה, אוגוסט 1973.

אוניות תובלה והנחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנים נרכשו אוניות סוחר או גויסו זמנית לשמש לפעילות התובלה והנחיתה.

כמות ודגם\שם ומס צי תוצרת\תקופת שרות נתונים וכושר נשיאה להנחתה\פעילות מפקדים תמונה
האניה MS AMALIA בדגל יווני יוני 1967 אניית משא שהוחרמה בנמל אילת מבעליה היוני עם פיצוי נאות, והוכנה להובלת טנקים ר/ח רמי זולברג האניה MS AMALIA פורקת טנק AMX-13 לנחתת במפרץ שארם א-שייח' 9 יוני 1967.
אוניית גל-נוע א\מ דן 1970 תרגולים טנק דגם אמקס-13 מתרגל כניסה למחסן אונית הנוסעים דן.
אנית תובלה אח"י בת גלים (ת-81) 1968 -1970 במקור אנית סוחר הולנדית, אורך 80 מ' רוחב 16 מ', דחי 2500 טון, מהירות 9 קשר צוות 35 איש, הוטבעה על ידי צוללים מצריים בנמל אילת רס"ן זאב אריאל אנית התובלה אח"י בת גלים (ת-81) במעגן שארם א-שייח, 1969.
אנית תובלה אח"י בת ים (ת-83) במקורה אנית סוחר הולנדית, 1968 - דחי 1250 טון, מהירות 10 קשר, במלחמת יום הכיפורים הפילה מטוס מצרי. הפליגה לדרום אפריקה ותדלקה זוג ספינות סער 2 במבצע יופי רב חובל עוזי צולוף, רב חובל אהרון מרני, מייק אלדר, דוד עצמון, משה בן-ישי "צינר", דוד בן בעש"ט, יהושע מרום, רפאל זנדברג הציף במלחמת יום כיפור אנית התובלה אח"י בת ים (ת-83) במעגן שארם א-שייח'
אוניית גל-נוע אח"י בת גלים 2 מרץ 1978 - תוצרת יפן, 96 מ' רוחב 19 מ', 12 קשר. ברכישתה הגיעה לים האדום ועסקה בהפלגות הבאת עולים במבצע משה. לאחר הסכם השלום בין ישראל למצרים, עברה לים התיכון והנחיתה רכב קרבי משוריין במלחמת לבנון. להנחתת רכב קרבי בחופים הסתייעה בטנק גישור רס"ן אריה גביש, רס"ן אילן בוכריס, רס"ן עוזי טישל, רס"ן רפי בנימין אונית הגלנוע אח"י בת גלים 2 במעגן שארם א-שייח'
אוניית גל-נוע מגויסת א/מ יסמין מלחמת לבנון של חברת צים, תפוסה 4543 ברוטו, שימשה באופן חד פעמי להנחתת אגד ארטילרי בנמל ביירות. סא"ל אודי אראל, ר/ח מיכה זנד אוניית הגלנוע א/מ יסמין של חברת צים שגויסה והשתתפה בהנחתה במלחמת לבנון.

מפקדי יחידות הנחיתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגזרת הים התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרגה ושם תקופת פיקוד יחידה מבצעים מיוחדים
רס"ן יצחק גזית (סמברג) 1953 – 1955 הקמה
רס"ן יהודה בן-צור 1955 – 1956 שייטת הנחתות מלחמת סיני
פער בפיקוד 1957 -1964 השייטת סגורה
סא"ל ברוך ברושי 1964 – 1967 שייטת 11 מלחמת ששת הימים
רס"ן יוסף הררי 1966 - 1967 פיקוד על הנחתות באשדוד מעבר לפיקוד על הנחתות באבו זנימה
רס"ן שמואל שבח 1967 – 1968 פלגה 924 העברת נחתות לאילת וחזרה לפיקוד הפלגה באשדוד.
רס"ן אריה שפר 1968 -1970 פלגה 924 באשדוד 3 נחתות 60 מ' וחולית חוף תקופת מלחמת ההתשה. הגברת אימוני נחיתה בשתפ עם יחידות צהל ושדרוג תורת הנחיתה. קיום קורסים להכשרת לוחמי חוליית חוף לחיל הים. פעילות בט'ש אינטנסיבית ברומני וסיוע לוגיסטי למרחב ימת ברדוויל. מבצעי הנחתת לוחמים מפיקוד מרכז עי חוליית החוף במסגרת הלחימה נגד חדירות מחבלים בים המלח. אימוני הנחתת מסוקים על הנחתות ושדרוג שיתוף הפעולה עם חיל האוויר .
רס"ן מוסה לוי 1970- 1972 פלגה 924
רס"ן חיים רז 1972 – דצמבר 1973 פלגה 924 באשדוד כולל מלחמת יום הכיפורים.
רס"ן מייק אלדר דצמבר 1973 - אוגוסט 1974 פלגה 924 באשדוד הכנות להפלגת ציפור עדן להעברת הנחתות 60 מ' מחיפה סביב אפריקה לשארם א-שייח'
סא"ל יוסף יוחנן (הנזי) 1974 פלגת ה 60 מטר הפלגת ציפור עדן העברת הנחתות מחיפה סביב אפריקה לשארם א-שייח' על גבי אח"י אכזיב (פ-65).
רב חובל מיכה זנד ספטמבר 1974 – מאי 1975 פלגה 922 באשדוד מילואים פעיל
סרן יגאל בר-יוסף יוני 1975 - 1977 פלגה 922 באשדוד 36 מטר הפלגה הייתה מעורבת במבצעי סיוע לכוחות הלבנונים כולל נחיתות בחופי ג'וניה והן בגרירת דוברות טעונות תחמושת.
עמנואל דרור 1977 -1978 פלגה 922 בנית המעגן בסיס דפנה
חיים להב 1978 - 1981 פלגה 921 בסיס אשדוד העברת הבת שבע מהים האדום, כל הנחתות באשדוד, אימונים וקביעת מתכונת לפעילות נחיתה גדולות
סא"ל לאל"ם מייק אלדר 1982 – יולי 1983 פלגה 921 בסיס אשדוד הנחיתות במלחמת לבנון, הקמת מפקדת נח"ת ותכנון "פלשת.
רס"ן יעקב רווה (רוזה) אפריל –יולי 1983 921
סא"ל דודו אייבר - אוגוסט 1985 921
ישעיהו פטוקה אוגוסט 1985- ספטמבר 1987 921 כולל אח"י מעוז אימונים עם שריון גבעתי ומסוקים
רפי בנימין ספטמבר 1987 –יוני 1989 פלגה 921 בסיס אשדוד, אימוני חובלים, ניסויי טילים
יגאל בר יוסף יולי 1989 – 1992 פלגה 921 בסיס אשדוד הפלגה כוללת את אניות האם
עמנואל אברהם 1992 - אוגוסט 1993 פלגה 921 בסיס אשדוד סגירת הפלגה

בגזרת הים האדום[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרגה ושם תקופת פיקוד יחידה מבצעים מיוחדים
רס"ן שמואל שבח יוני אוגוסט 1967 נחתות 36 מ' העברת הנחתות ביבשה וחיבורם באילת והפלגה לאבו זנימה.
רס"ן יוסף הררי אוגוסט 1967 - פיקוד על הנחתות באבו זנימה
רס"ן מיקי רענן אפריל –דצמבר 1968 פלגה 922
רס"ן זאב יחזקאלי 1969 - 1972 פלגה 922 מלחמת ההתשה ומבצע רביב
רס"ו זאב אריאל 1970 פלגה 921 נחתות שיקמה
רס"ן חיים גבע 1972 -1973 פלגה 921 שם הפלגה בזירת ים סוף שונה מ-922 ל-921
סרן יוסי לוי 1973 - 1974 פלגה 921 בזירת ים סוף מלחמת יום הכיפורים
רס"ן מוסה לוי 1974 פלגה 921 בזירת ים סוף קיבל פיקוד על נחתת פ-63 וביצע את הפלגת ציפור עדן
מרום יהושע 1976 -1977 פלגה 921
מרדכי דקל 1977 -1978 פלגה 921 מעבר בתעלה לאשדוד והצדעה לסאדאת. סיום היחידה בזירת הים האדום

צוותי כלי השייט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי היחידה נבחרו מקציני הים ללא ניסיון מוכח בנחתות. רמת המשמעת ותפעול הנחתות היו שונים בהתאם לאישיות והזמן. איוש מכלי השייט לנחיתה נעשה לפי מיון בסיסי של הכושר לשירות ימי. תנאי העבודה בספינות היו קשים; העברת דברים כבדים, משיכת חבלים, גירוד וצביעה, גירוז והפעלת מנועים. תנאי המגורים בספינות היו צפופים בדוחק ללא מיזוג אוויר ועם אוורור מינימלי. אף כי יש עבודות ייחודיות לנחתות לא התקיים בחיל הים מקצוע צבאי מיוחד לנחתת. לא לקצונה ולא אנשי הצוות. הידע היה נרכש תוך כדי עבודה מניסיון.

אנשי הצוותות קראו לנחתות "אניות עבדים" ולמגורי הצוות שהיו דחוקים בסיפון התחתון ללא בידוד אל חדר המכונות קראו "צינוק". אנשי הצוות הפנימו כי מתקיימת הערכה נמוכה למאמציהם. והתפתח הווי פנימי מלוכד אך נוגדני לשאר חיל הים. היות שהצפיות לא היו גדולות והמשימות הושגו לא נראה בכך בעיה.

תקופת ההתחלה 1948 -1956[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת העצמאות

בשנים הראשונות להקמת צה"ל יוחסה חשיבות לנושא הנחיתה, לקראת מלחמת השחרור בהצעת הפלמ"ח שהוגשה לדוד בן-גוריון בין תפקידי הכוח הימי הוגדר "נחיתות מהם לעורף הכח הערבי, תפישת איזור חרביה כמוצא הנגב לים, תפישת מיצר עקבה ונמלו .ובארצות השכנות פגיעה בעורקי תחבורה לאורך החוף פגיעה בבסיסי אספקה ציוד ודלק וגם הגנה על ישובי החוף הזקוקים לעזרה דחופה, ראשי גשר לתגברות ואנשים וציוד לאיזורים מנותקים"[9]

באספקה דרך הים לגושים מבודדים עלה בחודש אפריל 1948 ניתשו קרבות צבא ההצלה של קאוקג'י צר על משמר העמק. הבריטים חסמו באזור כפר ויתקין את הדרך ממרכז הארץ לצפונה. נשק תחמושת וחמרי נפץ הועברו בסירת דיג מתל אביב לחוף קריית חיים ומשם במכונית לעין השופט. גם הגליל המערבי שהיה מנותק מחודש מרץ 1948 קיבל אספקה בסירות מנוע ממעגן תחנת החשמל בחיפה לנהריה. פעילות זו אורגנה על ידי פלוגת הנמל ואחר כך בסיס חיל הים בחיפה.

הכוחות להנחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת ההתחלה כללו הכוחות להנחתה חיל רגלים ורכב אספקה ובסופה הועברו גם טנקים קלים בנחתות למכוניות. יחידות הנחיתה היו:

  • יחידת הנחיתה של חיל הים - המחשבה על כח מיוחד שיאומן ללחימה יבשתית ונחיתה מהים הלהיבה את אנשי הפלמ"ח ואת המתנדבים מארצות הברית. הוקמה יחידת נחיתה בפיקודו של אפרים פילרסדורף ואליעזר טל, שהתבססה בחוף דור. אנשיה שגויסו מיחידת הנמל ומעולים תאמנו בחתירה בסירות וירידה מכלי שיט בלב ים. צורכי צה"ל באותה עת היו רבים ליחידה לא ניתן זמן מספיק לאימונים וגם לא את כח האדם הדרוש. לצורכי הלחימה בנגב צורף סגל היחידה לחטיבת גבעתי בקרבות בית עפה שם אבדו רבים מאנשיה ומפקד נפצע ולא חזר לפיקוד.
  • גדוד 22 מחטיבת כרמלי - עבר אימוני נחיתה והונחת מהים במהלך מבצע בן עמי. כוח מאותו גדודו התאמן ויצא למבצע כתריאל של תפישת גשרי הליטני. פעולה שהתבטלה.
  • חטיבת רגלים - לאחר מלחמת העצמאות הרשים חיל הים בתרגיל הגדול בשנת 1950 את יכולתו להעברת חטיבת רגלים לאיגוף ימי. אך מיד לאחריו הוגדר יעוד חיל הים להגנת החוף בלבד.

במהלך מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחיתה ופינוי מנהריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור הגליל המערבי והעיר נהריה היו מנותקים משאר היישוב עקב כך שעכו טרם שוחררה. אספקת הכוחות והציוד לאזור המנותק בוצעה דרך הים. ב-12–13 במאי 1948 הועבר גדוד 22 של חטיבת כרמלי מתוך מעגן חברת החשמל בחיפה 450 לוחמים על נשקם וציודם שהועמסו על אח"י חנה סנש (ש-29) בחוף שמן, והועברו לנהריה.

כמו כן הועברו כ-15 טון אספקה עבור היישובים חניתה ומצובה, 3 טון חומרי נפץ ותחמושת, 1000 גלון בנזין וצרכי רפואה. בפעולות אלה השתתפו בנוסף לאח"י חנה סנש (ש-29), שתי ספינות דיג, שתי גוררות וסירות פריקה. ב-14/15 במאי הועברו מנהריה לנמל חיפה 300 נשים וילדים, שפונו מהגליל המערבי והורדו לנמל חיפה למרות נוכחות הבריטים.[10]

מבצע כתריאל לתפישת גשרי הליטני – שבוטל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת המבצע הייתה לנתק את עורק ההספקה של האויב כדי להקל על חטיבת כרמלי לשחרר את הגליל המערבי. לשם כך תוכנן פיצוץ גשרי הכביש והרכבת שעל נהר הליטני 8 קילומטר מצפון לצור. אליעזר טל מיחידת הנחיתה של חיל הים, הופקד על הצד הימי. האחריות על הצד הקרקעי הוטלה על חיים בן-דוד ממפקדת חטיבת כרמלי. הוקם בסיס אימונים בחוף נווה ים ונערכו תרגילי נחיתה מהים ואימונים על גשרים. מבצע בן עמי לשחרור הגליל המערבי הסתיים ונראה שלא היה טעם בקיום המבצע. אך כשב-31 במאי 1948, פתחה חטיבת כרמלי בפעולה בשומרון הצפוני, קיבל מבצע כתריאל תוקף מחודש מכדי למנוע תגבורת ערבית מהצפון.

מתכנני המבצע קבעו את 9 ביוני 1948 כיום ה"ע" והחיילים הועמדו בכוננות המבצע נדחה ביממה עקב ים גבוה. ב-10 ביוני בשעות אחר הצהריים עלו הלוחמים ממעגן חברת החשמל לאח"י חנה סנש (ש-29), ויצאו לים. קרוב לחוף הנחיתה בלבנון התקבלה פקודת ביטול. ההחלטה של דוד בן-גוריון לביטול המבצע נבעה מחשש להיות מוצגים כתוקפנים וה"הפוגה" שעמדה להיכנס לתוקף.[11]

שחרור עין גדי - בים המלח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגמת המבצע הייתה ייצוב הקו הצפוני מזרחי של חזית הדרום על ידי קביעת הגבול הישראלי-ירדני מצפון לעין גדי. ב-7 במרץ 1949 בשעה 19:00 יצאו מסדום שתי סירות מנוע שגררו אסדת נחיתה ועליה יחידה מחטיבת אלכסנדרוני. מפקד כלי השייט היה שלמה אראל, שהכיר היטב את ים המלח מעבודתו במפעל בסדום. הכוח נחת בעין גדי והשיג את יעדיו ללא כל התנגדות.

פשיטה על קו הרכבת עזה מצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מבצע חורב בליל 26/27 דצמבר 1948 בוצעה פעולת פשיטה, שהוגדרה כנחיתה, מזרחית לאל עריש שמטרתה ניתוק מסילת הברזל מעזה למצרים. המבצע כונה – פעולת התחלה. הכח הפושט הורכב מגדוד הנחיתה של חיל הים. עקב אופי הפעולה הוחלט לא להשתמש באניות הנחיתה של החיל. הכח העמס בנמל תל אביב על אח"י סער (מ-23) ואח"י פלמח (מ-19) באבטחת השייטת הגדולה. הנחיתה בוצעה בסירות גומי. ההחבלה בפסי הרכבת בוצעה והכח נאסף.

בין מלחמות העצמאות וסיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנחתת אח"י רמת רחל (פ-51) התבססה במערב נמל חיפה ושימשה את שייטת 13 כאונייה לאימוני סירות נפץ. באחת ההפלגות תחת פיקודו של הדר קמחי סגן מפקד השייטת הופעלה לאיתור שברי האוניה האמיר פארוק בעומק הים מול זיקים. החיפוש נעשה בשיטת הדייגים עם משקולת נגררת ומצוף סימון. והשברים התגלו לאחר סריקה קצרה.

ב-11 בדצמבר 1955 נערך מבצע כנרת – שכונה גם "מבצע עלי זית" בחוף הצפון מזרחי של אגם הכנרת. כח צנחנים וגבעתי מובלים בנחתות מכוניות פשטו על המוצבים סוריים שירו והטרידו את הדייגים ויישובי הסביבה. התוצאה 54 הרוגים ו-30 שבויים סוריים. לצה"ל 6 הרוגים ו-13 פצועים.

מלחמת סיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת סיני

במבצע קדש תוכנן מבצע נחיתה בחוף אל-עריש אך המצרים קיפלו את יחידותיהם מסיני ולא היה בכך צורך. שלוש נחתות מכוניות, נשלחו מאילת לשארם-א-שייח' ועליהן טנקי AMX-13. נחתות מכוניות נוספות הונחתו בחוף עזה וסיני ועסקו בפינוי והעברת שלל לאוניות סוחר שעגנו מול החוף. ואחרים סייעו בחילוץ מטוס מיג-15 מצרי שנחת בימת ברדוויל שבצפון סיני.

למרות הסיוע המוצלח שנתנו בנחתות במלחמת סיני, הלקח הצה"לי היה שניתן להסתדר בלעדיהן. בדצמבר 1956 הציג מפקד חיל הים שמואל טנקוס למטה הכללי את התקציב הדרוש לקיום כושר נחיתה משמעותי. התקציב לא אושר. נאמר במפורש שאין צורך בכושר נחיתה. בפברואר שנת 1957 הועבר מפקד השייטת יהודה בן-צור לבסיס אילת. כלי השיט הגדולים נמכרו או הוטבעו ורק נחתות המכוניות נשארו. חלקם באחסנה במגרש בחיפה וחלקם כספינות משמר בפלגה 788 בכנרת.

לוח אירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועי נחיתה בזירה הימית בתקופת ההתחלה
המועד סוג פעילות מקום אירוע תוצאות
הזירה הימית במלחמת העצמאות
10 אפריל 1948 העברת אספקה ותחמושת מתל אביב לחוף הקריות סירת דיג מעבירה תחמושת עבור קיבוץ משמר העמק הנלחם בקאוקג'י איגוף חסימה בריטית באזור עמק חפר.
12-13 מאי 1948 איגוף ימי חוף נהריה אח"י חנה סנש, שתי ספינות דיג ושתי גוררות הנחתת 450 לוחמים ותחמושת מחוף שמן בחיפה לנהריה כולל 15 טון אספקה לחניתה ומצובה, 3 טון חמרי נפץ ותחמושת 1000גלון בנזין.
13 במאי 1948 פשיטה מהים רס בייאדה לבנון ניסיון לפשיטה מהים במטרה לפוצץ גשר המשמש להעברת תחמושת אש חזקה מהמוצב הלבנוני הבריחה את התוקפים. חייל אחד אבד בים.
14-15 מאי 1948 איגוף ימי חוף נהריה חנה סנש, וסירות הדיג פינו 300 נשים וילדים מישובי הגליל המערבי לחיפה.
מבצע בן עמי 14 במאי 1948 הנחתת חיל רגלים חוף שבי ציון הנחתת כח חטיבת כרמלי תוך איגוף העיר עכו
15 מאי 1948 פינוי ימי חוף נהריה אח"י חנה סנש, ומפנה משפחות ישובי הגליל המערבי לנמל חיפה. כשהנמל עדיין בהחזקת הבריטים
10 ביוני 1948 פשיטה מהים חוף דרום לבנון גדוד 22 של חטיבת כרמלי הועמס באח"י חנה סנש ויצא לפשיטה על גשרי נהר הליטני מצפון לצור מבצע כתריאלבוטל בהוראת שר הביטחון עקב ההפוגה שיועדה להיכנס לתוקף למחרת.
16/17 אוקטובר 1948 פשיטה מהים חוף אשדוד שבידי המצרים חוליה מגדוד הנחיתה ומחלקה מחטיבת גבעתי על נחתת מכוניות יוצאים לנחיתה לחבלה בסוללת תותחים מצרית קלקול במנועים וחזרה ליפו
26-27 דצמבר 1948 פשיטה מהים חוף אל-עריש גדוד הנחיתה של חיל הים בהובלת ספינות המשמר וסירות גומי ביצע חבלה במסילת הרכבת עזה למצרים
9 מרץ 1949 איגוף ימי ים המלח תפיסת אזור עין גדי בכוח שהגיע בסירה מסדום בפיקוד שלמה אנגל.
בין מלחמת העצמאות לקדש
11 דצמבר 1955 איגוף ימי חוף מזרחי של הכנרת מבצע עלי זית פשיטה על ידי כח צנחנים וגבעתי מובלים בנחתות מכוניות שהועברו לשם כך מאחסנה בחיפה. חיסול מוצבים סוריים 54 הרוגים ו30 שבויים. לצה"ל 6 הרוגים ו13 פצועים.
12/11 אוקטובר 1956 מודיעין חוף אל עריש לוחמים ב-2 סירות משייטת 13 על אח"י נגה (ק-22) מבצע בדיקת חופי נחיתה בחוף סיני לקראת מבצע קדש.[12]
אוקטובר 1956 היערכות בסיס אילת העברת חמש נחתות מכוניות בדרך היבשה

גלריה תקופת ההתחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחדשות והיערכות 1962 - 1978[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניית נחתות במספנות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שתחום ההשקעה בכלי שיט לנחיתה נמצא בין המטה הכללי ובין חיל הים ולא הוקצו לו מקורות מימון. עם הקמת מספנות ישראל ראה המנהל הראשון ישראל ליברטובסקי הזדמנות להכניס את המספנות ללבניית כלי שיט מלחמתיים. הכלים נבנו לפי תוכניות אנשי המספנות. בתחילה 30 מטר שהוארכו ל-36 מ' וסדרה שנייה של 60 מ'.את המימון בסך 80 אלף ש"ח הצליח ליברטובסקי לקבל ישירות ממשרד האוצר.[13] מטבלת מסירת כלי השיט עולה כי

  • נחתת ראשונה – מספנות ישראל 1001, אח"י עציון גבר (פ-51) נמסר ב-2 במרץ 1962. מפקד ראשון רב חובל יצחק (אייק) אהרונוביץ'.
  • לאחר הפסקה ארוכה נבנתה ונמסרה הנחתת השנייה- מ"י 1009 - אח"י קיסריה (פ-53) ב-15 אוקטובר 1964. מפקד ראשון יעקב ניצן.
  • הכלי השלישי מ"י 1010 - אח"י שיקמונה (פ-55) ב-13 במאי 1965.
  • נחתת 60 מטר, מ"י 1012 - אח"י אשדוד (פ-61) ב-23 במרץ 1967 מפקדה הראשון היה רס"ן יוסף הררי.
  • נחתת 60 מטר, מ"י 1013 - אח"י אשקלון (פ-63) ב-19 במאי 1967 מפקדה הראשון היה יעקב ניצן.
  • נחתת 60 מטר, מ"י 1014 - אח"י אכזיב (פ-65) ב-1 באוגוסט 1967 מפקדה הראשון היה רס"ן שמואל שבח.

הנחתת האחרונה השתתפה במלחמת ששת הימים אף כי טרם נמסרה רשמית. בתקופת ההמתנה אוישה ומפקדה היה רס"ן שמואל שבח. לאחר שהוברר כי הנחיתה התבטלה הוחזרה למספנות ישראל לסיום העבודה וההתקנות.

מלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת ששת הימים

במלחמת ששת הימים תוכננה הנחתה של חטיבת צנחנים בצפון סיני. תוכנית המבצע הייתה העמסת הכוח היבשתי - חטיבה 55 בפיקוד מרדכי גור - על הנחתות בנמל אשדוד, יציאה בליווי כוח האבטחה בנתיב קרוב אך מעבר לטווח ראייה מחוף רצועת עזה, הורדת כוח ראש החוף בסירות גומי מהטרפדות, סימון החוף וביצוע הנחיתה. בהמשך התכנון הוכנסה תוכנית לתקיפת נמל פורט סעיד בסירות נפץ במקביל לנחיתה, אם על ידי מארב מחוץ לנמל או פריצה לנמל עצמו. מבצע הנחיתה בוטל ב-5 ביוני ובוטלה גם פעולת סירות הנפץ על נמל פורט סעיד. אילת השתתפו הנחתות בהונאה שהופעלה על הפיקוד המצרי. מטרת ההונאה בזירה הימית הייתה למשוך כלי שיט מזירת הים התיכון החיונית, לזירת הים האדום שהוערכה כמשנית. על בסיס אילת הוטל לביים הכנות להנחתת כוחות במפרץ אילת.

מול תצפיות מודיעין שקיימו המצרים בעקבה נערכו מ-28 במאי מדי יום הצגות חוזרות, של כלי נחיתה, המגיעים במשאיות ויורדים למים. וכן העמסת טנק AMX13 לנחתות המכוניות. בלילה הונחתו הטנקים בחוף הדרומי והועברו לצפון המפרץ. גם הנחתות הועלו לחוף והוסתרו בוואדי מאחורי הבסיס.[14] עם פרוץ המלחמה ליוו כלי הנחיתה במפרץ אילת את חטיבה 9 בדרכה דרומה סיפקו מים ואף הנחיתו טנקים במפרץ שארם א-שייח'.

העברה לאילת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלוש נחתות תוצרת מספנות ישראל נמצאו בנמל אשדוד נבנו באורך 30 מטר במטרה להעברה לאילת בדרך היבשה. בפתיחת המלחמה לאחר ביטול מבצע הנחיתה ביום השני של המלחמה החל מבצע העברתם בדרך היבשה לאילת. הנחתות נחתכו במספנות ישראל לשני חלקים באורך 15 מטר כל אחד והועברו ברכבת לאשדוד ובמשאיות לאילת שם חוברו מחדש והפליגו לשארם א-שייח. המבצע הלוגיסטי בוצע על ידי חיל הים ומספנות ישראל.

מלחמת ההתשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת ההתשה

במלחמת ההתשה הנחיתו שלוש נחתות 36 המטרים כוח משוריין בצד המצרי של מפרץ סואץ במבצע רביב, שבמהלכו הושמדו כוחות מצריים רבים. בהמשך, נרכשה "בת-שבע" מעבורת באורך מאה מטרים, ששימשה קודם לכן להעברת מכוניות ושלוש נחתות "שקמה", ששירתו במלחמת העולם השנייה.

על אחי אשדוד (פ-61) הורכב מנוף חזק במשימה לאפשר פריקה של נגמ"שים אמפיביים שלל BTR. לצורך הסתרת היכולת ההתקפית נמסר שמשימת המנוף היא להרמת סירות ברטרם אל הסיפון.

פיצוץ וחבלה בבת שבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אסון משאית התחמושת

ב-21 בינואר 1970, בעת שאח"י בת שבע הנחיתה משאית ציוד שלל ממבצע רודוס, בחוף נמל אילת הופעל מוקש שהיה חמוש ונגרמה התפוצצות של מטען התחמושת במשאית. התוצאה 24 הרוגים ופצועים רבים.

בטרם הושלמו התיקונים מהפיצוץ ביצע הקומנדו הימי המצרי, ב-4 בפברואר פעולת חבלה בנמל הצבאי באילת. הודבקו מוקשי עלוקה לתחתיות הנחתת אח"י בת שבע ואנית התובלה אח"י בת גלים. אח"י בת גלים שקעה בנמל. תושיה של קצין האג"ם של הבסיס אילת רס"ן חיים רענן מפקד פלגת הנחתות בתפקידו הקודם. רענן הפעיל את הצוות התורן הריץ את הנחתת לחוף הצפוני הרדוד באילת והשכיב אותה במקביל לחוף. שני מוקשים שהתפוצצו גרמו נזק אך הנחתת שכבר ישבה על החוף לא טבעה.

מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים

בגזרה הסורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלוש הנחתות 60 מטר שנמצאו בים התיכון השפיעו על הגזרה הסורית בעצם נוכחותם. הפעילות הרצופה של ספינות סער מול הנמלים הסורים יצרה אצלם מסקנה שמתוכננת נחיתה. הסורים התרשמו ממבצע רביב וחששו מפשיטה משורינת בחופיהם. לשם כך הקימו פיקוד יבשתי להגנת החוף. חטיבה משורינת הוצבה באזור טרטוס וחטיבה שנייה בקרבת לטקיה. באוקטובר 1972 ביצע חיל הים הסורי תרגיל מקיף שנושאו היה בלימת ניסיון ישראלי לבצע החפת כוחות על החוף הסורי. בתרגיל נכחו שר ההגנה והרמטכ"ל.[15] הכח המשורין הסורי שנשאר בגזרת החוף לא השתתף בקרבות בחזית רמת הגולן וחיל הים הישראלי זכה לתשבחות משר הביטחון משה דיין, על תקיפות ספינות הטילים שהצליחו לחמם את הגזרה.

זירת הים התיכון בגזרה המצרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחתת נושאית את סירות הגומי מאשדוד אל חוף ההיערכות בסיני.

ב-16 באוקטובר 1973 הובילה נחתת את לוחמי שייטת 13 עם חזירים לתקיפת נמל פורט סעיד - מבצע ליידי. המבצע בוצע בהצלחה פגעו בכלי שיט בתוך הנמל. שני לוחמים עם חזיר לא שבו מהפעולה ונחשבים נעדרים.

ב-21 באוקטובר הובילה נחתת עשרות סירות גומי לחוף סיני מערבית לבסיס דפנה במגמה שיסיעו את כח הפשיטה אל מוצבי התותחים מזרחית לפורט סעיד. המבצע בוטל.

הכנות למבצע הנחתה בזירת הים האדום[עריכת קוד מקור | עריכה]

זירת ים סוף של חיל הים נערכה למשימת הנחתת כח חטיבתי במפרץ סואץ. מגמת המבצע הייתה להגיע לעורפם של המערכים העיקריים המצרים ובכך להוציאם מאיזון. שם הקוד היה "מבצע אור ירוק" של אוגדה משימתית 440 בפיקודו של אלוף מנחם מרון. ההכנות למבצע הגיעו לשיאן בחודש אוגוסט 1973 בו התקיים תרגיל גדול מדקדק בחוף רס א-טנטור במפרץ אילת.

בתקופת המלחמה התארגן במפרץ שארם א-שייח' כח נחיתה שכלל גדוד צנחנים בפיקוד עמוס ירון ושני גדודי טנקים. כלי השיט להעברת הכוחות היו אח"י בת שבע, אח"י אופיר ואח"י שבא מסדרת שיקמה ושלוש הנחתות מסדרת 36 מטר. חטיבת הצנחנים 35 הועברה בהטסה לחופי מפרץ סואץ: ראס סודאר אבו זנימה ואבו רודיס. חטיבת טנקים 274 בפיקוד אל"ם יואל גונן ויחידת דב לבן בפיקוד רס"ן יוסף יודלביץ. הכוחות הועמסו לכלי השיט לקראת יציאה. לאחר המתנה של יומיים בוטל המבצע מחשש להסתבכות והצורך בכוחות לזירות הלחימה העיקריות.[16]

שינויי היערכות לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העברת נחתות 36 מ' לים התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1974 בוצע שינוי היערכות בכלי השיט המיועדים לנחיתה. בחודש מאי 1974 הועברה אח"י שיקמונה (פ-55) בדרך היבשה מאילת לאשדוד. את ההעברה ביצעה חברת תעבורה שהסתייעה במנופים של סולל בונה. כל זאת בפיקוח מהנדס חיל הים יעקב יבין.

לצורך ההורדה למים בנמל אשדוד נעשה שימוש בשני מנופים כבדים בחוף ובמנוף צף דוד. נדרשה מיומנות רבה ותיאום לחלוקת המשקל בין שלושת המנופים. הובלת אח"י שיקמונה (פ-55) הוכתרה בהצלחה. העגלה שהתפנתה הוחזרה לאילת. בעת העברת אח"י עצין גבר (פ-51) קרסה הזרוע של המנוף הצף והנחתת נפגעה. היא נשלחה למבדוק בחיפה ותוקנה. העברת הנחתת השלישית אח"י קיסריה (פ-53) נדחתה. היא נשארה באילת והועברה רק בנובמבר 1974.

העברת נחתות 60 מ' לים האדום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהערכת מצב שנעשתה אחרי מלחמת יום הכיפורים נתנה עדיפות לזירת הים האדום. בחודש אפריל 1974 עברו ספינות סער סביב אפריקה והגיעו לאילת מבצע מוניטין.

שלוש הנחתות מדגם 60 מ' שנמצאו בים התיכון נבנו לתנועה בקרבת החוף ולמצב ים נוח. כדי להימנע מהים הגבוה העשוי להתפתח באוקיינוס, הוגשה הצעה להעבירן בשני חלקים על גבי עגלה בדרך היבשה. למרות זאת קיבל מפקד חיל הים בנימין תלם החלטה להעבירן גם אותן בדרך הים. הנחתות הוכנו להפלגה ארוכה. גג המחסן הושלם ונבנתה מחיצה אטומה כ-6 מ' מהחרטום. את ההכנות ארגן מייק אלדר מפקד הפלגה.

באוגוסט 1974 יצאו שלוש הנחתות מסדרת 60 מטר מהים התיכון בהקפת יבשת אפריקה לאילת. הפלגה קיבלה את השם הפלגת ציפור עדן. הנחתות הופיעו ככלי שיט אזרחיים וכדי למנוע תשומת לב הפליגו בדירוג בהפרש של יומיים כך שלא ימצא יותר מכלי שיט אחד בו זמנית באותו נמל. ראשונה יצאה הנחתת אח"י אכזיב (פ-65) בשם א.מ. נירה בפיקוד אבי שחף ועליה סא"ל יוסף יוחנן כמפקד בכיר של ההפלגה. שנייה יצאה אח"י אשדוד (פ-61) שנקראה א.מ. דקל בפיקוד ר/ח אמנון תדמור, שלישית יצאה אח"י אשקלון (פ-63) בפיקוד רס"ן משה לוי. בדרכם פגשו הנחתות ים סוער ועברו חוויות רבות עד שהגיעו לאילת.

לוח אירועים בהתחדשות והיערכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועי נחיתה בזירה הימית בתקופת התחדשות
המועד סוג פעילות מקום אירוע תוצאות
5 יוני 1967 איגוף ימי חוף אל עריש ביטול מבצע הנחיתה חטיבה 55 הופנתה לשחרור ירושלים.
23 יוני 1969 הצבר כח מעגן שארם א-שייח' הגעת הנחתת אח"י בת שבע
6/7 ספטמבר 1969 פשיטה משורינת מפרץ סואץ מבצע רביב הנחתה ואיסוף כח שריון מהגדה המצרית של מפרץ סואץ הרוגים ונזקים רבים למצרים.
24 ינואר 1970 תאונה קטלנית הנמל הצבאי באילת אסון משאית התחמושת פיצוץ חומר נפץ מהאי שדוואן במשאית שירדה מאח"י בת שבע 21 הרוגים
5/6 בפברואר] 1970 פיגוע תת-מימי נמל הצבאי באילת צוללנים מצריים שיצאו מעקבה חדרו והצמידו מוקשי עלוקה מפיצוץ המוקשים הטבעה ספינת עזר אח"י בת גלים. הנחתת אח"י בת שבע הוחפה על ידי צוות תורן,[17] בחוף הצפוני לפני פיצוץ המוקשים והנזק תוקן.[18]
נובמבר 1972 תרגיל נחיתה הרף עין בקרבת שארם א-שייח' הופעלו כל כלי השיט של זירת ים סוף.[19]
22 אוגוסט 1973 תרגיל מודל לנחיתה מדקדק מפרץ אילת ליד רס א-טנטור תרגיל מודל לנחיתה במפרץ סואץ אור אדום ואור ירוק.[20]
16 באוקטובר 1973 פשיטת קומנדו ימי מאשדוד לפורט סעיד מבצע ליידי הובלת 2 חזירים בנחתת אח"י אשקלון (פ-63) המבצע הצליח שני לוחמים וחזיר אחד אבדו .
בליל 17\18 באוקטובר הפגזת חוף מרסא תלמאת -מפרץ סואץ נחתת אח"י קיסריה (פ-53) בפיקוד רס"ן יוסי לוי, שנשאה נגמ"ש-מרגמה 81 מ"מ והפגיזה את מעגן מרסא תלמאת. המבצעים דיווחו על פגיעות טובות ונענו באש תותחים מהחוף.
25 אוקטובר העברת שבויים ופינווי שלל מפרץ סואץ תחילת מבצע מתמשך של העברות שבויים ושלל מעדביה לרס-סודר,
25 אוקטובר 1973 - 28 ינואר 1974 כוננות לתספוק והעברה עדביה אבו זנימה נוכחות קבועה נחתת בעדביה כוננות נחתות לתספוק אבו זנימה
מאי 1974 שינויי היערכות מאילת לאשדוד אח"י שקמונה (פ-55) מועברת בדרך היבשה לים התיכון.
אוגוסט 1974 שינויי היערכות מאילת לאשדוד אח"י עצין גבר (פ-51) מועברת בדרך היבשה לים התיכון ונפגעת בעת ההורדה למים.
נובמבר 1974 שינויי היערכות מאילת לאשדוד אח"י קיסריה (פ-53) מועברת בדרך היבשה מאילת לאשדוד ומשלימה היערכות נחתות 36 מטר בים התיכון.
אוגוסט – דצמבר 1974 שינוי היערכות סביב אפריקה הפלגת ציפור עדן, הפלגת אח"י אכזיב (פ-65), אח"י אשדוד (פ-61) ואח"י אשקלון (פ-63), מחיפה סביב יבשת אפריקה. לאילת שלושתן הגיעו בשלום
8 ינואר 1978 פיצוץ מוקש מפרץ סואץ מול א-טור מוקש ימי מתפוצץ בקרבת אח"י בת שבע אין נזקים
20 באפריל 1978 סיוע לנוצרים בלבנון מעגן ג'וניה שתי נחתות 36 מטר הנחיתו משאיות תחמושת לנוצרים תחילה של סדרת מבצעי העברה
30 ספטמבר 1978 חסימת אגיוס דמטריוס מפרץ אילת אח"י אשדוד (פ-61) בפיקוד אבי רוטמן עוצרת אנית תופת אגיוס דמטריוס נמנע פיגוע באילת
ליל 5/6 אוקטובר 1978 הפגזת חוף חוף דרום בירות מבצע ברבור צחור שתי נחתות 36 מטר אח"י עציון גבר ואח"י קיסריה כשעל כל אחת עם טנק מגח התייצבו מול מטרות מחבלים מטווח קרוב ופתחו דלת קדמית הטנקים צלפו אל המטרות מספר פגזים והשמידום
27 מרץ 1979 תאונה קטלנית מול בסיס דפנה סרן ירון גולדשטיין מפקד הנחתת אח"י קיסריה (פ-53) ירד למחסן בעת סערה לקשור מיכל המים שנותק נמחץ בין המיכל לדופן ונהרג.

גלריה התחדשות והיערכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת מימוש היעוד 1979 - 1993[עריכת קוד מקור | עריכה]

חולית החוף ובית הספר להחפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחיתה מחייבת בדיקה וסימון חוף לכן התקיימה תת-יחידה של חולית החוף לאורך כל פעילות הנחיתה. חוליה זו כללה: צוללים, בודקי וסמני חוף. מחסן ציוד צלילה, סירה מרק 3 ורכב נ"נ. מפקדי החוליה היו: משה לוי, נתן אברהם וראובן זאק. בשנת 1975 הועברו אנשיה לחיל האוויר שהקים אז את יחידת החילוץ והפינוי בהיטס – יחידה 669. הצורך במדידות עומקים וסימון נתיב הכניסה לנחתות חייב הקמה מחדש. החוליה כללה כ-20 סירות גומי ואנשיה עסקו בהדרכת הכח הנוחת להתנהגות בים וערכו סדרת מילוט נפש בים הכוללת שחייה עם חגורות הצלה. ב-1 יוני 1979 הוגדרה חולית החוף כבית הספר לנחיתה במסגרת בסיס אשדוד, מפקדיה היו יהודה גושן וגבי חי שילה.[21] קיום בית הספר להחפה אפשר להרים את המודעות לנושא בצה"ל. לפני מלחמת לבנון התקיים לקורס קציני חיל רגלים של בה"ד 1 אימון פשיטה ארוכה שכלל הפלגה למרחק 60 מייל מאשדוד לנחל עזה - 17 סירות זודיאק מרק 5 השיטו את כל הקורס בפיקודו של סא"ל אפי פיין בנוכחות אל"ם שמואל ארד מפקד בה"ד 1.

נושא בדיקת החוף ויצירת מפות החפה הוטל על יחידת ילת"ם בית הספר להחפה הכין את התשתית והדריך את אנשי ילת"ם שהגיעו לרמה טובה. חולית החוף המשיכה לפעול במסגרת בסיס אשדוד עד סגירת פלגת הנחיתה.

לקראת מלחמת לבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת 1979 ו1980 נוצר צורך להספקת נשק ותחמושת לכוחות הפלנגות הנוצריות בלבנון. בדרך כלל על ידי נחתת אחת לנמל ג'וניה. כח הנחיתה נמצא באותן שנים במצב טכני ירוד. היות שלא הוקצה כסף לתחזוקה שיכסה את כל העבודות הנדרשות הגיעו כלי השיט לרמה שמספן ציוד לא הסכים לאשר המשך הפעלתן. לאחר מעורבות ודיונים עם הרמטכ"ל הוקצה סכום שלא הספיק לכל התיקונים הנדרשים. הנחתות השתתפו במבצעים נגד מחבלים אל החופים הצפוניים של לבנון, ללא הנחתת כוחות. הנחתת שימשה כפלטפורמה נושאת לטנקים או מסוקים שתקפו מטרות בחוף הלבנוני.

המטה הכללי בראשותו של רפאל איתן ראה בנחיתה אופציה דרושה לצה"ל. סיכום המטה הכללי באפריל 1982 הורה את חיל הים לתכנן בנייה של 8 נחתות.

לפני מלחמת לבנון נערכו בצה"ל הכנות במשך שנה שלימה. למבצע הנחיתה תוכננה חטיבת הצנחנים הסדירה חטיבה 35 בפיקוד אל"ם יורם יאיר כשמצוות אליה גדוד טנקים מוקטן 795 מחטיבת בית הספר לשריון 844 בפיקוד סא"ל יוסף מורג. גדוד בית הספר עבר באותה שנה אימון הקמה בצאלים והיה בכוננות ללחימה במסגרת חטיבת הצנחנים. כל זאת במקביל להעברת ההדרכה בבית הספר לשריון.

בים האדום נרכשה אוניית גלנוע אח"י בת גלים 2

כח הנחיתה במלחמת לבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת לבנון

ההיערכות לפעילות בלבנון נעשתה כאל פשיטה בה יידרש ליל הים להעברת כח צנחנים ושריון מדרום לצידון בשני סבבים. מתוך כלל הנחתות של חיל הים הוכנו למבצע רק שלוש הנחתות שהיו פעילות בים התיכון. היו אלה אח"י בת שבע אח"י אשדוד (פ-61) ואח"י אכזיב (פ-65). נחתת שלישית אח"י אשקלון (פ-63) נמצאה במספנות ישראל בלתי כשירה להפלגה ולא מתקנים אותה עקב חוסר תקציב. שלוש נחתות מדגם 36 מטר נמצאות על החוף באילת במצב שאינן ראויות להפעלה וללא צוות.

הפעילות במלחמת לבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגמש"ים של גדוד 202 מחטיבת הצנחנים על סיפון אח"י בתשבע לקראת נחיתה בשפך נהר האוואלי, 6 ביוני 1982

במלחמת לבנון הראשונה בוצעה נחיתה רבת היקף בחוף האוואלי בלבנון, על ידי כוח של שתי נחתות ששים מטרים (פ-61 "אשדוד" ו-פ-65 "אכזיב" ו"בת-שבע". במהלך כמה יממות הונחתו מאות כלי רכב משוריינים ואלפי חיילים.

הכוח הראשון נאסף לנחתות מחוף זיקים ונחת בחצות לילה 6/7 יוני 1982 בחוף שפך נהר האוולי מצפון לצידון. שאר הטנקים של הגדוד ויחידות נוספות בגל שני ושלישי נאספו מחוף צפון נהריה.

בהמשך הלחימה נוצר צורך לעקיפת השטח הבנוי של העיר צידון. הנחתות נכנסו באור יום למעגן זהרני בדרום צידון ואת הכוחות ומשאיות ההספקה שאספו פרקו בחוף האוולי מצפון לצידון.

בנוסף להעברת כוחות צה"ל ביצעו הנחתות הישטי אספקה לפלנגות הנוצריות.

בתקופה לאחר הלחימה התארגנה הנחיתה בבסיס אשדוד על פלגה 921 שכללה שתי נחתות 60 מטר פעילות ואח"י בת שבע ונחתת 60 מטר שלישית במצב שימור להפעלה על ידי צוותי מילואים.

פרויקט "פלשת"[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנון "פלשת" 113 מ', רוחב 17.5 מ', מהירות 15 קשר ודחי 5,000 טון.

עוד לפני מלחמת לבנון היה ברור לרשויות צה"ל שכלי השיט לנחיתה עשו את שלהם וסדר הכוחות מחייב חידוש. בדיון המטה הכללי בוא הוצג ה התפתחות סדר הכוחות של חליל הים בחודש אפריל 1982 דרש הרמטכ"ל רפאל איתן בנית 8 כלי נחיתה חדשים. לאחר המלחמה הוקמה מפקדת נחיתה ותובלה כשבראשה עמד אל"ם מייק אלדר. ועיסוקה העיקרי היה תכנון נחתת שתהיה בעל כושר נשיאה של 12 טנקים, 8 מסוקים וכושר הפלגה של שבוע ימים. למטה הכללי בראשות משה לוי הוצג כלי שיט גדול ואושרה הקצבה לתכנון מפורט.

ממדי נחתת שתוכנה היו: אורך 113 מ', רוחב 17.5 מ', מהירות 15 קשר ודחי 5,000 טון. תג המחיר של כלי יחיד כמתוכנן עבר בהרבה את התקציב שניתן היה להקצות לבניית 8 הנחתות שנדרשו בשנת 1982. בחודש אוגוסט 1984 הועלה הנושא בדיון המטה הכללי בפני הרמטכ"ל דן שומרון. השיקולים היו בין הקצאת תקציב לטנקי מרכבה סימן 4 או בניית "פלשת" החלטה הייתה לטובת המרכבה והפרויקט הוקפא.

חטיבות חיל הרגלים בנחיתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטיבת גבעתי

בנובמבר 1982, הטיל הרמטכ"ל רפאל איתן על אל"ם יהודה דובדבני את משימת הקמת חטיבת גבעתי החדשה כחטיבת חיל רגלים סדירה האחראית למשימות נחיתה מהים. קוימו אימונים משותפים עם פלגה 921 באשדוד. וימה פעילות משותפת עם חטיבת גבעתי שכללה: אימוני העמסה ופריקת רכב קרבי משורין ורגלים. הפלגת כוחות יבשה בנחתות לצורך רכישת הרגלי שהייה בים. ביצוע שבוע שת"פ טירוני חטיבת גבעתי עברו סדרת נחיתה מרוכזת שלאחר האמון מסכם הוענק להם אות הנחת.

כלקח ממלחמת לבנון נעשתה פעילות תורתית במפקדת חיר וצנחנים מי שהוביל אותה היה אלוף מתן וילנאי כל גדודי הצנחנים עברו אימוני נחיתה. גם גדוד מחטיבת גולני השקיע בכך והצטיין במיוחד.

באותה עת קיימו הנחתות פעילות של העמסה ופריקת טנקי מג"ח עם חטיבת שריון שיועדה לנחיתה מהים. וכן בוצעו הפלגות אימון לאורך חופי המדינה להכשרת חניכי קורס חובלים כולל הפלגה בנחתת לאילת דרך תעלת סואץ כסיכום שלב בקורס.

פירוק היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1993 הוצאו כל הנחתות משירות. הערכת המצב בפיקוד חיל הים הייתה לאור התפתחות כלי הנשק המדויקים האיום על כלי נחיתה גבר ולא ניתן לאבטח אותן. ספינות נחיתה מהירות חדישות לא הוגדרו כצורך מבצעי. שתי נחתות ששים מטרים נמכרו לאריתראה, נחתת נוספת נמכרה לחברה ישראלית, ומפליגה בקו מצרים-סעודיה במפרץ אילת ו"בת שבע" טובעה בירי אימונים.

לוח אירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועי נחיתה בזירה הימית בתקופת מימוש היעוד
המועד סוג פעילות מקום אירוע תוצאות
ב-5 באוקטובר 1978 הפגזת טנקים דרומית לביירות בתותחי טנקי מגח מובלים על נחתות 36 מ' הפגיזו מתחם אימונים למחבלים.
1979 היערכות מעבר מים סוף לים התיכון שלוש הנחתות 60 מטר בפיקוד רס"ן מרדכי דקל עברו בתעלה במסגרת תהליך השלום בעת המעבר הצדיעו לסאדאת שצפה בהם מהמרפסת בעיר סואץ
24/25 אוקטובר 1979 תרגיל נחיתה חוף ניצנים תרגיל "תאוצה" הנחתת טנקים.[22]
אפריל 1980 תרגיל נחיתה חוף מעגן מיכאל תרגיל "כוכב לכת" [23]
2 במאי 1980 סיוע לנוצרים חוף ג'וניה נחתת פ- בפיקוד עומר לבבי העבירה אספקה לנוצרים
נובמבר 1981 תרגיל נחיתה נמל אשדוד וחוף ניצנים תרגיל "סרבל אדום" הנחתת טנקים וחטיבת צנחנים.[24]
8 – 15 נובמבר 1981 חילוץ עולים חוף דרום סודאן האניה בת-גלים עם חולית שייטת 13 מעלה עולים מאתיופיה בשני סבבים 164 עולים[25]
דצמבר 1981 חזרה כללית חוף פלמח"ים תרגיל כולל לנחיתה חזרה כללית למבצע "אורנים"
14 – 20 ינואר 1982 חילוץ עולים חוף דרום סודאן האניה בת-גלים עם חולית שייטת 13 מעלה עולים מאתיופיה שהובאו על ידי המוסד 358עולים.
3– 15 במרץ 1982 חילוץ עולים חוף דרום סודאן האניה בת-גלים עם חולית שייטת 13 מעלה עולים מאתיופיה שהובאו על ידי המוסד 172 עולים[26]
1982 הזירה הימית במלחמת לבנון
לקראת חצות 6 ביוני הנחתה בחוף אל-אוואלי נחתות הטנקים אח"י בת שבע, אח"י אכזיב ואח"י אשדוד הנחיתו כח לחוף 9 טנקי "מגח", 28 נגמ"שים, 3 תותחים מתנייעים 175 ו155 מ"מ, מוביל תחמושת "אלפא", שני דחפורים D7‏, 750 צנחנים
7 ביוני, 14.30 סבב נחיתה שני בחוף אל-אוואלי אח"י אכזיב ואח"י אשדוד ואחריהן אח"י בת שבע העבירו תגבורת מחוף נהריה, הנחתה באור יום תחת הפגזה. הונחתו 2 טנקי מגח, 25 נגמ"שים, שני תותחים מתנייעים
8 ביוני סבב נחיתה שלישי מחוף נהריה לחוף אל-אוואלי שלוש הנחתות העברת משאיות תחמושת ורכב קשר
8 - 9 ביוני איגוף צידון מחוף מעגן זהרני לחוף אל-אוואלי שלוש הנחתות העברת 66 נגמ"שים ו-400 צנחנים
14 ביוני, 22:15 15 ביוני, 1.30 סיוע לנוצרים נמל ג'וניה אח"י 'בת גלים ואח"י אשדוד הנחתת 16 נגמ"שים ו-10 טנקי טירן
16 ביוני הספקת תחמושת בחוף אל-אוואלי אח"י בת שבע" ו"אח"י אכזיב" 24 משאיות תחמושת וקומנדקר.
17 - 21 ביוני העברת נחתות מאילת לאשדוד דרך תעלת סואץ העברת אח"י עציון גבר (פ-51) ואח"י קיסריה (פ-53), בפיקוד מפקד זירת ים סוף
19 ביוני הספקת תחמושת לפלנגות הנוצריות נמל ג'וניה אח"י אשדוד (פ-61)" פריקת 4 משאיות תחמושת
3-8 באוגוסט איגוף ימי לנמל ביירות אנית גלנוע מגויסת א/מ יסמין הנחתת אגד ארטילרי.
7 - 8 באוגוסט איגוף ימי לנמל ג'וניה שלוש הנחתות, אח"י בת גלים העברת חטיבת שריון
22 באוגוסט - 8 בספטמבר החזרת כוחות מנמל ביירות לחוף נהריה שלוש הנחתות ואוניות גלנוע פינוי שתי חטיבות שריון ואגד ארטילרי - כ-600 טנקים, תותחים, וכלי רכב.
אחרי מלחמת לבנון
סוף מאי 1983 נזק בתחתית מול חוף ניצנים אח"י אכזיב שקעה ליד החוף, התברר כי עלתה על גוף מתכתי שקוע נמשכה לחוף על ידי טרקטור D-9, ולאחר בקרת נזקים נשלחה למבדוק במספנות ישראל.[27]

גלריה מימוש היעוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורה ונוהלי הנחיתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגע כלי שיט עם החוף מחוץ לנמל מוגן מסוכן ביותר ועשוי לגרום לכלי השיט נזק בלתי הפיך. הנחתה והעמסה בחוף פתוח מחייבת ידע ומיומנות רבה. אף כי בתקופת ההתחלה נמצאו בחיל אנשים שרכשו ניסיון בנחיתה בציי בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. מסיבות שונות נבנתה תורת הנחיתה רק במהלך תקופת ההתחדשות. לאחר בניית הכוח וחלוקתו בין הזירות החלה הנחיתה בחיל הים להתמסד. נוצרה תורת הנחיתה ונוהלי הפעלת הכלים. ההוראות פורסמו וההדרכה נעשתה בתוך היחידה. אף כי הנחיתה לא הוגדרה כמקצוע לקצונה הימית ולא נעשו קורסים בבסיס ההדרכה לאנשי הצוות. המיומנות נרכשה בתוך כדי הפעלה ידע רב נאסף מניסיון ימי אצל סגל הקבע ואנשי המילואים. הפרסומים היו:
א. ספר תורת הנחיתה – שהוצא על ידי ענף אימונים והדרכה וכלל דרישות ועקרונות עבודה לנחיתה מהים. וכן את מגבלות הנחיתה- מה אסור לעשות
ב. ספר נוהלי נחיתה שהוצא ענף אימונים והדרכה איך לבצע פעילויות שונות.
ג. טבלאות העמסה – מהנדסי כלי השיט של מספן הציוד הכינו לכל דגם נחתת, טבלה שכללה משקל ומידות כל הרכב הקרבי והטנקים בצה"ל. ותרשים דגם הנחתת. והיה צריך רק לקחת את מידת הרק"מ להציבו על שרטוט הנחתת, לרשום את משקל הרק"מ ובפעולת חשבון אחת ניתן היה לקבל את שוקע בחרטום, שוקע בירכתיים והשופע של הנחתת. הודות לטבלאות הפכו חשובי ההעמסה לקלים מאוד ונתנו תוצאה מדויקת.
ד. הוראות בטיחות לתובלה בהישט - ספרון הכיס שכלל הוראות לחמרים שהיה אסור להעלות נחתת. נקבע איסור להחזיר אמצעי חבלה ומוקשים ממבצע. הייתה הוראה לא לקבל כלי השייט אמצעי לחימה מוחזרים.
ה מחשבון העמסת הנחתת - בכל נחתת נמצא מחשבון HP שנתן את נתוני הספינה באופן מהיר, וניתן היה לחשב בו את נתוני ההעמסה.
ו חופי נחיתה – בהוצאת מדור הידרוגרפיה של מספן המודיעין כולל מידע על חופים שנבדקו בגזרה הקרובה. פרסום זה נעשה לתפוצה מוגבלת.

בחינת הסמכה לפיקוד נחתת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחינה להסמכת מפקד נחתת דרשה בקיאות בהוראות הכתובות וכושר תפעול ותמרון הנחתת במצבי ים ופעילות שונים. בחינה נפרדת נערכה לכל דגם נחתת. מתכונת הבחינה שהתוותה את הצורך בלימוד רב. ומפקד הכלי נדרש לעמוד במצבי לחץ שעשויים לקרות במהלך השירות.
מבחן עיוני - נערך בפני ועדה הכוללת את מפקד היחידה ומפקדים ותיקים. שאלות בנושא פקודות הקבע, הוראות בטיחות כללית, בטיחות תובלה בהישט תורת הנחיתה הוראות הפעלה לנחיתה שימוש בתרשים העמסה. שאלות בעל פה בנושאי תגובות תאורטיות למקרי חירום, דיווחי למפקדה ותפעול קשר בינלאומי, הכרת חופי נחיתה.
מבחן מעשי נערך לאחר שהמועמד עבר בהצלחה את המבחן העיוני - על גשר נחתת מהדגם הבחינה. וכולל בדרך כלל את המרכיבים:

  • יציאה לים, לפי הנוהלים המחייבים.
  • ניהול מטווח אימון כולל ירי תותחי הספינה נגד סירות תוקפות.
  • תגובה לנפילת דלת קדמית של המחסן.
  • אימון כיבוי שריפה או הפעלת משאבות חשאיבת הצפה במדורים.
  • נחיתה בחוף להעמסה או פריקת רכב קרבי – בדרך כלל ללא הרכב.
  • מבדק חילוץ נחתת אחרת הנמצאת במצב נחיתה ואיבדה כושר תנועה ויש למשוך אותה מהחוף.
  • כניסה לנמל והתקשרות למקום העגינה הקבוע ברציף או על מצוף.

הצלחת המועמד במבחן המעשי תלויה בשיתוף פעולה והשקעת מאמץ רב מצד הצוות הנחתת. הבוחנים יתנו תשומת לב לתמרון הספינה פקודות לצוות תפעול מכשירי הקשר. וכן לסגנון הפיקוד שמשרה ביטחון על הצוות והאם ניתן לסמוך על המועמד שיוציא ויביא את הספינה בשלום בכל המטלות הסבירות שיוטלו עליו.

הרחבת הידע בכוחות היבשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תזכיר אימון כוחות משוריינים עם נחתת 36 מ', מאי 1979.

בתקופת ההתחדשות החלה פעילות תורתית בכוחות היבשה להכניס את הנחיתה והתובלה בהישט למושגי היסוד של הלחימה. ספר תורת הנחיתה נכתב במה"ד במשך מספר שנים. אל"ם מאיר פעיל, כתב את הטיוטה הראשונה, אל"ם חנינא עמישב כתב טיוטה שנייה, סא"ל יצחק שמיר הפיץ לחיל הים וליחידות הצבא פרסום לשימוש והערות. אל"ם מוטי מיכאלי פרסם ספר מעודכן. הפעילות התבצעה עוד לפני מלחמת לבנון הראשונה והמרכז היה תא"ל מתן וילנאי.

חיל שריון למד את הנושא היטב והוציא פרסומים משלו. מי שפעל רבות בכך היה סא"ל אברהם מדליה שקידם את הנושא תקופה ארוכה. נכתבו תזכירי אימון לפי סוגי רכב הקרבי בכלי שיט שונים.

א כוחות משוריינים באימונים משולבים עם נט"ק 36 מ' תזכיר אימון 8/79, תורת חיל שריון, מאי 1979.
ב כוחות משוריינים באימונים משולבים עם נט"ק 60 מ' תזכיר אימון 10/79, תורת חיל שריון, יוני 1979.
ג כוחות משוריינים באימונים משולבים עם נט"ק "בת-שבע" תזכיר אימון 12/79, תורת חיל שריון, אוגוסטי 1979.
ד טנקי מגח 6ג בנחיתה מהים דו"ח ניסוי, תורת חיל שריון, אוקטובר 1981.
ה הובלת כוחות משוריינים באוניות גלנוע תורת חיל שריון, יוני 1982.

לאחר מלחמת לבנון הראשונה קיבל אל"ם יהודה דובדבני משימה להקים מחדש את חטיבת גבעתי כחטיבה המוכשרת לבצע איגוף ימי.

ציונים לשבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכת סיני - לאחר מערכת סיני ציין מפקד חיל הים – האלוף שמואל טנקוס לשבח את שייטת הנחתות על אופן ביצוע משימת חילוץ המיג 15 מימת ברדוויל על ידי אנשי השייטת: "כושר האימפרוביזציה, ההתאמצות והיכולת להסתדר בתנאים קשים, שגילו האנשים, ראוי לציון מיוחד. אודה לך באם תעביר תודתי והערכתי זו לכל אלו שהשתתפו במבצע." במכתב מ 21 בנובמבר 1956.[29]

במהלך מלחמת לבנון - פעילות הנחיתה המוצלחת מתקבלת בצורה יוצאת מהכלל בצה"ל ובחיל הים. ב-14 ביוני 1982 הוציא שר הביטחון אריאל שרון ציון לשבח לחיל הים. מנוסח המכתב עולה כי שייטת הנחתות זיכתה את חיל הים בציון הנ"ל. השר הסביר במכתבו כי "חיל הים הפליא לעשות בשליטה מלאה על נתיבי הים, בהנחתת כוחותינו .. ... בפעולת חיל הים הייתה דוגמה מובהקת של גישה עקיפה".[30]

לאחר מלחמת לבנון - הגיש אל"ם אברהם אשור מפקד בסיס אשדוד המלצה לציון לשבח ליחידת הנחתות פלגה 921. הייתה זו ההמלצה היחידה שהוגשה על הפעילות במלחמת לבנון. ההמלצה נידונה בפני ועדה חילית שבראשה עמד תא"ל חיים שקד. יו"ר הוועדה הגיע למסקנה חיובית והמליץ למפקד חיל הים על צל"ש רמטכ"ל לפלגה 921 .[31] להמלצה צורף נספח הצעה לנוסח - המסכם למעשה את פעילות הנחתות בשלב הראשון של מלחמת לבנון. -כדלהלן:
"הנני לציין לשבח את פלגת הנחתות על גילוי דביקות במשימות וכושר אילתורותושיה במסגרת פעילותה במבצע שלום הגליל.
... במבצע שלום הגליל בין תאריכים 4 עד 25 ביוני 1982, ביצעה פלגת הנחתות פעולת נחיתה כוללת וחסרת תקדים בהיקפה. במילוי משימותיה סייעה פלגת הנחתות לכוחות היבשה בלחימתם לאורך ציר החוף הלבנוני.
הנחתת הכוחות נעשתה תוך דביקות במשימות, באמצעות כלי שיט מיושנים שסבלו מתקלות ובעיות מרובות, בשיעור החורג מהמקובל בחייל.
פלגת הנחתות שהייתה אמורה להנחית שני סבבים בלבד, ביצעה בפועל שבעה סבבים.בכך עמדה הפלגה במבחן ארוך ורצוף בו מיצתה את יכולתה האנושית והטכנית.
בצהרי ה-7 ביוני, תוך כדי ביצוע סבב הנחיתה השני, נורתה אש לעבר הכלים הנוחתים.על אף הנחייה שאפשרה לא לנחות תחת אש, השלימה הפלגה את משימתה ללא דופי, כשהיא חשופה לאש האויב.
לוחמי הפלגה גילו דביקות במשימות, עמידה ממושכת, כושר אלתור ותושיה, המהווים דוגמה ראויה לשבח."

המלצת ראש ועדת הצל"שים תא"ל חיים שקד נידונה בפני מפקד חיל הים, ב-17 בנובמבר 1982 ונדחתה.[32]

סיכום פעילות הנחתות בחיל הים - עם פירוק היחידה באוגוסט העניק מפקד חיל הים, אלוף עמי אילון, צל"ש ללוחמי פלגות הנחיתה, "על כלל מבצעי נחיתה במלחמות ישראל וביניהן."[33] מפקד חיל הים בחר למסור את כתב הציון לשבח לידיו של אל"ם מיל מייק אלדר, מפקד הנחתות במלחמת שלום הגליל, ובכך להדגיש את תרומת שייטת הנחתות למלחמה זאת.

כתב הערכה למפקד - ביוני 2012 הוציא מפקד חיל הים האלוף רם רוטברג תעודת הערכה לתא"ל (מיל) אברהם אשור. בנוסח ההודעה יש שבחים לפעילות הנחתות. "... לוחמי פלגת הנחיתה הובילו את כוחות היבשה ליעדיהם בחוף אויב, לא אחת תחת אש ולאור יום, תוך הפגנת אומץ לב, דבקות במשימה, כושר אלתור, תושיה ומיומנות מקצועית."

נפגעים ואבידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך פעילות הנחתות ומבצעי הנחיתה במשך השנים ספגו יחידות הנחיתה נפגעים:

  • בפשיטה על הגשרים מצפון לראש הנקרה בלבנון ב-13 במאי 1948. התגלה הכח והפעולה השתבשה. בעת הנסיגה בשחיה נעדר אחד הלוחמים פנחס סובול והוערך שטבע.
  • באסון משאית התחמושת, הפיצוץ שאירע באח"י בת שבע, בנמל אילת, ב-24 בינואר 1970 נהרגו 25 איש ועשרות נפצעו. רשימת ההרוגים אסון משאית התחמושת#רשימת החללים
  • בעת אימון נחיתה במרסה בריכה בשנת 1970 נחבט מפקד טנק בראשו בקשת המתכת בעת הכניסה למחסן הנחתת (דגם 36 מטר) ונהרג.
  • ב-18 באוגוסט 1976 נפל רב"ט ידידיה יצחק מאח"י בת שבע בעת הפלגת אימונים מדרום לאי טירן. הזמן היה לקראת רדת החשיכה והחייל הלך לבדו לבדוק פעילות המנועים החיצוניים. לאחר ש הובחנה היעדרותו החלו חיפושים. החייל לא נמצא ונחשב כנעדר.
  • ב-27 במרץ 1979 בהיות אח"י קיסריה (פ-53) בדרך לאספקת בסיס דפנה. נמחץ מפקד הנחתת ירון גולדשטיין למוות. היה זה בעת שירד למחסן הנחתת על מנת לחזק את אמצעי הקשירה של מיכל מים שהשתחרר מחיבוריו וסיכן את כלי השייט. לאחר מותו הועלה ירון גולדשטיין לדרגת סרן.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוזיאון השריון בלטרון מוצבת הנחתת פ-51 להנצחת פעילות הנחיתה בצה"ל. מועד הסרת הלוט 20 ביולי 2017.

  • חללי גדוד הנחיתה וחטיבת גבעתי בקרבות בית עפה מונצחים במציבה באזור הקרבות.

מקורות קישורים וקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המקורות אלבום כלי שיט חיל הים,הוצאה לאור חיל הים, 1992. ובפרק המורשת -הנחתות באתר עמותת חיל הים.
  2. ^ נחתות טנקים LCT בשירות הצי הבריטי.
  3. ^ נחתת וספינת רקטות INS Af Al Pi Chen באתר hnsa.
  4. ^ סיוע לחטיבה 9 באתר חיל הים.
  5. ^ המקורות אלבום כלי שיט חיל הים,הוצאה לאור חיל הים, 1992. ובפרק המורשת -הנחתות באתר עמותת חיל הים. המקור לתאריכי ההתחלה הינו טבלת היסטוריה מסירת כלי שיט של מספנות ישראל.
  6. ^ רעות רימרמן, אחרי 54 שנה: הנחתת הראשונה עגנה בלטרון, באתר ynet, 7 באוקטובר 2016
  7. ^ בתקופת ההמתנה הופסקה בניית הנחתת והיא והוכנסה למלחמה, לאחר המלחמה הוחזרה למספנות ישראל לסיום העבודות. ונמסרה סופית ב-1 באוגוסט 1967.
  8. ^ המקור מייק אלדר, שייטת 11, ע' 160 פלוס 6.
  9. ^ אליעזר טל, מבצעי חיל הים במלחמת העצמאות ע'51.
  10. ^ ר/ח הלל ירקוני, ספינות מעפילים מ-א עד ת הוצאת גוונים,2005, עמ' 114.
  11. ^ גדוד 22 בחטיבת כרמלי, מבצע כתריאל והאניה חנה סנש, באתר הגדוד22.
  12. ^ איתן ליפשיץ, בדיקת חופי נחיתה לפני מבצע קדש באתר משמר המורשת הימית.
  13. ^ מייק אלדר, שייטת 11 ע' 114 -116.
  14. ^ דוד מגורי כהן, ע' 77 -80.
  15. ^ פסח מלובני, מצפון תפתח הרעה עמ' 356 הערה 222.
  16. ^ איתן הבר, זאב שיף ודני אשר, המלחמה, הוצאת ידיעות אחרונות ע' 39.
  17. ^ בפיקודו של רס"ן חיים רענן קצין האג"ם של בסיס אילת, שמואל ביליג וניסים דנון המכונאי
  18. ^ יצחק הדר, "הלכה ספינתי" באתר גפן 24.4.2009.
  19. ^ מייק אלדר, שייטת 11 ע' 72.
  20. ^ מקבץ צילומים מהתרגיל הגדול, אל"ם שאול נגר באתר יד לשריון
  21. ^ ראובן זאק, [פלגה 922 וחולית החוף] באתר משמר המורשת הימית.
  22. ^ מייק אלדר, שייטת 11 ע' 160.
  23. ^ מייק אלדר שייטת 11 ע' 160.
  24. ^ מייק אלדר, שייטת 11 ע' 207.
  25. ^ מייק אלדר שייטת 11 ע' 358.
  26. ^ מייק אלדר שייטת 11 ע' 361.
  27. ^ מייק אלדר, שייטת 11 ע' 278.
  28. ^ הגשר שימש לפריקת רק"מ מאח"י בת גלים במעגן ג'וניה.
  29. ^ חילוץ מיג 15 מימת ברדוויל, באתר הגבורה באתר הגבורה.
  30. ^ המקור- מדור חינוך מספן כח אדם, דפי הסבר למפקד - חיל הים במלחמת "שלום הגליל", יוני 1982.
  31. ^ חיים שקד, המלצה להענקת צל"ש – פלגה 921, לשכת ראש מספן כוח האדם, 27 אוקטובר, 1982.
  32. ^ חיים געש, סיכום דיון מח"י, לשכת מפקד חיל הים 17 נובמבר 1982. מפקד פלגת הנחתות מייק אלדר העלה את הדברים בפירוט רב בספרו שייטת 11 שיצא לאור בשנת 1996.
  33. ^ ציון לשבח לשייטת הנחתות באתר הגבורה