חסידות קמינקא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות קמינקא הייתה חסידות מזרח גליציאנית. מייסד החסידות היה רבי שלום רוזנפלד.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שלום בן הרב יעקב יוסף מראווה היה תלמידם של רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ ושל רבי שלום רוקח מבעלז. היה ידיד טוב של רבי חיים הלברשטאם מצאנז. למעשה לא שימש באדמו"רות אך היה חשוב בדורו ודברי תורתו מפורסמים מאוד. כיהן ברבנות ביאריטשוב ובקמינקא. נפטר בכ' בחשוון תרי"ב.

בנו רבי יהושע כיהן בקמינקא. היה חתנו של רבי צבי הירש מדריסקאפליה (גיסו של רבי שלום מבעלז). נפטר בי"ז בחשוון תרנ"ז. חתניו היו רבי שלמה מבאבוב ורבי אלתר מיאריטשוב.

רבי שלום (השני) מילא את מקום אביו בקמינקא. היה חתנו של רבי אברהם אבא הורוביץ משנדישוב. שבעת בניו כיהנו באדמו"רות:

  • רבי נפתלי צבי רב בפטיטש ואחר כך ממלא מקום אביו בקמינקא.
  • רבי מנחם מנדל. חתן רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט. כיהן בביסטריץ.
  • רבי חיים יעקב. כיהן בלבוב ובקשאנוב. נרצח בשואה.
    • רבי יהושע. חתן רבי שלום רוקח מלובטשוב. כיהן כאדמו"ר מקמינקא בלבוב.
  • רבי יצחק. כיהן בריישא. חתן רבי חיים יעקב מאולינוב. נרצח בשואה.
    • רבי אברהם יהושע העשיל, חתן בן דודו של אביו, רבי חיים אלכסנדר מזאסלה. כיהן בזאסלה.
  • רבי אהרן דוד. חתן דודו רבי אלתר מיאריטשוב וממלא מקומו. נרצח בשואה.
  • רבי ראובן אב"ד קמינקא. חתן אחיו רבי נפתלי צבי.

אושפיצין[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אלעזר, בנו של רבי יהושע מקמינקא, כיהן באושפיצין. עלה למספר שנים לארץ ישראל ושב לפולין בשנת תרצ"ט. נפטר באמצע השואה בסוסנוביץ.

בניו היו: רבי חיים אלכסנדר (תרמ"ב - בערך תש"ג) מזאסלה, חתן דודו רבי יצחק טוביה מצאנז. נרצח בשואה; רבי שלום ראובן (תרמ"ה - י"ט בתשרי תרע"ח) ממלא מקומו באושפיצין. חתן דודו רבי שלום מקמינקא; בנו השלישי רבי נפתלי שמואל צבי, חתן רבי שמואל שמלקה תאומים מקלאסנה (נכד השינאווער), רב באושפיצין. אף הוא נרצח בשואה.
חתניו היו קרובו רבי אריה לייבוש ממאשציסק, אחיינו רבי אשר ישעיה מאולינוב (בן רבי מרדכי דוד מאולינוב), אחיינו רבי יונה מיאסלו, אחיינו רבי יעקב צבי הלברשטאם מסוכא (בן רבי ישעיה מטשכויב) ובן אחיינו, רבי דוד הלברשטאם מיאשליסק (בן רבי מנדל מדוקלא).

בני רבי חיים אלכסנדר היו: רבי נפתלי, חתן בן דודו רבי חיים יעקב מלבוב-קשאנוב, כיהן בניימארקט וחתנו רבי אברהם אביש בן הרב בן ציון אורנשטיין, אדמו"ר באושפיצין.

לאחר השואה כיהן רבי אברהם יהושע העשיל ברון מירושלים, בנו של רבי יונה מיסלו, כאדמו"ר מקמינקא - אושפיצין.

מאשציסק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו של רבי שלום, רבי לייביש כיהן ברבנות ואדמו"רות במאשציסק. היה תלמידם של רבי שלום מבעלז ואחריו של רבי חיים מצאנז. בין חתניו של רבי שלום היו רבי יחיאל מקולבסוף, רבי אהרן טייטלבוים ממאשיצסק (בן רבי נחום צבי מדרוהוביטש), רבי שמעון אב"ד קריקיניטש, רבי ישראל כץ דיין במאשציסק ולשנוב.

אחריו כיהן בנו רבי אברהם מרדכי ואחריו כיהן בנו רבי אריה לייבוש חתן קרובו רבי אלעזר מאושפיצין.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]